הליקופטר

הוא מעמיד פנים שהוא אוהב, אבל הוא לא מסוגל לאהוב זו תוצאה של ניסויים במוח, שביצעו בו רופאים שהיו צריכים לרפא אותו, אחרי שאנשים רעים הרעילו וסיממו אותו הם לקחו את הרגש שלו, וגם חלקים מהזיכרונות והשכל שלו הם לא היו חייבים, זו לא תוצאה של מצב קשה, הם פשוט ביצעו בו טיפולים ציניים, כדי לבחון את תגובתו למצבים מסוימים, כלומר - ניסויים ברור שהם היו יכולים פשוט לרפא אותו, אבל הם לא רצו הם רצו להשתמש בו לניסויים, וניצלו את מצבו הקשה גרמו לו לחשוב שהם נאבקים בשבילו, אבל סחבו אותו מתייסר 14 שנה, במקום לרפא אותו בכמה חודשים וכל הזמן מצצו לו את הנשמה, המוח והדם, ועוד העבירו דאחקות על זה.

את זוכרת את השוקולד הנמס על הסנטר? את זוכרת את קול פיצוח הסוכריות הקופצות? את זוכרת את הקצפת שהתות טבע בה? את זוכרת את שבבי השוקולד הלבן בשערך? את זוכרת את הפיל מרים חדק? את זוכרת את עקבות הדוב בשלג? את זוכרת את נפלאות האבן השבורה שהיא הסתירה? את זוכרת את מאורת הארנב בתוך העץ החלול? קנדי, אני לא יכול להגיד שאני מצטער כי נתתי לך הכול, ואת פתחת פה גדול יש לך קללות שלא כתובות בספרי השטן אני אאפשר לך להיות כלבה טובה בחתונתי, ואת תהיי הכלבה השושבינה של אשתי אי-אפשר להכות סלע, ולצפות שייצאו ממנו מים לכן אני מקצץ אותך לרסיסים, וסוחט, כדי שהאהבה תצא כי את אבן בזלת בה האהבה כלואה, מתחננת לצאת להציף עולם ומלואו אף-אחד לא עומד בדרכה של האהבה, בטח לא אני הקטן שמנגן על קלרינט.

אין לי מה לכתוב לך את היית כל מה שרציתי ולא רציתי שיהיה שלי כי עם הבחירה באה האחריות האחריות שלי שתהיי מאושרת אם את לא מאושרת, אז תהיי, בפקודה אני לא מרשה לך להיות אומללה אני לא מרשה לך, למרות שזה מה שכולם ייחלו לי אפילו את אנשים נושאים את חייהם כמו שנושאים צלב כבד על גבם, כאילו החיים זה עונש וצריך לעבור אותם בכמה ש-פחות נזקים לוקח הרבה זמן לפענח את סודות האושר הקטנים, גם הסביבה משפיעה לכן יש ליצור סביבה טובה ומתאימה להיות מאושר לא בהכרח אומר שצריך להיות קל דעת זו שטיפת מוח של המדיה - תמיד המאושרים שם נראים עם מוחות חלולים, והחכמים הם כבדי ראש מותר לחשוב וללמוד ולדעת ועדיין להיות מאושר הנאה אינטלקטואלית וכ'ו מהחיים מוח חלול מוביל דווקא לחוסר אונים, ולכן להרבה כאב כמו תמיד - המדיה עובדת עלינו.

הוא קוטף תפוזים בחצר של השכנים, והשכנה שהחצר שייכת לה זוממת על הזין שלו בינתיים בעלה של השכנה נוטה למות, שוכב על המיטה, לא יכול לזוז השכנה לא קיבלה זין חצי שנה ונמאס לה לאונן האחרון היה נער מתבגר שקטף תפוזים בחצר שלה עכשיו יש גבר צעיר ורב שרירים שקוטף תפוזים בחצר שלה, וזה עושה לה דה ז' וו היא רוקחת מיץ תפוזים מהתפוזים שלה, אבל גם מכניסה בפנים עלים משמינים, שמערפלים את החושים, מסירים עכבות ונותנות חשק היא מביטה מהחלון על הגבר הצעיר בחצר התפוזים שלה, ונותנת לעלים להתמוסס ולצבוע ירוק, עד שהם נמסים והצבע המקורי חוזר השכן גוסס במיטה, ובחדר השני מאחורי קיר כפול הגבר הצעיר שד במיטה, מזיין בתאווה עצומה, מספק אורגזמות שורטות וכואבות, ומפתל את גופה כמו רבבות נחשים זו תאוות התשוקה שמובילה אותך הערב, ומושכת אותך להשיג את האור ובפיתוי הבא עם רדת השמש, את תראי אותי ותבואי אליי. 

הפרחים שאת מספקת מספיקים לחיים שלמים, אבל הם מגיעים במקוטע, פעם כן, פעם לא האיש טרוף דעת, הוזה מחפש אותך ברחובות כל היום והלילה, בה בשעה שאת יודעת בדיוק איפה הוא השינה שלו טרופה הוא מאונן כמו מטורף הוא מצליח להעמיד ולגמור רק כשהוא חושב עלייך הוא לא נוגע באישה אחרת, אפילו לא מסתכל הוא שבוי בך באופן טוטלי לא קיימת אישה מלבדך אימא שלו מתה, ואבא שלו מתעמר בו הוא נאבק בהזיות טירוף, חוויות חוץ גופיות, חוץ מוחיות, חוץ נשמתיות הוא לוקח דלי, ןממלא אותו מהברז בחוף ואז הולך אטי, ושופך את המים מהברז לים הוא עושה את זה כל הזמן, ואף-אחד לא יודע מדוע לאחד הוא אומר שהוא מנחם את הים, לאחרת הוא אומר שהים צמא הוא מנסה למלא את הים בדמעות שלו, אבל הים גדול מאוד והדמעות קטנות הדמעות מלוחות וגם הים.

מוסטנג סאלי, כנראה שאת צריכה להאט את המוסטנג את מתרוצצת בכל העיר, כנראה שיש מי שמאכיל אותך ולא אוכל כל מה שאת רוצה זה לנהוג בסאלי עדיין תהיי אישה, ואני זה שאראה לך מה הוא גבר עבדתי כל היום, מחמש בבוקר עד חצות עכשיו את באה הביתה עם ריח גברים, כנראה החנית את המוסטנג בחנייה של מישהו אחר כל מה שאת רוצה זה לנהוג בסאלי, חכי רק דקה - אהיה כל מה שאת רוצה אל תאכלי הלילה, בבקשה, מותק, אל תאכלי הלילה אל תאכלי הלילה אל תאכלי הלילה יהההה...

דמעות האלים... שכחתי את המזגן פתוח כשגם החלון פתוח והיא מתחננת שנחזור מתוקה כזאת, יפה כזאת, טובה כזאת, אבל פתאום עוקצת כל הזיכרונות כמו מים מתוקים, אבל זה לא נועד להיות שותה את הסיגריה, מעשן את הקפה, אין דרך חזרה, גם כך דבר לא יחזור כמו שהיה. 

"יו, איזו חמודה!" "מי?" "הילדה שלך," "היא הביאה מלכודת עכברים לבית. שאלתי אותה בשביל מה זה, והיא אמרה ללכוד עכבר," "היה לכם עכבר בבית?" "כן. שאלתי אותה מה היא תעשה כשהיא תלכוד אותו, והיא אמרה שתשחרר אותו רחוק בשדה," "למה בשדה. ולמה רחוק? אפשר להטביע אותו באמבטיה." "לא, היא לא הורגת בעלי-חיים, והיא תשחרר אותו בשדה כי זו סביבה טובה, ורחוק כדי שלא יחזור," "מה, אם משחררים אותו ליד הבית הוא חוזר?" "כן, כמו ציפור, בדיוק לאותו המקום," "ילדה חכמה יש לך," "כן, תודה, בלי עין הרע, שמעתי הרבה על ילדים וילדות שהיו חכמים, והפכו טיפשים כשבגרו," "אה, כן, סמים בעקבות סקס, אלכוהול, רעלים... עצוב," "ואז הם מתאפסים בגיל מאוחר, אבל כבר נשארים מאחור, בלי קריירה, בלי משפחה, לפעמים אפילו בלי חברים," "זה עצוב," "ככה זה. אלוהים דוחק אותנו לפינה כדי שנמצא את האור," "זה דתי מה שאת אומרת," "דתי? לא יודעת, פשוט ככה ...

פיג'מה אני רוצה להיות פיג'מה אתך פיג'מה אני מקווה שאת אוהבת פיג'מה גם פיג'מה הדברים שפיג'מה עושה פיג'מה פיג'מה בשם אלוהים פיג'מה אני אלביש אותך פיג'מה גם אי-אפשר להתעלם מהקסם של הפיג'מה, שהיא מחבקת ומנחמת כמו בית נעים קטן אני מקווה שאת אוהבת פיג'מה כמו שאני אוהב אתמול קניתי לך פיג'מה מיוחדת, תכלת מעוטרת בפסים ורודים ופרחים ורודים לבשת אותה כמו פייה יפה והיית ענוגה התכרבלת במיטה כמו חפרפרת וראיתי לך את הפופיק אי-אפשר שלא לאהוב אותך בפיג'מה הזאת תלתלים זהובים וחיוך על העיניים יש לך חיוך סודי במיוחד בשבילי יש לי זין לתקוע בך עד שתגמרי.

"קוסאמק, אני לא יכול להתאפק! היא כל-כך סקסית!" לילית חייכה. "לא, אל תעשה את זה, מיקו, אתה תהפוך לשפוט שלה לכל החיים!" "מה אני אעשה, מיכה, מה אני אעשה, עומד לי כמו אבן," לילית רק עמדה וחיכתה עם אצבע זקורה. "תראה כמה היא סקסית," זעק מיקו, "היא נכנסת לי לראש, אני רוצה להיות כלב שלה!" "לא, מיקו," זעקתי, "היא מכשפה, היא משתמשת בסקס להשפיט אותך!" "אני רוצה שהיא תשפיט אותי..." אמר בלחש מיקו, "אני רוצה להיות כלב שלך," אמר בשקט מיקו, והתקרב בברכיו אל לילית. "אל תעשה את זה, מיקו, בבקשה!" זעקתי. "אתה יודע שאתה רוצה לעשות את זה," אמרה לילית, והניעה את אצבעה, "אתה מת לזה, אתה מתאווה לזה, אתה מוכן למות בשביל זה," "כן..." אמר מיקו בקול שבור והתקרב אליה. "אוי, מיקו לא..." זעקתי בשבר, אבל הוא כבר מצץ על ברכיו את האצבע שלה, כמו תינוק בן יומו.

"מיקו..." היא אמרה לי בשקט, ועיניה דמעות "מה, מורן?" "אני הולכת, מיקו, אני הולכת לאי-שם," "למה, מורן, למה?" בכיתי, "בבקשה אל תלכי לאי-שם," "אני חייבת, מיקו," היא אמרה בדמעות, "אני חייבת ללכת לאי-שם," "אבל..." גמגמתי, "אין לי חיים בלעדייך, בבקשה אל תלכי לאי-שם, בבקשה," "הו, מיקו היקר, זה קשה מאוד, אבל אני צריכה לקנות לחם וגבינות, וגם חלב," "מה אני אעשה בלעדייך..." מיררתי בבכי, "את לא חייבת ללכת לאי-שם, את לא!" היא ניגבה את דמעותיי, "אני אחזור תוך רבע שעה מהמכולת, בינתיים תצטרך להסתדר בלעדיי," "לא!" זעקתי באימה, אבל היא כבר הלכה, ולא לקחה איתה דבר, מלבד קצת כסף, וסלסלת קניות... כל העולם דממה. כל העולם שממה.

"תגיד, מה הבעיה שלך?" - מה הבעיה של אימא שלך? מה הבעיה של האבא הדפוק שלך? מה זה מעניין את הקוס של האימא שלך? "זו לא תשובה" - אז תגיד לי ללכת להזדיין. "לך להזדיין" - זה יקר היום, אתה יודע כמה גובות זונות? חוץ מזה עם יוקר המחיה, אין תקציב להשיג זיונים, כי בנות לא פראייריות, הן רוצות שייקנו להן "אז מה עושים?" - ביד "זהו?" - ופורנו. "זה עלוב מאוד..." - זה לא עלוב, זה תמיד בהישג יד, וזה בחינם "צריך את הדבר האמתי..." - מה אמתי? כולם חיים בסרט ועוד מתגאים בזה, או שהם לא מודעים לזה מה אמתי? אפילו העולם הזה לא אמתי, כך כתוב בקבלה. "אז מה אתה עושה כאן?" - לא יודע. "אז אולי תלך?" - לאן? "למקום אחר" - כל המקומות אותו הדבר. "גם המוות?" - גם המוות.

אה, הקיסר האדיר ה-כמעט כל יכול, העניק לי תואר, שאמור להיות תואר כבוד - "הבלתי רצוי" אז, קיסר אדיר כמעט כל יכול, *אתה* לא רצוי! וכשאני אהיה ברמה מיליון בעולם הזה שאתה הקיסר שלו, אני אבוא עם חרב של אש ושריון של אופל, ואמחה אותך מעל פני האדמה בשם הגלדיאטורים הלא רצויים כולם בעולם המשחק שלך. 

מעשן תפרחת יונים בבוסתן אשר בזנב בכפר ממולל מילים כמו חרוזים על שרשרת והלילה כבד יותר ממנו, יותר מהארוחה אותה אכל והנערה ענוגה יותר ממנו, יותר מהאהבה לה הוא מסוגל אז הוא שומר מרחק גם מהענבים הכי משובחים מערה (עירוי) בקבוק יין לתוך פיו ללא כוס כוכבים נופלים, אבל זה רק בראשו, והוא יודע את זה וכל הנשים אוהבות אותו, אבל זה רק בראשו, והוא יודע את זה אז הוא מתפנק על השדיים הרכים שלהם, וחופן את רכותן וחום אגנם אז הוא פונה לבקתה הישנה, העשויה עץ, לקחת לו עוד בקבוק יין מהמזווה אז הוא אוכל לחם שום ללא חשק מיוחד, כדי למלא את הבטן אז הוא יוצק יין על ראשו, אבל לא באמת והשומרים הצעירים הולכים מ-פה לשם, במדי המלחמה שלהם והרובים מכותפים על כתפיהם, וקני הרובים חלולים וריקים ריק של אבק שריפה נישא באוויר כשהם חוצים את השדה על השביל, בין עצי הלימונים, יש לקבוצות שם מחכות המיטות, והנערות והלילה מלא פינה קטנה שקטה להניח עליה את הראש הוא יושב בקצה השביל ליד בקתה תחת סככה, ואיש לא רואה אותו הוא רואה הכול.

מה מצחיק בכל זה? שזה בכלל לא מצחיק, אבל הם חושבים ש-כן אישה עושה זה וזה, אני לא צריך אישה, אני לא צריך ילדים בעבודה קורה זה וזה, לא נותנים להתפרנס בכבוד ביומיומי כולם עובדים על כולם מדינה של גנבים גונבים זמן, כסף, כוח, השראה, גונבים כל מה שבכלל ניתן לגנוב מה את חושבת, שבגלל שסתם זיינתי אותך לפני 25 שנה - אני חייב לך משהו? מה את חושבת, שבגלל שאני אבא שלך ביולוגית - אני חייב לך משהו? מה אתה חושב - שבגלל שאתה אבא שלי, אני חייב לך משהו? מה את חושבת? שבגלל שאני אוהב אותך, אני חייב לך משהו? מ-כוח האהבה היא לא מ-כוח העבדות, אז לכי תזדייני עם עצמך החוקים שאתם קבעתם למדינה הזאת לא מקובלים עליי לא רוצה לשחק את המשחק שלכם אם אתם רוצים להוציא אותי להורג ב-של כך, שיהיה גם החיים עצמם לא מקובלים עליי הבטיחו לי שאני אתחרט על היום שנולדתי, וזה באמת קרה, וזה הדבר הכי טוב שקרה לי אי-פעם כי מי שלא פוחד למות, לא פוחד מכם, חארות אנשים טיפשים מקיפים אותי בכל פינה, אולי הם יודעים מדעים ופוליטיקה וגמרא, אבל שרוך נעל יותר אינטליגנטי מהם מה אתם יודעים על מה?

ילד קטן הוא היה, בוכה בלילות, מחפש את אימא שלו. אבא שלו היה מרביץ לו, ואומר לו לשתוק, כי האבא שלו לא אהב את אימא שלו. והסימנים הכחולים של החגורה לא אמרו דבר לגננת, וגם לא העיניים הנפוחות והשפתיים המדממות. הילד הלך לישון רעב, כי אבא אמר לו שבשביל אוכל צריך לעבוד, והילד לא היה יכול לעבוד, (כי הוא ילד) לכן הוא היה הולך למכולת ובוכה ומתחנן שייתנו לו לחמנייה, והם היו נותנים ומגרשים אותו בצעקות. אבל תמיד כל יום הוא היה חוזר ובוכה ומבקש לחמנייה, למרות שצעקו עליו, וקראו לו בשמות גנאי. בבוקר הוא היה הולך לבד לגן, וכל הצהריים הוא היה רואה טלוויזיה בבית. בערב הוא היה קורא ולומד, ובלילה בוכה ורוצה למות. אבל אבא שלו לא הרשה לו למות, ואמר אתה תמות רק כשאני ארצה שתמות, ולא רגע לפני.

אצבע האלוהים בתוכך בתוך התחת שלך הוא שתהנה, או שתבכה. >>>>>> ערבים עשו פיגועים בכל העולם, כל הזמן. >>>>>>>>>>>> בתחנה המרכזית בתל-אביב, לרגליי מגדלי היוקרה, ישנה אישה על הרצפה. >>>>>>>>>>> כשהוא נהיה מסטול - הוא בולע כדורים, כדי לסדר את המחשבה אבל אז הוא נעשה יותר מסטול, אז הוא לוקח לגימה. >>>>>>>>>>>>>> וכשבא הבוקר האישה על העמוד צורחת שזה הקץ לכל. אבל אף-אחד לא מתייחס אליה, כי זה רק קץ לה, ולאף-אחד לא אכפת. >>>>>>>>>>>>>> אז הוא גומר עם הגשם, וזרע מתערבב במים. והוא משתין, והוא צוחק, וסיגריה בפיו. >>>>>>>>>>>>>>>> וכשהם שותים והם משוגעים - אומרים שזה נורמלי. וכשהם מעשנים גראס ומתמסטלים - מיד שוטרים מתלבשים עליהם. כי גראס לא חוקי, ואלכוהול כן. אבל הם בעצם אותו הדבר. אז למה גראס לא חוקי? כי הוא מונע כאבים נפשיים ופיזיים, ומוציא אדם מדי...

מילאו אסמינו בר או משהו... אבדה לו השכינה מעל פני הקרקע אבל היא חגה במרומים כמו ציפור ענקית, גאה וזקופה כמו חמקן והוא אומר לה את לא מתנהגת בסדר, לקחת ממני את האחד ואין מילים בפי והיא אומרת אתה הרי יודע שצריך להחליף ישן בחדש ובין לבין כשהישן נעלם ועוד לא מגיע חדש יש וואקום וכל מה שנותר זה לבקש מחדש וזו לא בעיה אבל את דואגת יותר מדי לפרטים קטנוניים, ואני שוחה במשברים קטנים, כמו ספינה במי שברי קרח, שנתקעת בקרחונים קטנים שמקשים את החתירה כמו חצץ על פני מים ואם היא יודעת לעשות נפלאות עם המטה שלה - שתעשה כי הנחש מעייף כל-כך הנחש מעייף, המטה מעייף, הכול מעייף, למה אתה פה? אני צועד צעד-צעד על פני המרצפות, אבל הנוף והתנאים משתנים, לא תמיד לטובתי בשביל לרוקן את האגו כדי שתמלא אותו בהשפעה, היא אמרה מי בכלל קורא את זה, מה ההשפעה? כתבים עתיקים מלפני אלפיים שנה "כולם כותבים," היא אמרה, ולכן הפסיקה לכתוב כי היא כתבה מטעמה של אליטה, וכשזה כבר עממי אין טעם אבל לא לך ולך אני כותב, גם ככה למי אכפת או שצוחקים או שסתם עומדים תמהים ואומרים מה רוצה זה "אנחנו...

הוא עבר על פני המשוכה, והמשיך הלאה אמרתי לו זה לא בסדר, אתה לא יכול להתעלם מהמשוכה אבל היא הפריעה לי, הוא אמר אז מה? אז עברתי על פניה אתה לא צריך לעבור על פני המשוכה, אתה צריך להתמודד איתה, להילחם נגדה, לשבור אותה לרסיסים, לנפץ אותה למה? יותר קל לעבור על פניה אנחנו לא מחפשים פה את הדרך הקלה, אנחנו עם של לוחמים, באנו להרוס ולנתץ ולהרוג, אתה לא תעבור על פני המשוכה, אני לא מסכים לך, אתה תשמיד אותה אבל אולי המשוכה לא רוצה שישמידו אותה? אין לה ברירה, היא משוכה, והיא דורשת שישמידו אותה אבל אולי זו משוכה טובה? שלא התכוונה? אין דבר כזה, כל המשוכות הן רעות, השמד אותן, נפץ אותן, ולא, זה יעלה לך ביוקר כי היא תרדוף אותך, המשוכה, ותפגוש אותה מ-עבר לפינה בדיוק כשאתה לא מצפה, והיא תעשה בך שפטים יש לחסל אותה לפני שתרים ראש, הרוג אותה, רמוס אותה, השמד אותה, תכסח לה את הצורה! טוב, הוא אמר, וכיסח לי את הצורה.

ההרים של הבודדים, שם אתה הולך עם חרב וצידה, ותפילה לאל בשמיים של הבודדים, שם אתה אובד, בין משעולי צור לבנים, על דרך חלקלקה של דם וקרח הם ידעו אותך עוד מהימים בהם התאמנת הם ידעו אותך עוד מהימים בהם עבדת באורווה הם נתנו לך תפוח וכריך גבינה הם הבטיחו לך שהדרך תהיה קשה והיא אכן קשה, אורבים בכל פינה, שדות ושדים, אלות ואלים וחיות טרף ורוצחים אכזריים, הם מראים לך את נפלאות חיי הגלדיאטורים וכשהצבא דוהר קדימה, אתה לא דוהר אתו כי אתה מתבודד, אתה בין המתבודדים יורד שאולה ועולה השמימה, נלחם בבני אלים ובמפלצות, בחיים-מתים, פיראטים וזאבי יערות והארץ לא רצתה אותך, היא מעולם לא רצתה, תמיד נאבקת להקיא אותך מעצמה, אבל זה עולמך והארץ היא קשה והשמש קופחת, ובחורפים יורדים גשמים קשים ובלילות עטים הערפדים אך זו הארץ, והיא שאלה תחתיות ומי ברא ארץ כזאת בה כל-כך קשה לחיות. 

ארנב לבן קפץ בשלכת על כאיות עננים, ליקט עשבים, צחק לפרחים, ואז ראה נמר קיבל הלם והתקף לב - והתפגר נעצב מאוד הנמר, כי לא רצה לפגוע בארנב הלבן "זה בגלל שאני גדול ומפחיד," חשב הנמר, "ויצא לי שם של טורף אכזר," מיד כינס הנמר את כל יושבי היער, ואמר שצריך לשנות את תדמית החיות לא ייתכן ששפן ייחשב לרב-שגל, ונמלה לחרוצה, ושועל לערמומי, ונחש לתככן, ועוד ועוד סטראוטיפים שהודבקו לחיות שונות, רק בגלל אגדות, סיפורים תנ"כיים, ותסריטים צולעים של יוצרי תכניות ילדים וסרטים מצוירים "עלינו להוכיח לכולם שגם החיות אנושיות כמו בני-אדם, ולכן עלינו להקים חברה משגשגת, שוויונית ולאה חמלה ויופי, כמו שמלמדת אותנו התורה הקדושה, ובראשה חכמת הקבלה," מיד התגייסו כל החיות למשימה, אך האריה הגאה לא שיתף פעולה "אני אדיר, אני חזק, אני מלך החיות, ויש לי רעמה אדירה ושיניים חזקות כיצד הנמר מעז לחתור תחתיי ולהנהיג את החיות? מיד אבל בתכניתו וכולם ייראו שהוא צרות צרורות," החברה הנאורה קמה לאיטה, אבל היו תקלות אסמים נשרפו, ...

זיון אתך נראה לי רעיון טוב, היא אמרה את חיה רעה, אמרתי בא לי לשבת לך על הזין ולרכב עמו על סוס את חיה רעה, אמרתי לפרק על הזין שלך את כל העצבים, אמרה, ואני עצבנית חיה רעה, אמרתי אתה יודע להגיד משהו אחר? מה למשל? מה אתה עושה בחיים? לוכד חיות טורפות למה? לפעמים חיות מהטבע הפראי נודדות לערים, ואני, למען שלום התושבים, לוכד אותן ומה אתה עושה להן? אני לא אמור להגיד אתה יכול להגיד לי טוב, הורג אותן הו, איזה גבר גברי סתם אחד בא לי גבר גברי כמוך שיחדור אליי בזין חזק וייראה לי את נשמת האורגזמות באמת? כן, שאשפריץ מהקוס חיה רעה זו גמירה חזקה צריך לשים מגבת אני אציף את כל הדירה חיה רעה במיצי הקוס שלי חיה רעה מאוד קח אותי, לוכד החיות הטורפות הורג החיות הרעות.

נפלתי על הראש ונהיה לי נזק מוחי אני לא יודע מי החליט לשטוף את המדרגות ב-ווקס, אבל המדרגות בין הדירות, בחדר המדרגות, היו מרוחות ווקס שזה לא שמן, אבל זה שמן אם אתה ממהר ומיהרתי, והתחלקתי, כלומר החלקתי, את כל המדרגות בגרם המדרגות, ולקינוח הראש שלי נחבט בחוזקה במדרגה האחרונה לא ידעתי שיש לי נזק מוחי, עד שאנשים דיברו אליי, ולא הבנתי מה הם אומרים הבנתי מה הם אומרים כשזה היה קשור לרגשות ותחושות, אבל לא להיגיון כך למשל כשמישהו היה מסביר לי משהו הגיוני, או אפילו מתלונן על ריח הביוב, לא הבנתי אבל כשהוא אמר שהוא עצוב או שקשה לו - התחלתי לבכות מהר מאוד גרם המדרגות שהחלקתי בו הוכרז כאזור אסון מסוקים חגו באוויר וריססו אותו בחומר הדברה, ושוטרים חמושים ביצעו בו סריקות לכל אורך היממה בתוכניות האקטואליה צרו מאוד על הפגיעה שנפגעתי, אך היו שאמרו שהייתי צריך לקחת בחשבון שיש לי שכנה מטורללת, ששטפה את המדרגות ומרחה אותן ב-ווקס וכאדם מבוגר ואחראי הייתי צריך לקחת את זה בחשבון, אלא שעכשיו אני מבוגר רק בגיל ולא אחראי בכלל.

הוא שתה וגם אני ושנינו היינו מסטולים הוא לקח מגבת ושם על הראש אני הבטתי בו בתמיהה היפנוטית, והוא קשר את המגבת על הראש כמו מטפחת סבתא התפוצצתי מצחוק הוא חייך ואז שלף את הציצי שלו מתוך החולצה חחח... יש לך ציצי, צחקתי אני בחורה, הוא אמר וצחק, אני בחורה קוסית ואז הוא התחיל להתפשט, וראיתי שיש לו גם קוס חחח... אתה באמת בחורה, בחורה עם זיפים אני שונא להתקלח, הוא אמר, והציג את רגליו השעירות אני מה שנקרא גבר בגוף אישה, הוא אמר ונופף באצבעו אני מה שנקרא מקרה מיוחד מיוחד לאללה, תביא שאכטה הוא מסר לי את הג'וינט ואני ינקתי ממנו אני רוצה ממך ילד, גבר, הוא אמר וצחק גם אני ממך, גבר גברי שכמותך, אמרתי והראש הסתובב ברצינות, עדיין יש לי פות ורחם, בוא נעשה ילד בוא אני אזיין אותך, בן-זונה... אמרתי וצחקתי, וזיינתי את החבר הכי טוב שלי אחר-כך שכחתי מזה, לא ראיתי גם אותו ושכחתי גם אותו השתייה עשתה לי נזק מוחי קל, אבל זה הסתדר רק לפעמים אני רואה גבר עם ילד קטן מטיילים והגבר מסתכל בי כאילו הוא מכיר אותי והילד דומה לי כל-כך כשהייתי קטן. 

כל אחד צריך בסוף לישון כל אחד צריך בסוף לישון ואני יודע, זו שאלה של זמן, כך סיפר לי אלברט המנומנם אני בעמותה לחקר השינה לפעמים חיינו הם שינה מלחמות של חלומות וסיוטים ואני שוקע לשינה עמוקה כל אחד צריך בסוף לישון הישנוני ישו מזמן הם השכיבו אותו עמוק עם הרגליים אלוהים, תן לי לישון, אההההה... אה. כל ערות נוספת תביא אסון כל ערות נוספת תביא אסון אין מה שיודע לחיות ללא שינה כך אמר לך סשה המנמנם אני בעמותה לחקר השינה המנומנם ישן מזמן כל האנשים נשארו ערים עד בוקר אלוהים, תן לי לישון, אהההה... אה הם השכיבו אותו עמוק עם הרגליים כל האנשים נשארו ערים עד הבוקר ניפגש אי-שם בין סדינים וכריות, אהההה.... אה. הברי באלי ניט טו סליפ הברי באלי ניט טו סליפ לאב...

אישה לוחשת לגבר סודות על האוזן הוא לא שומע רק שקרים בה בשעה שהבלדר מגיע עם האקסטות נכנס המאהב עם קופסת עוגיות ועיתון אישה למאהב סודות על האוזן לוחשת גבר שומע קטעים בשיחה האקסטות מדליקות לגבר את המיינד האישה אומרת ש-כל המשכורת הלכה ובתוך המשקאות, ששותים, שנגמר, אנשים נמחקים ברגע אחד מערכת יחסים אההה... מערכת יחסים אההה... נופלת לאט כל הדברים יסתדרו, כך המאהב מרגיע האישה עכשיו משיבה בחיוך הסם הכפול בתוך המוח מבעבע גבר חולם על עולם ללא אשתו ובתוך המשקאות שהזמן מחק גברים הופכים סמרטוטים ברגע אחד מערכת אמון אההה... מערכת אמון אההה... נופלת לאט ובתוך הנשים המתחכמות והבוגדניות אנשים נכלאים ברגע אחד נשים נרצחות אהההה... נשים נרצחות אהההה... באשמתן.

קשור מאחורי הגב, עם גאג בפה, והיא מאכילה אותו שקרים ישר לתוך האוזן אתה לא כמו החתול שלי, החתול שלי מגרגר, ואני מאכילה אותו מזון חתולים ציפורניים ארוכות, לספור את הכסף, ולנעוץ אותו בבשרך אני מרגישה שאנחנו לא מתחברים, זה לא אני, זה אתה, משהו בך לא בסדר, אתה מסרב לעשות את מה שאני רוצה.

חחח... אתה באמת חושב שאני אתן לך לראות את הסרטים הנהדרים, הנפלאים, בטלוויזיה שלי? למה לא? אני משלם על הסרטים הנהדרים, הנפלאים, אם אתה רוצה לצפות בהם, תשלם לי. היהודי המקולקל, זה ששותה ומסניף ומזריק, זה שאשתו עזבה אותו כי הוא הכה אותה, זה שהילדים שלו לא רוצים לראות אותו, זה שיש לו טראומות ומחלות נפש ממלחמות ואלימות, צורח עכשיו ברחוב שלי על מישהי שהוא לא ראה חמש שנים. אם אתה רוצה להתקלח במים חמים, אתה צריך להיות חם ואז המים יהיו חמים, כשהם יישפכו על גופך וכדי שתהיה חם, אני האישה פה בשבילך, לחמם לך את אזור החלציים וכל הגוף שתהיה לך מקלחת חמה ונעימה. את לא הולכת להזריק? לא. למה? לא רוצה. את תמותי. לא אכפת לי. זו תרופה. התרופה הזו עושה אותי חולה. התרופה הזו מחזיקה אותך בחיים. עדיף למות. למה? אני לא אחורר את הגוף שלי במחטים כל החיים שלי, ואפילו התעורר בשעות מסוימות בשביל זה, רק כדי להזריק את הכימיקלים שהרופאים אומרים אם אלוהים רוצה לקחת אותי, אין לי התנגדות אני אהיה בריאה ובטוב בגלגול הבא, אין לי בעיה עם המוות ואם אתה כל-כך רוצה שמישהי תזריק את התרופה, ...

אני יהודי פשוט, הוא אמר, נגמלתי מסיגריות ושתייה עושה קצת ספורט לדאוג לגוף הבהמי שלי, אוכל טוב, לוקח ויטמינים חוטא קצת בטלוויזיה, מה לעשות, אף-אחד לא מושלם קורא ספרות הגות ודת, וגם ספרות יפה אני מתגלגל ברחובות, הוא אמר, אין לי ברירה, אין לי בית, ואני לא יודע לקרוא שותה הרבה שיכר, צריך לשכוח ולא יודע מה זה ויטמינים, ובטח לא אוכל טוב ספורט זה שיטוטים ברחובות בין נקודה לנקודה, כולן חסרות משמעות לפעמים אני שותה מברזיות, לפעמים מי גשם לפעמים אני גר במקלטים לפעמים בחדרי מדרגות קשה להיות יהודי טוב כשהחיים כל-כך קשים, ענה לו הראשון צריך פנאי, צריך מקום, להרחיב את הנפש צריך חיים שגרתיים ומסודרים, כדי שהמיינד יהיה פנוי לתורה ברור שחיים של הישרדות, מפילים את האדם לדרגת חי, בהם עליו לשרוד כמו חיה בג'ונגל בגלל זה לאורך ההיסטוריה, לעשירים, אצילים ואדונים, היה יתרון להגות בחיים, בטבע, באמנות, פילוסופיה ותורה בעוד אנשים שחיים מהישרדות היו צריכים להתקיים כמו חיות בטבע להתרוצץ כל הזמן כדי לחיות עם דרך קלה יותר לבעלי אמצעים, אין זה מן ההגינות להתנשאות כלפיי פ...

גרמני מדוזה... הוא מלמל בעודו מכין טוסט מה עכשיו? שאלתי אותו, כל פעם סיפור חדש למה אני צריך לאכול טוסט? אני לא יכול לאכול פיצה כמו בן-אדם נורמלי? לא הבנתי, הצצתי במקפיא, היו שם שתי פיצות קפואות תעשה פיצה, מה הבעיה לא, אסור לי לעשות פיצה, אני צריך לאכול טוסט למה? כי אני אדם פשוט הייתה שתיקה ואז הוא התחיל לבכות - אני אדם פשוט... אני אדם פשוט... זה לא טוב? לא, אני רוצה להיות מיוחד, למה אני לא יכול להיות מיוחד? כי אתה אדם פשוט, אמרתי בדיוק... איזה גורל מר לא נורא, בחיית טינטין טון טן, אתה בסדר כמו שאתה קל לך להגיד, אתה אדם מיוחד, ואני... אני צריך לאכול טוסט.

הלכתי למכולת, קניתי שישיית בירות, קניתי המבורגר וצ'יפס, קניתי שמלה לחג טעיתי בין המדפים וחיפשתי את הקפה שאני אוהב, איזה איש אחד דיבר עם המוכר וירה פתגמים בצרורות, חלק היו מוכרים לי וחלק לא, וכולם נראו לי הגיוניים אבל אני צריך את הקפה שלי, ואין לי כוח שיוכיחו לי כל פעם כמה אני מטומטם ניגשתי עם המוצרים "אתה צריך סיגריות?" "כן," "אתה תמיד שוכח, אבל אני תמיד מזכיר לך" בעל הפתגמים ירה עוד פתגם, ובעל המכולת התמוגג הלכתי הביתה שלי ופתחתי את הבירה השביעית שהיית קרה את השאר שמתי במקרר "הוא הלך, אתה יכול להפסיק עם הפתגמים" "יא וואלדי, כמעט נגמרו לי הפתגמים, אני לא יכול לזכור כל-כך הרבה, תחזיק אותו פה פחות זמו" "מה אני אעשה, הוא חיפש איזה קפה, אני משלם לך, לא?" "כן, חסר לך שלא, התפוצץ לי המוח ללמוד את הפתגמים האלה בעל-פה, ואין לי מושג מה הם אומרים בכלל" "הוא מבין, קח, זה הכסף" "תבורך" ישבתי והגיתי בנפתולי המחשבה האנושית יש אנשים שחושבים אחרת, ופתגמים פשוט נדבקים אליהם ...

זרמתי עם המילה, אבל הוא קפץ מולי אגרוף, ואיים בהבעת פניו שאם אמשיך הוא יכה אותי. אז שתקתי, למרות ש-מה שרציתי לומר עתיד להציל את חייו. הוא הלך כמו שיכור רגזני לנסות לשרוד בחיים האומללים שלו, ואני המשכתי לשבת קצת בגן הציבורי, ואז הלכתי הביתה שלי לראות איזה סרט, ולהכין אולי איזו פיצה. הפיצה הייתה מוכנה על המגש להתקרר קצת, וכיביתי את התנור, והוא התקשר. מה אתה רוצה? ראיתי אותה, אמרתי לו, היא קנתה סמים באבקה בשביל לשגע אותך, היא רוצה להכין לך קפה יענו, ולשים בו את הסם. מה הוא ייעשה לי? הוא ישגע לך את המוח עד שלא תוכל לשאת את חייך כליל, שממילא קשים לך גם ככה, ואז או תתאבד אן תתאשפז שנים. איפה? במחלקה סגורה לחולי נפש. היא לא פוחדת ש-אנקום? לא, כי אתה תשכח את כל החיים שלך, ולא תזכור אותה, ולא תדע שזה בגללה. ולמה היא תרצה לעשות לי את זה? כי היא גילתה ששכבת עם חברה שלה. איך היא גילתה? חברה שלה התרברבה. למה? כי הן רבו, והיא רצתה להכעיס אותה. אבל כל זה לא יקרה, כי אתה לא תשתה את הקפה שלה, אני לא יודע מה אתה צריך לעשות, אבל עם המידע הזה אתה צריך להציל את עצמך. ואת כל זה רצית להגיד לי בגן? כן. חברה ...

הוא מדבר הרבה, אבל אני לא שומע יש הרבה קירות וגם מוזיקה, והטלוויזיה דולקת על חדשות ואני בכלל קורא עיתון אקטואליה הוא בוכה ואני לא שומע, יש לי ארוחה להכין ולקרצף את הבית, ואני צריך לעשות כלים, ויש לי כביסה על הראש הוא מתחנן ואני לא פנוי, יש לי עבודה הרבה, ואני צריך לגהץ את המדים האישה שלי נותנת לי פקודות, ואני צריך למלא ויש טיפות גשם שאני צריך לאסוף בכוס הוא מת ואין לי זמן לקבור אותו אני צריך לנסוע לנכדים שלי לראות אותם ולהכין סנדוויץ' לילדה וכבר בחוץ יורד גשם, צריך לקנות מעיל והרגליים שלי הורגות אותי, צריך לקנות מדרסים.

כלום לא קורה פה לא הבעירו אש אבנים לא נפלו משמיים הארגזים לא נפתחו השמיים הורגים, אבל זה נורמלי וכל הלגיונות כולם מזיזים צבאות על-ידי הפלוגות השונות בשטח הלחמה הממוקש על גדות הנחל ואיש בלי תותח אבל עם מט מזמזם חרש ערבות בוכיות לתוך הלילה מנגינת חרש של אילמים-חירשים שהופכים אדמה כדי להפוך אותה שוב.

טראמפ קיבל מכתב מאוד מדאיג מ-קים קים כתב שהוא יושב על חבית של חומר נפץ, והוא הולך לפוצץ אותה מעל שמי מקסיקו אבל טראמפ לא נשאר חייב, ושלח לקים דיסק של אלטון ג'ון, עם השיר "איש הטילים" רוקט-מן קים מאוד נבהל, ורץ להתחבא בתוך הבקתה של האומנת שלו, שטיפלה בו כשהיה קטן מיד הסתערו כוחות ימ"מ על הבית וכיתרו אותו מ-כל עבר, ומתוך הבית נשמעו זעקות שבר "מה קורא שם?" שאל באימה ראש הכוח "ביטלו את הסדרה -הישרדות- " הודיעו לו בקשר מיד נקלע הכוח לתוך אש צולבת מכוחות הטאליבן "אנחנו מבקשים סיוע," קרא ראש הכוח בקשת הסיוע נשלחה לטראמפ, אבל טראמפ היה עסיק בחרבון בשירותים, ולא שמע את הקריאות "מה קורא עם נשיא ארה"ב?" שאל באימה ראש הכוח, "יורים עלינו!" "מיד נשלח לכם בקבוק חמצן," הודיעו לו באותו הזמן פוטין היה בחמ"ל בקרמלין וצחק, כשהוא עוקב אחרי כל האירוע "בואנ'ה, זה יותר טוב מהאח הגדול," הוא אמר לעוזר שלו, "תסדר לי איזה פופקורן וקולה כדי שיהיה לי כיף לצפות" מהשחקים ירד ב...

מתחיל בכיסא שניצב ליד כיסא ועל הכיסא השני מאפרה וליד החלון וברקע מוזיקה ויש גם סיגריות על הכיסא השני והאדם מעשן ושותה בירה ומניח את בקבוק הבירה על הרצפה שלא יתהפך והדירה כמעט ריקה מרהיטים, חוץ מטלוויזיה, נגן מוזיקה, מחשב, שולחנות ומיטות והוא מארח פה מסיבות סמים שעושים קסמים אבל זה רק גראס ולא חומרים מסוכנים ובלילה הירח זורח וכל האורחים מתפזרים הבנות מסדרות את הבגדים, והבנים מכניסים חזרה את הזין שלהם למקום כל השטיחים והמיטות והכורסאות מלאים זרע ומיצי פות כל הכוסות כמעט ריקות וכל הבקבוקים פתוחים וריח האלכוהול נישא באוויר כמו ריח הזיונים הוא נשאר לבדו, החברים והחברות עזבו, והוא מעשן כשהוא יושב על כיסא ליד החלון ועל הכיסא השני יש מאפרה וסיגריות ובקבוק בירה על הרצפה, וברקע מוזיקה שהוא אוהב מנגנת חצוצרות ספרדיות לתוך החושך.  

ממצמץ בלשון חריצת לשון בלעג, כלפיי המורה להיגיון צד מוח שמאלי שולט, הוא אומר אבל הוא התאים את הבגדים היטב, וסידר לו ארוחה טובה לשעת צהריים הביט בעננים הוזה, מחשבות חולפות במוחו והוא תופס את עצמו לוגם מאותה כוס הקפה, כבר יותר מחצי שעה אל תדאג, איש המספרים הלינאריים, אני אלמד אותך שאתה מדמיין איך כל המספרים דוהרים בראשך כמו לגיון פרשים, כשאתה מנהל מלחמה על שדה מוקשים והרוח נושבת בעוז, וריח הפצצות שהיא מביאה, היא גורמת לך עונג באבק ריח שריפה ובובות הפלסטיק על המרבד האוחזות רובים, הפכו חיים ונהרגים ונלחמים ואש צולבת על מסך משחקי הווידאו, הפכה מוחשית כמו מוות על קצה הלשון טעם הדם וטעם הבשר הנא, מגיע מתכת הנשק וריח שמן המכונות והוא עושה מלחמה ומנגן על פסנתר אבל בחשכה הדולפת יש היגיון צרוף, שלא משאיר מרווח נשימה לנפש, והיא מגיעה לעונג גדול הרבה ממגע מים קרים על כף היד והמזרן משקיע בתוכו משקעים של חלומות לא הגיוניים, שהוא שוכח ואומר לא חלמתי, אני לא חולם אבל שר שירים של מלחמה, והוזה בהקיץ על ארצות רחוקות פרושות ידיים כשהוא רוכן אל שולחן הכתיבה ומתכנן את המהלך...

הכול אודות גן המשחקים בשכונה המתפוררת שלנו מישהו התגלץ' לא טוב ושבר את הרגל, וכל השכנים הביאו לו מים, מה מים יעזרו במצב כזה ילד לקח אותו על אופניים חשמליים לבית-החולים, ושם היה גבס וכ'ו, הוא חזר מחייך, משום מה, על קביים מישהי דפקה את הברך על הנדנדה המטוטלת, זאתי שיושבים בה משני הצדדים הילד הגדול בצד השני קם בפתאומיות, והיא נפלה בצד השני בחוזקה על הרגליים, ודפקה אחד מהברכיים כל השכנים הביאו לה מים, מה מים יעזרו במצב כזה ילד שהיא מכירה לקח אותה על אופניים, רגילות, לחדר מיון בבית-החולים שם קיבעו לה את הברך ושמו גבס היא חזרה מחייכת, משום מה, על קביים ילדה עפה מקרוסלה שהסתובבה מהר מדי, ולא היה לה איפה לתפוס, והיא התחלקה מהמושב היא נפלה על החול עם הפנים, ונכנס לה חול לפה וגם לעיניים, אפילו לנחיריים ולאוזן כל השכנים הביאו לה מים, מה מים יעזרו במצב כזה לקחו אותה לבית והגיע רופא, נתן תרופה ואמר שהגוף ינקה את עצמו עשתה מקלחת, שטפה כל חור וחור אחר-כך היא בקושי נשמה, אבל חייכה, משום מה.

לא רוצה להתאבד, הוא אומר לה והיא שותקת את שתיקת הדג שלה הוא ראה פעם דג נאבק להימלט מצמח טורף כשמתים לא באמת מתים, ממשיכים ועוד ממשיכים אבל טוב לי פה, למרות שאני משוגע ואולי דווקא בגלל שאני משוגע אולי הייתי יכול להיות מתבודד הודי, שאוכל מכוניות ומושח את גופו באפר גופות אולי הייתי נלחם כמו סמוראי, בידיעה ברורה ומוחלטת שאני הולך למות.

אז הוא מת. הוא מת בשלג, הוא הלך ברגל בדצמבר מבית הוריו, עם האבא הפאסיבי והאימא החורגת השתלטנית, והאחים החורגים הרעים שהיו מכים אותו מכות רצח, הוא הלך משם בשלג ולא ידע לאן. לא היה לו הרבה, הוא לקח רק מעט בגדים. השלג היה גבוה מאוד על פני הקרקע, והוא היה צריך לעבור ביער, שם היו חיות טורפות, שודדים ואנשים רעים, גם סוחרי עבדים, אבל השלג היה לטובתו, כי היער היה ריק מהם בגלל השלג. הוא ראה את עקבות הטבח ברבים שהתרחשו לפני השלג, אנשים היו תלויים על חבלים על עצים, וגופות היו קפואות בקרח. והוא חצה את היער, הוא לא הפסיק ללכת. ש-מה יקפא, ואז הגיע לגבעה הראשונה. היו שבע גבעות, והוא עלה וטיפס על כולן, וגם ירד מכולן. כך הגיע אל המכרה, אבל לא היה אף-אחד במכרה, זה היה מכרה פחם, והוא היה ריק בגלל החורף. אבל עובדי המכרה גרו לא רחוק, בקבוצת בתים קטנים בודדים, אולי ארבע או חמש בתים, ועוד כמה מבני שירות. הוא עמד מול הבתים, פחד להיכנס, בכה, והם הכניסו אותו פנימה לאחד הבתים, רחצו אותו והאכילו אותו, והציעו לו מיטה לשינה. היו שם גם גברים וגם נשים, וכולם-כולם היו טובים. הם טי...

מה שקורה כאן בלילה, אני לא יכול לדבר עורבים פושטים עם ערב על חבלי הכביסה השמש שוקעת ולילה יורד, גשם מתחיל לרדת, ויוצאים העטלפים הלילה מתנגן הדיסק שלך על הנגן שלי, בו את שרה, וקוראים לך אסתר והמוזיקה היא סם לנפשי הדוויה אני רוקד לך אסתר, וגם את שרה לי והם מחוזקים במוטות, תכריכי הלילה ירח בודד וקר לו, ואנשים נואשים בכבישים אני נוהג עקלקל את דרכי לאן מאיפה שהגעתי ואין שלטי דרך, רק שביל יחיד מתפתל, מלא בורות עמוקים בגרון ניחר, שבע ימים, אני מסתכל בבתי היא יפה כמו שדה פרחים, ונבונה כמו ירח במלואו ואני לא יכול להגיד לה - היא חושבת שזו אשמתי הפרי לא מכיר את העץ, והעץ סדוק ונכרת לא פעם הם מחזקים את הברזלים סביב למוחי, ובתוכו אני חופשי כמו ציפור ענקית עשויה ברזל.

למה לא אמרת לי שאת הולכת? למה השארת אותי ככה עצוב ושבור? אני נאבקתי כל יום על השפיות שלי, ואת לא היית לידי לא היית גם כשקראתי לך, וקראתי לך היטב, בכיתי, ולא באת איך את יכולה להשאיר את החבר שלך לבד עם הגיהינום שלו? אין לך לב? אז קפצתי רחוק, קפצתי רחוק ממך ומ-כל העולם המטונף הזה, כי לא רציתי להיות איפה שהוא רציתי ללכת כמו שאימא שלי הלכה ועכשיו הסרפד דוקר באצבעי, וכאב מדמם מלבי, ולא אכפת לי מכלום, לא איפה את ומה את עושה, ובטח לא עם מי את שוכבת אני מאלף את האריה שבי, להיות אציל וחזק יותר ממה שאני, והלב שלי מסוגל להישבר לאלפי רסיסים, ואני עדיין הישאר בחיים אפילו בלי שכל או רגש, תמיד את תראי אותי, ותדעי שאני חי כי אני אזכיר לך בכל יום.

מגדיר צמחים מגדיר את הצמחים, לפי כל מיני מאפיינים גם בני-אדם מגדירים לפי כל מיני מאפיינים עושים להם בדיקת מנת משכל, אינטליגנציה ומיומנויות שונות - מכניות, התמצאות במרחב, תחושת זמן, עמידה בלחץ וזמן, שפיות - לפי ההגדרה שלהם מה היא שפיות יכולת לראות צבעים, לשמוע, הרגלים - מעשן? שותה? הרגלי שינה ואכילה, היגיינה שאיפות יש או אין כיצד האדם רואה את עצמו מה הוא מקדש ו-למה הוא בז אנרכיסט או ממושמע נכנע ל-מרות? מוסר עבודה? יש בכלל? מה לעזאזל מניע אותו יש לו צדדים אפלים? הוא מוסרי? ישר? תם? תככן? יש טראומות יש לו, והאם הוא מודע להן איך החלומות? סטיות מיניות? אלים? נמשך לאלימות? יודע להחזיר מלחמה? נוקם? אסרטיבי או כנוע יכולת ספיגה יש לו דברים על הלב? מצפון, אשמה, חרטה? מה הדת הפרטית שלו, והאם הוא חי על פיה כושר גופני, סיבולת גוף - לב וריאה לחץ דם אוכל בריא? ישן בשעות קבועות? אוהב שגרה או שינויים? סומך על אנשים? אוהב או שונא אדם? אוהב את עצמו? השכלה, איזו השכלה והשכלה בסיסית? יכולת עיבוד מידע סקרן? אוהב ללמוד? מיישם מה שלמד? מכבד בעלי-חיים? יצר מיני...

השמש עלתה בפאתי מערב, וצבעה את השמיים באש. גורן היגורני הלך ברחובות ההרוסים, והביט סביבו. הארץ שקטה רגע ואז המתה מאוד. הכביש נכבש על-ידי הטבע הפראי, והברד ריסק את האספלט. לא נותר מאומה משלדי החוצות שהוצבו בפתחי החנויות, להפחיד כל עובר ושב. לא נשאר דבר מהראשים המתגלגלים ברחובות ומלוח הזמנים הצפוף של הקלגסים השרמוטות בכו את דמעותיהן אל הקרקע, והלכו לחיות כמו חולדות. הגברים מתו וגם הילדים הגדולים והילדים הקטנים הסתובבו סהרוריים אולי זו הייתה אימת המוות שעלטה כמו גל מהים. או שזו הייתה תקופה בה השינוי הדרוש הוא כאוס. על המקל, ברוח הקיץ המתפרצת, הילך מר גורן היגורני וידע שזמנו קרוב. להיאכל בידי בני-אדם רעבים, או להירצח ב-של חזותו המזרחית. בחוף המערבי של אמריקה הלטינית  קמה תרבות המאיה לתחייה. קרבות רחוב נערכו ברחוב עד מוות, והורג הרבים היה מזיין הנשים.

ילדה קטנה שלא ידעה לכתוב, ישבה בבית הספר וניסתה להבין מה היא עושה שם. הגלים הירוקים של הדשא קרצו לה והשמש הבהבה לה, אך המורה הכאיבה לה. היא קמה ויצאה מבית הספר, והמורה הביטה בה בתדהמה, אבל לא אמרה מילה. הילדה הקטנה שייכת למעמד האצולה, והמורה היא רק מורה שם תפצה פה, יצלבו אותה או ייענו, יישברו את פרקי ידיה במכות פטיש, ויתקעו את ראשה על יתד. לכן הילדה הקטנה ששמה היה קורנליה, פשוט יצאה ללא מילה שנאמרה, וחזרה לארגז החול, למשחקי התופסת, ולשמש הצבעונית מעל לדשא והנחלים הירוקים. היא הייתה רווקה וזמן להתחתן, כבר מלאו לה חמש-עשרה, אבל בפינה ליד האסם עומד הסוס האציל הכחול שייקח אותה לכל מקום, אם רק תבקש. היא עולה על הסוס הכחול ומלטפת את צווארו. הוא זוקף את ראשו באהדה וחיבה. "קח אותי הלאה מ-עבר לשמש החשוכה, אל המשעולים של הבסטיליה," ביקשה קורנליה, והסוס פתח בדהרה. השיבולים קרצו לה מפינות הרחובות ואנשים בירכוה אבנים אינספור צבעוניות. היא ירדה בקשת אל הים ונבלעה אי-שם בין מלתעות תנינים ולווייתנים. מאז שמה נקרא קורנליה, ונישא בכל פה עם הרוח שבאה ושבה. ולא ידעו האיש שהם שובע מול הרודנות הר...

בוא הצטרף אלינו לשמיים אנחנו ננשק את דמעותיך כשתמות כל הייסורים והבכי ייפלו לתהום לא נהיה יותר אבודים ידברו אלינו ישר אל תוך הלב ויגידו - כל הבכי והצער יישטף בגלי הים בוא איתי אל הים. >>>>>>> נולדתי בעיר של אנשים מתים שהורגים כלב עם נבח עליך יותר מדי עיר ישנה, כל בית בכף ידי, הולך להרוג ולהיהרג לא למעני איש זקן אמר לי - "בן, אתה לא מבין עדיין" היה לי אח שלא ראיתי, הוא עזב לארץ אחרת, רק הבגדים שלו נותרו הייתה לו אישה באשקלון, היא לא יודעת מה אתו אני נולדתי, אבא, בארץ ישראל אני נווד טוב פושט יד בישראל. >>>>>>>>>> כמו ציפור על חוט חשמל כמו שיכור בחתונה ניסיתי בדרכי להיות חופשי אני הטיתי את כל הנהר לפי אם הייתי לא נחמד, אני מקווה שתבליגי אם הייתי לא אמתי, אני מקווה שתביני שזה לא היה כלפייך אבל אני נשבע באבן הזו, ובכל השנים שטעיתי, אני רק רוצה להיות אל תבכה, לא, אל תבכה זה נגמר, זה חדל, זה שולם כמו ציפור - חופשי להיות כמו ציפור - חופשי.

אז איפה הייתי, באיפה שאני נמצא, אני לא יודע... אז יצאתי מהמיטה שלי וראיתי את הכוכבים על התקרה שלי הייתה פה הילדה הקטנה שלי, הדביקה כוכבים על התקרה, הם זוהרים בחושך, אני הרמתי אותה למעלה שתדביק אבל הבירה, מה שנשאר ממנה, ייבשה בבקבוק הזכוכית הירוקה, והפיצה שנשארה מאתמול התייבשה לגמרי על השולחן בסלון ליד המיטה חמרמורת מטורפת שאני חייב לשתות, אחרת אני לא אצליח לפקוח את העיניים, אבל איפה-איפה היין שדחפתי פה בבית לאיזה חור ולמה אני לא יכול להפסיק לאכול במבה צריך לקנות בירה או משהו, אבל אפילו לא צחצחתי שיניים כבר חמש שנים נשים משקפיי שמש ונצא אל השמש השורפת, רק שלא יישרף לנו המוח מהאור של השמש דרך העיניים אוי, אוי, איזה חום, איזה סבל, אני מוריד בשלוק כמעט אלף שקל חוזר לבית, שלא יחסר דבר, אני צריך להסתדר על עצמי מכין ג'וינט ופותח בקבוק בירה, העולם מתחיל לקבל תוכן וצבע, אני חושב אני יכול לחשוב כעת.