הליקופטר

אבא, איפה אתה, אבא? למה אתה לא עונה? העצים אכלו בי, אבא, וגם אתה. יש ריקבון באדמה. העיניים לא רואות, לא שלי, לא שלהם. אני ריק בתוכי, אבא. אני כולי עשייה. הם מדברים שאני קטן-קטן-קטן, הם מעדיפים לא לראות אותי. אני באמת לא כאן, אני לא קיים, אין אני. האדמה בלעה את הילד שהייתי, וסגרה אותי בתוך עצמי. אני לא רואה שמיים ואין ים, אין בני-אדם.

מה היא אמרה? היא אמרה שאתה מוזר, ואתה אוכל עם הידיים. מה עוד היא אמרה? היא אמרה שאתה מטומטם, וסוגר את עצמך בבית. מה עוד היא אמרה? היא אמרה שאתה כל-כך דפוק, שאי-אפשר לדבר אתך. אתה לא מבין איש ואיש לא מבין אותך. מה עוד היא אמרה? היא אמרה שהחיים שלך הם בזבוז טוטאלי של תקופת חיים, וחבל שאחד כמוך בכלל יחיה, כי הוא לא מתאים לחיים. מה היא עוד אמרה? היא אמרה שאתה לא מודע למעשים שלך ולא לעצמך, ולא רואה אף-אחד ממטר. מה היא עוד אמרה? היא אמרה שאתה כמו אדם-מוח שכלוא בתוך התודעה שלו, ורואה את החיים כהצגה, ואת האנשים כבובות. מה היא עוד אמרה? היא אמרה שהיא נגעלת ממך, ונגעלת שאנשים כמוך חיים באותו כדור שבו היא חיה. מה עוד היא אמרה? היא אמרה שאתה תעודת עניות לארץ ישראל, ומראה לכיעורה. נו, בזה היא צודקת. כי הרי המדינה הפכה אותי למי שאני. מעולם לא עזבתי את המדינה. תמיד עשיתי כל מה שהממסד אמר לי, עד שהבנתי שהוא תכלס מנסה להרוג אותי. נדפקתי על-ידי המדינה, וזו תעודת עניות לה, לא לי. אם אני מפלצת - הם יצרו את המפלצת. וכמו המפלצת של פרקנשטיין, אני יוצא נגד בוראי, המ...

איזה ילדים יפים יש לך, אפשר לקבל אחד? ילד, למה אתה בוכה, יהיה לך כיף איתי. אז מה את אומר, האבא, אפשר לקבל אחד? אבל יש לך הרבה, ולי אין כלום, תן אחד! טוב, אפשר להגיע להסדר, אני אקנה ממך, חמישים שקל זה טוב? טוב, עולה לשבעים, אבל אתה שודד אותי, בן-אדם. שבעים שקל על ילד לא נותן? קשוח אתה, מה אתה מיליונר? טוב, מאה וסגרנו. מה אתה מתרגז, אני לא מבין, אני מנסה לעשות אתך עסקה, איך זה הולך... עסקים עושים עם אנשים, אן אנשים עושים עסקים, כבר שכחתי, טוב, אני אתן לך גם את השעון שלי. טוב, טוב, לא רוצה - לא צריך, אפשר לחשוב איזה ילד יש לך, פוזל וטיפש, לא הייתי נותן עליו יותר ממאתיים שקל, גם כן אחד... קפיטליסט מסריח.

אז... כן. גונבים לי שירים, לפעמים אני קולט שיר שכתבתי, לפעמים לוקח לי זמן להיזכר שזה אני כתבתי, לפעמים אני מבין למה היא התעניינה בדיסק הזה... ו... כן. לפעמים אני לא קולט, לפעמים המוח סתום, אני מביט ישר אלייך ולא מזהה אותך. ו... כן. השארתי אותך במדבר, אבל עם הרבה מים, מצטלמת סלפי בעודך גומעת מים, ורגל אחת מונחת על סלע באדנות. ו... נכון. את צריכה לעשות את כל הדרך חזרה, מהמדבר ש-כל-כך רצית להגיע אליו, והדרך חזרה יותר קשה וארוכה, וההרים יותר גבוהים. אה... נכון. כמו השיר, שאין מה לדאוג, כי אני תמיד נמצא כאן בבית אם ירצו אותי.

אורגזמה תת-הכרתית, אתה יודע מה זה? זה כמו למשל שאני הולך למכולת, כן? ומתכנן לקנות יוגורט, כן? ופתאום מה אני קולט? גלידת שמנת ופיסטוק, שזה יותר טוב פי כמה מיוגורט. או למשל כשאני פותח ערוץ מוזיקה בטלוויזיה, ומצפה לאותם קליפים טחונים, ומה אני רואה? הופעה פאקינג חיה של דיויד פאקינג בואי! אתה קולט? זה כאילו אתה לא יודע מאיפה זה נוחת עליך, אבל זה נוחת. ככה אני הולך ליוכבד השמנה המכוערת להביא לה עשרים שקל שאני חייב לה, ומי פותחת לי את הדלת? הבת הקוסית שלה ברמות שקוראים לה רעות, ובדיוק היא חרמנית רצח, ואפילו יש לה קונדומים. אתה מבין, בן-אדם? אורגזמה תת-הכרתית. זה משהו שחולמים עליו, מקווים לו, אבל לא מצפים לו בכלל, ולפתע כמו נפל מן השמיים הוא מתגשם. לכן אני הולך להשתתף בהגרלה של ג'ורג'יו הגדול. רק בסכום של חמש שקל. זה נותן לי סיכוי של אחד לעשרים מיליארד לזכות בפרס הראשון להיות אל על יקום משלי. אבל אתה יודע, זה משהו שחולמים עליו, מקווים לו, לא מצפים לו בכלל, ולפתע הוא מתגשם! כמו היית בהופעה חיה של דיויד...

היא הייתה קשורה מאחורי גבה, רעבה ונזקקת, ואני ליטפתי את השדיים שלה, וחפנתי אותם וצבטתי אותם, בפטמות. היא צרחה כמו שרמוטה, כי היא יודעת זה אני אוהב, וזה מה מעמיד לי את הזין. ואז היא עשתה קולות כאלה של גורה שרוצה למצוץ, מיד נתתי לה. היא מצצה עם קולות, והעיניים שלה מתגלגלות בחורים שלהן. ואז הרמתי אותה על הרגליים שלא היו קשורות, והיא ישר פישקה רגליים, ותקעתי אותה חזק, כמו שהיא אוהבת. היא צרחה כמו שרמוטה. "הלו, אדון פלוני, מה זה הצעקות האלה?" צעק השכן מ-עבר לקיר. "תתעסק בעניינים שלך, זונה," שיננתי. "הלו, אדון פלוני, אתה רוצח מישהי?" "'סתום ת'פה המחוריין שלך," "לא שמעתי אותך, אדון פלוני, אמרת משהן?" הוצאתי את הזין שלי מהקוס שלה ואמרתי לה - "'חכי לי רגע, מותק," לבשתי את המכנסיים במרושל ולקחתי את הסכין. הוא שמע את הדפיקות שלי בדלת. "מה, אדון פלוני, אתה רוצה לרצוח גם אותי?" "לא..." אמרתי בשקט, "רק להוריד לך את הביצים," "לא שמעתי אותך, אדון פלוני, אתה מוכן לחז...

מה אתה שותה? חם או קר? קפה או מיץ? קולה או תה? מים או בירה? יין? הנה כבר אני מכין לך טרי על הקרח, או על האש מחמם וממתיק, או לא ממתיק מערבב היטב עם תמצית וניל, פלח לימון, זית, תיזהר לא לבלוע מהמקרר או הקומקום, ישר לכוס שלך רגע, אל תשתה, חסר מרכיב סודי הנה, טיפה של אמונה אני מטפטף למשקה, עכשיו אתה מסודר 'שתה, 'שתה, זה יביא לך סוטול לא נורמלי.

זה אתר חינמי פתוח לקהל הרחב, כל מי שרוצה, מתי שהוא רוצה, ואיך שהוא רוצה אבל בתור אתר חינמי - הוא לא משוכלל, ולא מפואר ולא כלום, ויש לו מעט מאוד כותבים, ואפילו עוד יותר מעט קוראים מי שכותב - כותב בעיקר לעצמו, כדי לשמור באינטרנט אן להעתיק למקום אחר זה בעצם מעבד תמלילים באינטרנט, חשוף לכל - אבל אף-אחד כמעט לא קורא אז ככה כשאני עגמומי וירא שמיים, אני ניגש לאתר וכותב לעצמי אף-אחד לא יודע מה אני כותב, ואף-אחד לא מתעקש לברר, למרות שזה נגיש לכל ואני כותב שיר כמו זה, שאולי יפורסם במקום אחר ואולי לא כי אתר בלוגים שאף-אחד לא קורא בו - זה כמעט כמו אתר פרטי, לא? זה מרגיש ככה.

כולם כל הזמן מריעים לג'וקר, איך הוא עושה לבאטמן קרקס איך הוא מתמרן את רשויות החוק, והם כמו קוביית מזל בידיו איך שאמרו לו לעזור, הוא דפק את כולם, ואז דפק יותר, ועוד קצת איך כשהם אומרים לו לחזור אחורה לימים בהם היה גולם, הוא נזכר בהשפלה איך קרעו לו את הפה, בזמן שהצמידו אקדח לראשו, ואמרו - "בוא נפתח חיוך על הפרצוף שלך," מאז ג'וקר שהיה פעם אדם נכלולי - תמיד צוחק, אבל הוא צוחק עליהם הוא נוקם בעולם התחתון ממש כמו באטמן, אבל מצפצף על החוק ולא חפץ בחברים אין לו בעלי ברית, אין לו שותפים לפשע, ואף-אדם שהוא יכול לסמוך עליו,  אפילו לא בעל חיים אז הוא הולך ברחובות עגמומי כמו מלאך מהגיהינום, ויורה צרורות של קליעים מתת-המקלע שלו, לכל מי שמתקרב אין לו בעיה למות, אבל מי שזה מגיע לו, יאכל אותה בדרך.

כולם כל הזמן מריעים לג'וקר, אבל אף-אחד לא יודע מי הוא ג'וקר כמה הוא סובל ולמה, ולמה הוא משתמש בהומור למרות שמתחשק לו למות למה הוא שורף כסף, אבל רוצח למענו באותה עת למה הוא ארכי-פושע, אבל שונא פושעים בעצמו למה הוא משתף פעולה עם החוק שמנסה לחסל אותו, ומתגרה בו באותו הזמן למה כשבאטמן ממרר לו את החיים, וחפץ באבדנו, הוא דווקא מפרגן לו, וחפץ בחייו "אני רוצה להרוג אותך?" שאל ג'וקר את באטמן, "אני לא רוצה להרוג אותך, אני צריך אותך, אתה משלים אותי," ושפתותיו התפורות נעות בעילגות כשהוא מנסה להסביר את נכותו.

אז נעזוב את זה לרגע... נדבר דברים אמתיים של מי ומו משהו באמת נורמלי לסגור את הערב, משהו מהותי אתה נמשך לעזים? סתם, סתם תעזוב הכול, שים בצד את הגאווה פאק עם האגו תן לי להסתכל עליך, חלפו הרבה שנים השיער האפיר, השיניים התקלקלו... עוד משהו התקלקל? אה, זה עוד עובד, בסדר איך היציאות? סתם, סתם כותב? שירה או פרוזה? יש לך דילדו? סתם, סתם מה אוכל? אוכל? זה טוב שמעת על הסם החדש בטעם תות? סתם, סתם הם מדברים הרבה, אה? מי זה הם? הם מדברים לך בראש? שואלים שאלות? מקניטים אותך? אתה רוצה לעשות שלישייה? סתם, סתם טוב, אתה נראה לי פסיכי לגמרי, אבל זה נורמלי כל עוד אתה מבסוט והעולם מבסוט, אין בעיה, אה? אהבה היא חיבור, מוות הוא שינוי פאוזה כולם מדברים על שלום, אף-אחד לא מדבר על להתראות, להתראות-להתראות אה, ברוך הבא, כמה טוב לראות אותך סתם תנסה להעביר כפית דרך הגוף שלך, כל הדרך מהפה עד חור התחת אחר-כך תנסה להכיל בתוכך איבר זר, כמו איבר מין למשל, או יד, לפחות אצבע ואז תיכנס להריון ותייצר אדם חדש לגמרי בבטן שלך תגיד לי איך זה מרגיש תמלא את השאלון הזה סתם, סתם ת...

חם לי קצת, עד כדי כך, שלא משנה כמה סקסית את... לא בא לי להזדיין איתך! אז תלכי מ-פה! סתם. תאכלי אבטיח, תתקלחי במים קרים. תדליקי מזגן, תשבי עם סיגריות ותה קר מול המאוורר. תחשפי את שדייך לחום תני לפטמות שלך לעמוד. תלטפי את הפטמות, ככה לאט, בצורה מעגלית. תגעי בתשוקה פנימית בירכיים שלך, תגידי כמה את מתאווה שיהיה משהו ביניהן. תחשפי את התחת החצוף שלך, ותקנטרי אותי אתו. אבל אני לא יכול סקס עכשיו, חם מדי, והמזגן לא מספיק. נחכה ללילה, אולי אז. בינתיים תתרטבי לך בשקט הס.

את מצחיקה את כל-כך מצחיקה, שאפילו הציצי שלך מצחיק וואי... איזה ציצי מצחיק, חחח... את כל-כך מצחיקה, שאפילו הפזילה שלך מצחיקה על מה את מסתכלת, גברת? את כל-כך מצחיקה, בגופייה לבנה ללא חזייה, גופייה רטובה, שאני לא יודע לאן נגמרות הרגליים, ואיפה מתחיל הציציווה את כל-כך מצחיקה, שאת הולכת יחפה, על אספלט לוהט, וצורחת כמו שרמוטה את כל-כך מצחיקה, ש-כל הגלידה נוזלת לך על הסנטר, ועושה לך זקן, כמו דרדסבא את כל-כך מצחיקה, שאת נראית כמו פרסומת לסרט פורנו, עם הלבוש המינימלי שלך את כל-כך מצחיקה, ש-כל מה שאת צריכה היא מקלחת קרה וארוכה, אבל את מדליקה את המזגן, שהאוויר ממנו אפילו יותר חם מבחוץ! את כל-כל מצחיקה, שאת דומה לכלניייה, המשוועת למים, והאדמה שלה יבשה, כמו דיקט, כמו קרטון.

מצחיק אותי שמצחיק אותה שמצחיק אותי ואותה הלו היא יודעת מה עברנו, מה עשינו, כשמצצו מאתנו את הדם ככה זה, מוצצים את הדם, את הנשמה, את המוח הופכים אותנו לכוח עבודה זול, כשיש מלא מכונות ורובוטים עוד מעט באמת אני אגרור אנשים על ריקשה, בארבעים מעלות בכל העיר ועוד לא דיברנו שלא משנה לאן תלך ומה תעשה - תצא לא בסדר מספיק שתסתכל על מישהו או מישהי - יצאת לא בסדר, והוא או היא או החבר שלה או החברה שלו, יזיינו לך את הצורה כי הסתכלת עליהם.

אז הם משחקים איתי, ות'אמת, אני נהנה מזה אני לא נותן להם יותר מדי, רק אצבע, אבל הם רוצים את כל היד לא אנשים חכמים, כי בלי יד לא אוכל להכין להם עוגות לפעמים אני בוהה לאופק, ואני כל-כך מרותק, שהם חושבים שהפכתי לפסל הם נותנים לי סטירה, אבל אני לא מגיב ואז הם צוחקים, מחזיקים ידיים ופוחדים ואז אני מחייך חיוך קטן, והם יודעים שזה בא, ומנסים לברוח, אבל אני תופס אותם ומפרק להם את הצורה שישקמו אותה לבד בעצמם.

תהרוג אותי אם אני יודע מה זה אומר, אבל התרנגולות שלי מתנהגות מוזר. כל הזמן מסתובבות סביב עצמן, מנקרות את עצמן ברגליים, ולאחרונה התחילו גם לנבוח. אולי זה בגלל כל האנרגיה השלילית שיש במדינה הזאת, אמרתי. קראתי באיזה מקום שזה משפיע על כל הטבע, גם על תרנגולות. כשבני-אדם משתגעים, כל הטבע משתגע, כולל התרנגולות שלך. לכן יש להזריק אנרגיות חיוביות בקשרים בין אנשים, כך כך תבוא מנוחה לייגע. ומי הוא ה-ייגע? אל המלחמה והמדון, שעובד ללא הפסק, יומם ולילה, לחבל בגאולה שצריכה להגיע. אז מה אתה מציע? חבקני אהובי, ואהוב אותי תמיד, כי רק בכוח האהבה תבוא מנוחה לאל המדון. דמעות זלגו על לחייו, אכן, נמאס משנאה ורוע, בוא אחבק אותך, ואוהב אותך תמיד. וכך התחבקנו בשקט ואהבה לשולי השדה, ליד הצריף הישן, ופתאום גשם החל לרדת. מה זה אומר? הוא שאל. גשמי ברכה. אלוהים מעניק מחסדו מכוח אהבתנו. יבורך שמו לעד, הוא אמר, אם זה מה שקורה כשאני מחבק אותך, מה יקרה אם אני אזיין אותך? אם תזיין אותי, יהיה שלום עולמי. איש ואיש את חרבו יניח, ויעסוק בעבודת השם. אם כך אזיין אותך מיד. השתגלנו כואב ונעים...

את יודעת שאני אוהב את הציצים הקופצים שלך, וגם את התחת הענק שלך, שאני אוהב להכניס לתוכו את הראש אבל כשהצעת כאילו בצניעות שאוכל קרקר, לזה לא יכולתי להסכים בשום אופן אני לא אוכל קרקר! אני אוכל קוס! מתי תקלטי? אבל את... לא, תאכל קרקר, תאכל קרקר. לא רוצה לאכול קרקר, מה תעשי לי? תפסיקי להזדיין איתי? את מתה על הזין שלי, בדיוק כמו שאני חולה על התחת שלך, את לא מסוגלת להפסיק להזדיין איתי, את תשתגעי בלי זה, ממש, אשפוז, במחלקה סגורה. את את צוחקת עליי, יענו - "חחח... אתה פוחד לאכול את הקרקר, אין לך אומץ לאכול את הקרקר, אפילו מושיקו הנמושה אכל את הקרקר, וכ'ו וכ'ו. מה את חושבת? מה את מנסה להשיג בזה? את חושבת שאני אגיד - לא, אני גבר מספיק לאכול את הקרקר! אני לא צריך להוכיח לך שאני גבר. אני יודע את זה בזה שאת מוצצת לי את אצבעות הרגליים, מרוב הערצה אליי ולסקס שאני מסוגל לתת לך. אז אל תשחקי איתי משחקים של ילדים. זה לא בית ספר יסודי, אנחנו מבוגרים. אם תמשיכי לשגע אותי עם הקרקר שלך, אני אפסיק לגמור לך על הפנים, ולא אתן לך ...

הם מפעילים נגמ"שים נגד אנשים עירומים הם קוברים אותם בחיים הם קוראים לעצמם פרחים הפרחים שלהם מלאים קוצים הם דוהרים בלילות בין כפר לכפר, ובוזזים את הזהב והכסף של הילדים הקטנים הם משתמשים בחומרי תבערה, כדי לנפץ את השמש בדממה הם קוראים לי "האיש שראה הכול," כשהם גוררים אותי עירום ב-מאחורה של הג'יפ, וכל הילדים שמחים וזורקים פרחים, כשגופי מתפורר על שטיח העפר, ומשאיר בשר מדמם על השבילים בהם הלכתי כילד אני ראיתי אותה, אני זוכר, היא הייתה כל-כך יפה, והיא אהבה אותי, שנינו היינו צעירים, ומאוהבים באהבה עכשיו היא זקנה זרה ואני קשיש פצוע גם אם יש אפשרות להחזיר את הזמן, לא הייתי משנה דבר אפילו לא הייתי רוצה מודעות, שזה כבר קרה ואני בעבר עם כל הבלגן והכאבים בלב, אני שם בשבילה ובשבילי, לנצור אותה כאילו זו הפעם הראשונה, שאני יושב איתה על הרמפה של הפרדס הנטוש.

למה את לא מבקשת שיעזבו אותך לנפשך? את רוצה, אבל מעולם לא ביקשת, שיעזבו אותך לנפשך. אולי הם לא יודעים שזה מה שאת רוצה, אולי הם עיוורים או בטריפ של עצמם, ולא עולה על דעתם שזה מה שאת רוצה. אולי הם לא שמים לב שהם פוגעים בך. אולי את צריכה להגיד "אתם פוגעים בי," ואפילו להשתמש במילה יותר חריפה - "אתם מתעללים בי,"

יש לה אצבעות יש לה אצבעות סקסיות הן חטובות כמו רגליים של רקדניות בלט תמיד כשהיא משתמשת באצבעות שלה, אני מביט בהן מהופנט איך הן מגלגלות בסקסיות את עכבר המחשב וכשהיא כותבת... זה כל-כך יפה לא ראיתם את האצבעות שלה חובקות את העט ויש לה עיניים והן עמוקות כמו אוקיינוסים כשאני מביט לתוך העיניים שלה, אני מרגיש כטובע בהן, בכל גופי צמרמורות של גצי חשמל עוברים בגופי, כי העיניים שלה כמו חותכות אותי, ועוטפות אותי בו בזמן כשאני עושה איתה אהבה, אני אוהב להביט עמוק לתוך העיניים שלה אני מרגיש כטובע לא רק בגופה, אלא בעיניה.

היא פתחה פה גדול, וסגרה פתחה פה גדול, וסגרה מה את עושה, שאלתי אותה אני מספריים, אני נמר, אני באתי לגזור את העולם את רעבה? שאלתי כן, היא אמרה, אבל בא לי רק פיצה אבל אין לי פיצה, אמרתי, אולי תתפשרי ותאכלי משהו אחר? רק פיצה, רק פיצה! היא התעקשה אין לי פיצה, נעצבתי היא פתחה פה גדול, וסגרה פתחה פה גדול, וסגרה. <<<<<<<<<<<<< אה, יש לי מחסום כתיבה! איזה כיף, עכשיו יש לי תירוץ לא לכתוב :) מה, אתה לא מתבאס? היא שאלה לא, בכלל לא, ככה אני יכול לשמוע מוזיקה, לראות סרטים, ולהתנוון בהנאה במיטה מה שעושה לך טוב, היא אמרה לאן את הולכת? שאלתי אותה לחדר הציור לצייר, היא אמרה לא, בואי שבי איתי, נדבר קצת, הרבה זמן לא דיברנו אבל יש לי מוזה, היא אמרה, יש לי צורך ליצור תיצרי ממני קובה... לחשתי מה? היא שאלה כלום, אמרתי, והיא הלכה אז ישבתי והיה משעמם המוזיקה הייתה נחמדה, אבל זה לא זה הטלוויזיה הייתה משעממת, אז אכלתי, אבל שבעתי, ומה עכשיו נכנסתי למקלחת, התקלחתי, יצאתי, ומה עכשיו נכנסתי לחדר הציור מה אתה עושה כאן? היה הסכם לא כתוב ש...

אבדה התקווה מעל פני האדמה, נגמרה ביגון שאולה, נמחקה עם הזרם הצף, נגמרה בתילי קברים בודדים דווקא אמרתי לה, תקווה, למה את לא מבקרת אותנו לפעמים אבל היא הסתכלה עליי במן מבט גאוותני, ואמרה שהיא לא מתעסקת עם פשוטי העם לא עם מזרחיים, לא עם ימניים, ולא עם חולי נפש אז נשארתי לבד, ותקווה הלכה וביקרה אשכנזים שמאלניים שפויים, היא נתנה להם כל מה שהיה לה לתת, ולי לא נתנה דבר, אפילו לא פירור לכן התחלתי להשתעשע עם המוות הוא היה מצחיק אותי נורא, והיה יותר חברמן מתקווה אתו היה כיף לא נורמלי, מן שיכרון חושים נצחי, של עולם ללא צרות.

+ לפעמים, כשאנשים מסתכלים עליי, אני תוהה מה הם חושבים. - אני חושב על הפיצה שאכלתי. + מה?! - אני מקווה שאני לא אקיא אותה. + למה אתה אומר לי את זה? - שאלת מה אנשים חושבים כשהם מסתכלים עלייך. + מה קשור? - אני איש. + מה קשור? - זה מה שאני חושב. + כשאתה מסתכל עליי אתה חושב על פיצה? - כן. למה לא? + זה לא בסדר. - למה? + אתה צריך לחשוב על דברים אחרים. - כמו מה? + כמו אהבה, תשוקה, תאווה, חרמנות. - אז אני מקולקל? + למה אתה מקולקל? - כי אני חושב על פיצה. + אתה עדיין חושב על פיצה?! - כן.

היא רגילה לדפדף בעיתון, ולבדוק אם פרסמו שיר שלה, או לפחות הזכירו את שמה מעולם לא הזכירו בעיתון את שמה, או פרסמו שיר שלה, מלבד פעם אחת ויחידה, בה שמה התנוסס מעל אחד משירייה אבל מאז היא לא מוותרת, ורוצה עוד ועוד זו תכלית חייה ותמצית קיומה, הציפייה, שהיא תראה בעיתון את שמה אולי היום, היא אומרת, כשהיא מתעוררת בבוקר זה לא קורה, אבל היא לא מתייאשת, ואומרת אולי היום גם למחרת ויום אחד, אחרי הרבה מאוד שנים, פרסמו את שמה בדרך אגב, ללא כל שיר, ועם שגיאות כתיב כל אותו היום היא הייתה בדיכאון, ובלילה תלתה את עצמה, מסכנה. 

אנחנו החבר'ה הטובים, את כולם רוצחים אחד ושתיים, ושלוש וארבע - אתה על הרצפה מתחנן על חייך - "לא, אל תהרגו אותי בבקשה," אבל דבר לא יעזור לך, כי פישלת, וזו אשמתך אין הזדמנויות חוזרות, מי שפישל - גומר בבור ירייה אחת לעורף - קליק, ואתה נקבר בתחתית אנחנו אוהבים לאכול, מטוגנים, צלויים, מבושלים אבל אם תנסה לאכול אותנו, זה יהיה רע מאוד, בלי להרגיש אתה לא תהיה עוד, כי אנחנו נגמור, גם אתך וגם עם אחותך אז 'פשק רגליים, אישה זונה, כי אנחנו דופקים אותך ואם לא תרצה להידפק, ירייה, קליק-קליק, ואתה מת כדאי שתקשיב למיקו, הוא יודע הכי טוב הוא יודע מתי אתה חי, ומתי חייך לא שווים עוד תן לנו כל מה שנרצה - ואנחנו נשתווה תעשה בעיות - ותהיה בצרות.

+ אני שמנה. - מה?! + אני שמנה. - את לא שמנה... + טוב, מלאה, עסיסית כזאת. - אז מה רע? + אני רוצה להיראות כמו הקוסיות המושלמות. - קוסיות מושלמות יש רק בתמונות וטלוויזיה, במציאות הן נראות נורא. + איך אתה יודע? - ראיתי. + בטלוויזיה. - לא, זו הנקודה, במציאות. + איך הן נראות במציאות? - כמו שלד מהלך, כמו שטיח, כמו דחליל. + אבל מושכות. - לא, בכלל לא, פיחסי. + אבל הן קוסיות! - זה רק נראה ככה בטלוויזיה ותמונות, חמודה. הן לא! + אז איך צריכה להיאות אישה? - כמו אישה אמתית. + אין דבר כזה אישה אמתית... - אין דבר כזה אישה אמתית? אז עם מי אני מדבר? עם רובוטית? עם אשליה? אלוהים! אני חולם! >>>>>>>>>>>> + ביקש ממני הבן שלי שהביא לו כמה דברים לבסיס. - הבאת? + כן. קשה, קשה... עד שלא היה קשה. - למה פתאום לא היה קשה? + חזרתי מאושרת. - למה? + כי שמעתי את חבריו החיילים מקניטים אותו בקטנה - "מה, הבאת את אחותך?" - חחח... + כן, הם אשכרה חשבו שאני אחותו, הבן שלי... יומיים הסתובבתי מאושרת כמו בחלום... >>>>>>>>...

נשבתי בקסמיה כמו עכברוש בתוך חבית דבש אמרתי מה את רוצה ממני, הכול אני אעשה רצתה בית, רצתה ילדים, רצתה זיונים, רצתה נשואים פתוחים רצתה כסף, זהב ותכשיטים רצתה כלב, מכונית ובריכה בחצר רצתה אבן מהירח, גם זה הבאתי לה רצתה למצוץ ממני את דמי פשוטו כמשמעו, רצונה - כבודה רצתה ממני איברים להשתלה לחברים וחברות ובני ובנות דודות רצתה לראות כלב מזיין אותי בתחת רצתה לכסות את כל גופי בקעקועים של ציורים של הפנים שלה רצתה שאקעקע על הזין שלי את שמה, וארשום חוזה אצל עורך דין שחיי שייכים טוטאלית לה רצתה שאחתוך ממני חתיכות מבשרי כדי שתאכל רצתה לעלות אותי על הגריל כמו חזיר ענק, ולסובב מעל להבה גדולה, ושהיא וכל החברות שלה יאכלו לשבעה עשיתי כל מה שהיא אמרה, ועכשיו אני בעולם הבא משם ראיתי לא שקדה על שמרייה, אלא מצאה גבר אחר לעשות לו אותו הדבר - שהוא יהיה שפוט שלה והיא תאכל לו את הנשמה. 

אז היא הייתה ילדה קצת שובבה כל היום במיטה, משחקת עם בובה אמרתי לה מה לך כי תלכי סחור-סחור, נקנה לך גבר בשוק האפור אבל היא הייתה עקשנית נורא, אמרה אני לא רוצה לא טוב לך, לא אקנה קנייה, רק אל תבואי אליי בטענה ובאמת היא לא באה אליי בטענה, רק לפעמים טענה שאני אבא רע, כי אני לא קונה לה עוגה גדולה, אלא רק עוגה קטנה אבל את תהיי שמנה, אמרתי לה היא אמרה שלא אכפת לה וזו לא הסיבה, היא את שלה עשתה, עכשיו הגיע זמן שגם אני אעשה בשבילה אבל אני כל היום טורח ועמל, ואפילו הפסקתי לעשן סיגריות קאמל זה חרוז עלוב כמו ביוב, היא אמרה, וחזרה להתעסק בעיסוקים שלה אבל אני לא מוותר בקלות, קניתי לה הרבה עוגות גדולות בחנות היא אותי ליטפה וקראה לי מאמי, ואחר-כך אמרה לי שאני די דומה ל... רמי. לא?

ילדה כזאת יפה לא ראיתי בחיים שלי עם שתי קוקיות ושתי צמות, ועגילים ממתכת, וקרן זוהרת אם היו לי ילדות כאלה יפות, הייתי משתמש בהן לתצוגה הייתי מתפאר בהן בכל השכונה הייתי קונה להן מיטה, וגם ברז קוקה-קולה להרוות צימאונה הייתי שולף שיבולים, ונותן אותם להן מתנה הייתי גם עושה להן חגיגה, עם עוגה גדולה, אבל לא משמינה ואם הן יהיו טובות, אפילו אתן להן מכות אבל לצערי כן רבה, אין לי ילדה יפה, אפילו לא אחת שמנה ולכן אני כולי בכי וייסורייה סורו ממני, נשים יפות, אני רק את האחת רוצה לרצות וזה לא מתחרז עם קרנף.