הליקופטר

 מעיף את השמיכה מעליו, הלך להתקלח כי כלו שפיך חופף את הראש, מסבן את הגוף, עמד במרפסת לעשן סיגריה ברחובות הלכים פילים, גדולים-גדולים, אבל הרגליים שלהם דקת וארוכות, כמו של חרקים ענקיים על הפילים יושבים כל ראשי הממשלה והנשיאים, ומשתינים על האנשים הרגילים שנמצאים למטה האנשים הרגילים צועקים לראשי הממשלה ולנשיאים - "למה אתם משתינים עלינו?" ראשי הממשלה והנשיאים צוחקים וקוראים - "זה לא שתן, זה גשם," וממשיכים להשתין הם מכינים את הדיוויזיות שלהם בכל רחבי העולם, כשהם מחופרים בתוך הבונקרים הנוחם המפוארים שלהם הם יורים טילים ופצצות ומרגמת והאנשים מתלוננים - "למה אתם יורים עלינו טילים ופצצות ומרגמות?" וראשי הממשלה והנשיאים מכריזים במערכות הכריזה - "תפסיקו להתלונן, תינוקות, אלו לא טילים ופצצות ומרגמות, זה גשם, אי-אפשר לעשות כלום נגד הגשם," והוא גומר את הסיגריה ומכסח את הטלוויזיה בלום, ומכסח את הרדיו ומוחק מהדפדפן שלו את כל אתרי החדשות גשם מתחיל לרדת, אבל זה לא גשם, זה שתן וחרא וטילים ופצצות ומרגמות האנשים ברחובות פותחים מטריות.

 חמסין בחוץ ואני בתוך הפוך מכין את הקפה עם מלח, כי אני מאוהב, בצורה שלך המרהיבה, בואי ואשגל אותך, נשמה מחבק את הכרית מתקלח מים קרים מחפש את התחנה ש-בה משדרים מנגן שירים של מתרוממים באי ואתן לך, בואי ואשגל אותך, את כל-כך יפה בפנים כמו בחוץ, הזין שלי מסמן לי נתיב ללבך. XXX השען מורה שלוש, הראש במחשבות, לא יכול עוד בלעדייך, רוצה לתקוע אותך עכשיו כל היום את מתרוצצת בתוך מוחי, לא התעייפת? בוי אליי ואתן לך אביונה, ממני במתנה לאן את רצה? לאן את ממהרת? שוגה באשליות, אני ממש כאן רק תיכנסי, תחייכי ותתפשטי, אלי יהיה ילד, אלי שניים אלי נתחתן, את ואני לעולמים. 

 היה לו חשק לכבס. הוא בדק בבית מה אפשר לכבס, אבל הכול היה נקי. "שום-דבר לא מלוכלך בבית המחורבן הזה?" הא קרא בכאב ואז חשב על הגרביים שבתוך הנעליים. בטח הגרביים מלוכלכות, הוא חשב וחפש את הנעליים אחוז אמוק. הן היו איפה שתמיד היו - מתחת לשולחן. הוא שלף את הגרביים שהוא מטמין בנעליים כשהוא חולץ והריח אותן קודח, ריח צחנה נפלא עלה באפו. "תודה לאל..." הוא מלמל ניגש מרוצה למכונת הכביסה וזרק לתוכה את הגרביים. אז סגר את המכונה שם אבקת כביסה איפה ששמים אבקת כביסה. הדליק את המכונה על תכנית הכביסה וצפה בהתפעמות דרך הזגוגית העגולה בגרביים שלו מתכבסות. זה היה מראה כל-כך נפלא - שהא היה חייב ללוות אותו עם מזיקה. לכן ניגש לרדיו ושם את התחנה שמשדרים. "נרות... אני חייב נרות..." אמר לעצמו וחיפש מצא נרות והדליק אותם בפמוטים על השולחן. "אווירה רומנטית..." הוא קבע לעצמו ועמעם את האורות ופיזר נצנצים באוויר. אז תקע את פרצופו שוב לתוך הזכוכית העגולה. הגרביים התכבסו וזה היה מראה נפלא. כל-כך נפלא - שעמד לו הזין. אז הוא הביט בגרביים מתכבסים ושפשף את הזין עד שהשפריץ. אז פנה להתק...

 מניעה את גופי שכה אהבת רוחצת ומבשמת אותו בתמרוקים אני כמהה אליך, אהובי, למה אתה לא אתי בבדידותי אני זוהרת לבדי כמו הלבנה גופי המפואר עם עצמו נשאר את רכי שאהבת ללטף, מלטפת כעת ידי שלי אם לבך צמא אליי, ארווה אותו אם כואב לבך, ארפא אותו אם בוער ייצרך, 'פרוק אותו אני שלך מזמן לבדי עם עצמי, עירומה עם עצמי, משחקת עם עצמי, עושה אהבה לי, נוגעת בי, אוהבת אותי, כי אין אותך בוא אליי, כי תמיד הייתי שלך.

 לא נורא שהלכת, אני יכולה להסתדר לבד, אני עם בדידותי עם הגשם והחשיכה אני יכולה לראות סרטים, יש סרטים טובים היום, אני יכול למצוא לי גבר ללילה אחד אני יכולה לאכול לבד, זה לא נורא - פחות הוצאות אני יכולה להתקלח לבד וגם לישון לבד, זה לא נורא - יש רדיו יש לי יותר זמן לעבוד ולעוף בדמיונות, זה זה לא נורא שהלכת, אני אמצא אחר זה לא נורא שאתה לא רוצה בי, זה לא מוריד מהערך של עצמי, יבוא אחר שייראה בי את האוצר שאני לבדי בלילה גשום מול הצללים המתעתעים, לא מבינה למה - אבל אתה לא כאן.

 בא אליי גיורא, שיש לו בעיות נפשיות וסיפר שאליהו גונב ממנו כסף אליהו משכיר ממני את המכולת השכונתית, יש רק שני מכולות בסביבה אמרתי לו - "אז תקנה מדניאל," המכולת של דניאל היא המכולת המתחרה, אבל מה אכפת לי גיורא מצמץ כנגד השמש בעיניו הקטנות, הגלגלים הסתובבו חלודים-חלודים במוחו החולה והוא אמר "בסדר," והלך מישהי שמעה אותי וסיפרה לאליהו, שפנה אליי בזעם ואמר - "גיורא מממן לי את חופשת הפסח בטורקיה, איך אמרת לו ללכת?" אמרתי לאליהו בניחותא, שגיורא חי על ביטוח לאומי והוא לא אמור למממן לו את חופשת הפסח בטורקיה.

 כשאת צוחקת - השמש צוחקת מבין שפתייך עולם נצבע בפרחים וצבעים מעינייך הצוחקות זורחת השמש על כוס יין חמוץ ומקטרת - משבח אותך לפני כולם "משהו מיוחד היא הייתה," אני אומר לכולם, "אישה כזאת זה משהו נדיר, כל-כך הרבה קסם וכל-כך הרבה יופי בקפסולה אחת" אמנם דרכינו נפרדו - לא משנה איך ולמה, אבל בלב שלי את עדיין חברה שלי לא חולם לרגע להציק לך או לתבוע אותך לעצמי תמיד היית טובה ב-מי שאת משהו מיוחד היית וכמובן את עדיין וגם תהיי, כי את פשוט את - ואת הכי טובה בתור עצמך.  

 הנה הלבנה, מרחפת, מתערסלת, בין עננים שטה לה בגינה זרה צובעת פנים ועיניים הנה היא צחקת ועיניה דמעות מניעה את גופה אנה ואנה אחוזת תזזית לקל משק הרוח הנה היא מתכופפת, חושפת שדיים, מבליטה תחת מחייכת כאילו בסוד עושה עצמה לא שמה לב הנה היא שוקעת, בתוך המרצפות כמו בבריכה ענקית, שלה לבדה פרטית פורטת על מיתרי הלב, באצבעות עדינות שקופות עיניה עקבות אחריך, לראות אם גם אתה אחוז כישוף.

 בואי נשחק באימא ואבא אני אהיה נהג משאית, את תהיי מלצרית כל ערב נראה סרטים כחולים ואז נזדיין את תמיד תתלונני, אני תמיד אכעס את הילדים הבובות נשכיב לישון כל ערב בדיוק בשבע תהיה לי זקפה עצומה ולך יהיה קוס גדול אני אוכל קציצות בקר ואת תאכלי לי את הלב, אחר-כך נתפייס אני אשפיך לך בפה לך יהיו המון בגדים שאת לא לובשת, לי יהיו בגדי עבודה יהיו לי מגפיים מ-עור ולך נעלי עקב עם גרביונים יהיה לי אפטר-שייב ולך יהיה לק אודם את תזדייני בסוד עם הילד השכן בן העשרים ואני אתקע בסוד את המזכירה של המשאיות יהיה לך פן ומסקרה ולי בלורית את תהיי יפת עיניים, אני אהיה גדול אשכיים בשבת נלך לים עם הילדים ונעשה על האש את תדברי המון ואני אגביה את הווליום של מבט על חבלי הכביסה יחרבנו יונים את תהיי מכורה לסיגריות ואני אהיה מכור לערק אני אנפח שרירים ואת תנפחי לי את השכל כשני אתפוס אותך בוגדת - אני ארצח אותך ואז נשחק משחק אחר של בוס ומזכירה.  

 ראיתי אתה בבגד ים קטנטן, שני חלקים בגד הים היה ממש קטנטן, זה הה כאילו היא הייתה עירומה זה היה בעיר עם אגם גדול או ים, לד המים, באזורי הנוחות נעצתי בה מבט מתפעל מלא זימה הא הייתה נבוכה מאד, אבל לא דיברה ולא התרחקה אלי ציפתה שאגיד משהו, כדי שזו תהיה הטרדה מינית אבל לא דיברתי, רק הסתכלתי, במבט מתפעל מלא זימה יש לקחת בחשבון שאני ירושלמי, ירושלמיות לא מסתובבת עם בגד ים, לפחות לא בירושלים למה? כי אין ים.

 מוזגת משקאות, מנענעת את התחת, האישה היחידה בפאב, מחייכת לכל אחד עושה שמחה בלב, חיננית וסחבקית בלעדייך האלכוהול לא משמח אישה יפה עם עיניים קורנות וגוף משגע עסיסי ריח נעים, לחיים ורודות מתכופפת כדי שיראו את כל הטוב - גם תחת, גם מחשוף בסוף הלילה בוחרת אחד, בר מזל מאושר, כל לילה מישה אחר.

 אהבתי אותך באמת התפשטתי לכבודך, גילחתי רגליים לכבודך, אפילו הפות, כי אמרת שאתה אוהב לרדת ככה כשהוא נקי עשינו אהבה סוערת, אף-אחד לא זיין אותי ככה קודם אפילו ליקקת לי את הרקטום והכנסת לשון, חשבתי שאני מתה אתה מבין, לא היו לי הרבה, מעולם לא החשיבו אותי כמישהי שווה אני לא רגילה להרגיש סקסית, אבל אתך הרגשתי כמובן שטיפחתי את עצמי לכבודך ואכן ראו שאתה מתרשם ממש עמד לך עליי, עמד לך חזק, הרגשתי שאני יכולה לעשות אתך כל מה שארצה, אבל לא רציתי, רציתי את הסמכות בך אתה גרמת לי לגמור כל-כך חזק, שהעיניים שלי התגלגלו למעלה מעולם לא חשבתי שאני יכולה להיות כל-כך חייתית אני אוהבת אותך אני יודעת זה מתשוקה, אבל אני באמת אוהבת אותך, אף-אחד לא גרם לי להרגיש ככה ועכשיו הלכת ולקחת את הזין היפה שלך אתך השארת אותי צמאה לזין שלך, כמו תינוק ל-שד אמו אני מתאווה, אני נקרעת, בתאווה גדולה אליך אני מאוננת כמו משוגעת, תמד עליך, תמיד עליך, אני לא יכולה להפסיק אבל אני רוצה אותך, לא ב-כאילו בבקשה תחזור אליי, אני בוכה אחרי כל פעם שאני גומרת, כי זה לא אתה באמת. 

 הלכתי כל יום, כל היום, עם כובע אדום, כי את אמרת שכך תזהי אותי אבל לא ראיתי אותך בשום-מקום ואת יפה וחטובה מאוד, קשה להתעלם ממך האם את מסתגרת בבית, בוכה ומזניחה את עצמך? תיתני לי יד ואתן לך אושר, החיים טמונים באהבה בינינו, אהובה תבואי אליי, הכין לך עוגת שוקולד, כמו שאת אוהבת, את יודעת הייתי בקורס ארוך לעוגות את פוחדת שלא אספק אותך? יש לי ארוך ועבה, אני יכול שעות, לא גומר, רק כשאת מבקשת את פוחדת שאין לי כסף? אגנוב בשבילך, אהיה פורע חוק, הכול אעשה שתהיי שלי. 

 אתה יודע שאני מתה על התחת שלך, אפילו הכנסתי לשם את הלשון אבל ברצינות, אני ממש אוהבת אותך וזה לא הוגן שאתה עוזב אותי אני לא יפה מספיק? אני לא טובה מספיק? תגיד מה אני לא ואני אהיה כן אני אעשה כל דבר בשבילך, אהובי, רק אל תגיד שאתה עוזב אותי מה אני אעשה לבד, אספור גפרורים? תזיז את התחת היפה שלך חזרה אליי, אני מתחננת, אני עלולה לנקוט בצעד נואש בבקשה, אל תתרגז, אני אהיה טובה, אני אהיה אכפתית ומכילה, אני אעשה הכול בשבילך בבקשה אם טיפה אכפת לך ממני, תחזור אליי, אני מתחננת, באמת שאין לי חיים בלעדיך, בלעדיך אן לי דבר.   

 הלכת, לאן הלכת? אתה תשוב? לאן היה לך ללכת? מה היה לך למהר הכנתי לך תה וגם קפה, הם מוכנים על השולחן, אבל אתה לא כאן ולא שותה, אתה לא פוחד שזה יתקרר? זה לא מפחיד אותך? תחזור מהר הביתה לפני שהתה והקפה יתקררו!

 היית ילדה טובה פעם, מה זה קרה לך שהפכת לכיסא? ההורים תלו בך הרבה תקוות, אמרו את תהיי ארון ספרים, אך אכזבת אותם, הפכת לכיסא,  איזו בושה, כמה הם מתביישים.

 אין לי לילה, אין ל יום, את עולה בחלום ממששת דרך לער במרום. XXX מי שבוכה בלילה, היא אבודה בלילה, היא בודדה בלילה, אין לה אהבה. XXX הוא מזג לי יין ודיבר על ילד הוא דיבר על בית, בית חלומותיי הניגונים חדשים וישנים, נותנים לי כוח. XXX בין האילנות, מצאתי עלם חמודות, שישכיח את הזיכרונות ויתפור לי חלומות. XXX אישה קטנה המשחקת לבדה, רוצה לברוח מהכול, אך לא יכול. XXX היי, בובה מותק, היי, בובה לילה היי, בובה מותק, אני רוצה אותך. XXX ברצלונה, ברצלונה, הייתי תמימה אתה ספקת אותי, הייתי שמחה סיפרת לי שקרים, אין לך מילה. XXX איך זה שאתה מטייל איתה, כש-רק אתמול בלילה - היית אצלי במטה. XXX אמרת שחלומות מתגשמים, אמרת שנחיה כמו באגדות, אמרת שאהיה כמו נסיכה, אז למה אני עכשיו בוכה. XXX סימונה, אדמונית יפת עיניים סימונה, תיתני לי נשיקה בשפתיים החברים צדקו - אין עוד אחת כזאת. XXX בא חלום בתך הלילה, בא חלום בתוך חלום בא השקר, בא האור ואת נראית כמו חמור. XXX בואי, אהובה, נפשי כה אבודה, חזרי נא אליי.

 זה לא הוגן שאת מונעת ממני, אני גבר ויש לי צרכים אני צריך את זה נורא, זה משגע אותי התשוקה שלי גדולה, התאווה שלי רבה, אני חייב את זה ואני חייב את זה עכשיו אז תגישי את הסטייק לפני שאשתגע ואהפוך את השולחן. אגב, אני מרוקאי :)

 הולך שיכור ברחובות, מחפש שמץ אהבה, מאישה יפה ומשוחררת, שתיתן לי מעט טעימה, מיופייה המרהיב ונחמתה, לנחם לבי הכואב. XXX שק צרות, המומיה חובשת פצעיה לב שבור לזו שתקבל פניו כולם ממהרים, תלוי על הקיר, שמש וירח אפורים. XXX רציתי רק להגיד לך, את כל מה שנדמה לך, ראים לי בעיניים פתאום זה מכה בי, כל מה שיש בי, רק בגדול. XXX מה נותר מ-עלם, שהלך לבקש אהבה לא שב לא נותר דבר מה נותר מ-עלם, לא נותר דבר. XXX שרים עם הבנים, שיר עצוב ושיר שמח, בקול תרועה פורח על פני הגלים. XXX על כוס יין חמוץ ומקטרת, נמסרות אגדות מ-דור לדור כמו שור זירה זועם ותפארת, מגלים בעשן צורות.

 שטה מלא לתוך תאוות לבו מרווה את צימאונו עיניו עצומות ודעתו הוזה, לא יודע מין ושמאל מאכילה אותו בדם לבה סועדת את דעתו. XXX הקצף על העוגה מאכיל את הלב הרעב, החולה מחתונה הומה ושמחה לבית ריק מלא שיממון האורחים הולכים, הם כבר לא מכירים מתמודדים עם שתיקות ועיניים עצומות. XXX המטה שלי מוכנה, נקייה, רכה ומבושמת בואי תיכנסי לתוכה ותראי לי אהבה עירומה חסרת בושה כמו תינוקת בגופך מניעה את הרגליים, מזקיפה את הפטמות, חסרת סבלנות לאהבה נצחית רגעית. XXX על רצפה קרה ברגלים יחפות בדידות כזאת עולה על כל דימון הקירות שותקים כמו קירות מ-עבר לקירות אנשים שמחים השקט צורם באוזניים הפסנתר מתפרק בידיים. 

 גשם יורד הלילה ואת שוטפת-שוטפת את הרצפות גשם ירד הלילה ואת שטפת-שוטפת את הראש בשמפו את שוטפת מחשות מחשבותייך זוהרות כמו סודות על גופי מתערסלות משאירות שביל של חסד, בתוך הנורות לאן הולכות המחשבות, בלב ששוקע עם הסודות מתרפק על קירות, צללים רוקדים בלילות XXX קר לך בגוף זה לא בסדר הנה, תיקח את הסודר, שיחמם לך את הגוף אם לא לבי את לבך. XXX לילה לבן הוא כמו זמר עיוור, לפעמם הא שמח, לפעמים חיוור אך תמיד הוא שיר, חמם את הלב. XXX לילה לבן הוא כמו פרש עיוור, לפעמים הוא מועד, לפעמם דוהר אך תמד הא ימשיך בעקשנות מרובה, לסחוט עוד מיץ, כי הוא אמיץ. XXX אין לי יום, מאמי, אין לי לילה התאהבתי, מאמי, בוא ונתרגש השמים יהיו רק שלנו, יצוקים בתבנית, על פלטה לוהטת, הלב על האש. XXX תגידי, מריומה, על מה רוחך הומה עודך ילדה תמה תמיד היית מלכה.

 בבוקר של סתיו, בבוקר של שלכת, הוא הלך ולא שב לקח תיק צד, מזוודה ושקית, רק אלוהים יודע לאן הלך הימים נמשכים בלעדיו, ריקים-ריקים מלאים שגרה והתמרמרות הקירות שותקים, התמונות רועמות אין נחמה בעולם שננטש הלכתי ברחובות, ראיתי משפחות, מחובקים, מאוחדים, אוהבים זה לא יהיה אתך, כי אתה אינך והשמים בוכים יחד אתי עולם אכזר, לא כולה לקחת אחר, לא מסוגלת שמישהו אחר ייגע בי את הלב שלי לא מסוגלת לתת שוב, הנשמה שלי עכורה מכדי שמישהו ייכנס ישבתי, דיברתי עם אלוהים, הוא הקשיב בקשב רב, אבל לא אגיב גררתי את הרגליים חזרה לבית אני מזדקנת בכבוד, אני מזדקנת עטורה צלקות יפות. 

 היא יפה ונהדרת, זו היא לא אחרת טרק איתה אפשר בכיף להשתכר כל הגברים באים גלים-גלים, על מפתן דלתה מתדפקים היא של כולם ושל אף-אחד כל אחד הא מלך, אבל יש הרבה מלכים זו יוכי הנהדרת, אין כמוה אחרת רק איתה אתה מרגיש חיים שמחה וצוחקת, שותה ומשתטה, היא המלכה של כל השכונה גלים-גלים גברים אליה נמשכים, כמו פרפר לאש, אבל לא נשרפים את כולם היא אוהבת, את כולם היא מכבדת, כל אחד הוא מלך, אבל יש הרבה מלכים. 

 אלכוהול על הבוקר זו משאת נפשי אנשים לא מבינים שלא היו לי אפשרויות, אם היו במקומי לא רק שלא היו מצליחים - היו מתאבדים מה גם שעם כל הקושי וכל הכאב - עוד העמיסו עליי יותר במקום לעזור ועכשיו מאשימים אותי שאני - אני במקומי לא הייתם קיימים עצם העובדה שאני חי ושפוי יחסית ולא כואב - היא ניצחון גדול בפני עצמו תמיד יהיו לאנשים טענות למה אתה ככה ולא ככה, אתם לא ולא הייתם ולא תהיו בנעליים שלי, אין לכם זכות לשפוט אותי, מה גם שבטוח לחלוטין שגם אתם לא מושלמים, בעיות מ-פה עד הודעה חדשה לכל אחד ואחת קמתי בבוקר, בלעתי את הכדורים שלי אחרי קפה אני נכנס להתקלח ועוד מעט אני אשתה טוב לי בחיים דווקא בגלל שאין לי עיניים גדולות, עוד מילדות וכל הנעורים למדתי להסתפק במועט תאכל את כל העוגה - היא תחנוק אותך, אדם צריך לגדור את עצמו ולמדתי את זה בדרך הקשה אדם לא יכול לתת ללא גבולות - כי אז לא יישאר לו אתם לא יכול לסמוך גם על אהובים - כי הם האויבים הכי גדולים "תשמור עליי מאוהביי - ומשונאיי אשמר בעצמי" אם אתם רוצים הכול ועכשיו - שהיה לכם לבריאות, זה לא מדבר אליי, החיים זמניים ואדם מת עירום כמו תינוק שנולד וז...

 רגיל כמו לא היה תמיד אותו ניגון עמוק שורט את הנשמה הילדים מדממים בוכים-בוכים, המלחמה לא נגמרה כבר מאה שנה הוציאו להם את העיניים, דרכו להם על הלב המלחמה לא נגמרה עד בוא משיח טחנו להם את המוח, ניקזו להם את הדם, המלחמה לא נגמרה כבר מאה שנה.

 בוקר טוב, השמש זורחת, הציפורים מצייצות הגיע זמן להכות את הילדים, כי זה מה שהורים עושים לשלוף את החגורה ולהכות עם הקצה של האבזם, כי זה מה שהורים עושים לא פלא ש-כל הילדים דפוקים, כשההורים מכים אותם יומם וליל דור ההורים הזקנים הוא דור מקולקל, שלא יודע טעמה של תורה שעשה סמים כשהיה צעיר, ועכשיו הוא דפוק במוח.

 הלכת ממני, אני לא מאמינה הייתי הכול בשבילך את גופי, נשמתי ושכלי נתתי לך עבדתי את ישותך יומם ולילה אפיל לכפות הרגליים שלך סגדתי ואתה - אתה נתת לי כבוד רב, התייחסת אליי כמו מלכה אפילו לא נסיכה - מלכה אמרת - את המלכה של הלב שלי היית מלך כי הייתי מלכה וכשאני לא מלכה כבר - אתה כבר לא מלך הייתי בטוחה באופן מוחלט שתהיה אתי תמיד, מעלם לא חששתי או פקפקתי בדעתי, לא העליתי בדעתי שזה ייגמר היית שלי ואני שלך באופן מוחלט בחזה שלך שכן הלב שלי ובחזה שלי שכן הלב שלך ופתאום - בבת-אחת, אמרת לי - "ני לא רוצה אותך יותר" מאיפה זה בא? לא האמנתי,  הרגשתי שאני נחנקת, שאני מתה הרי אין דבר מלבדך הרשתי כמו סריג שנפרם לאט-לאט הרגת את הנשמה שלי, ריסקת את הלב שלי.

 אם תחכי לי, אני אבוא, פשוט לוקח לי זמן אני אעטוף את עצמי טוב-טוב, מפני קרת הבוקר אפשוט רגליים יחפות ואלך במדבריות, אבל אני יודע שלא תחכי לי העששית דולקת, האח בוער, ערק נמזג לכוס סיגריות זו אחר זו, בשר עגל טרי את היית יפה גם פעם, את יפה גם עכשיו ידיי מצולקות ולחיי סדוקות.

 ישבתי ובכיתי, דמעותיי זלגו כמו פנינים לא ידעתי אנה אלך, אנה אפנה, הייתי אבוד בזמן אז הלכתי הלוך ושוב בתוך דירתי ואז הסתובבתי סביב עצמי היא ראתה אותי דרך החלון, באה אליי, אמרה אני אוהבת אנשים שמסתובבים מיד התפשטה, לא יכולתי לעמוד בפיתוי, למרות שאני נשוי למיטה שלי בגדתי במיטה שלי ועשיתי את העלמה על השטיח, מיד כאב לנו הגב, אך עשינו מסז' זה לזו לזה ואז וזה כאב, היא הביטה עמוק בתוך עיניי, ואמרה "ניצלתי אותך מינית, כי אני חומדת גברים שמסתובבים" אז היא הלכה ויותר לא ראיתי אותה, אך אני עדיין מקווה ולכן ממשיך עדיין להסתובב ולהסתובב, ש-מה תבחין בי.

היו לי ימים רגילים, אבל הם לא היו רגילים יותר אתך זיו פניך היכה אותי בסנוורים יופייך הקורן ולהט גופך במיטות קרות ידעתי שמצאתי ולא אוותר את היפה בנשים, פנימית כמו חיצונית ואלך אחרייך עד סוף העולם, אם תרצי בכך עגבניות שדייך אדומים, טריים, גדולים ועסיסיים ועינייך כעיניי פקאן ישבנך רוטט לכל מגע ולו הקל ביותר ורגלייך כאיילה פטמותיך זוג תותים ותשוקתך לא יודעת שובע אצלול בין רגלייך כאובד בנהר אור ואשלה אוצרות תשוקתך ותאוותך ואהבתך, למען ינעם לך ולמען ינעם לי   כשראיתי אותך בפעם הראשונה - ידעתי, את האחת, כי היה עלייך שלט עליו נכתב - "אני האחת". 

 כשאת לידי, אני לא פוחד כלל כי את מגינה עליי בשרירייך החזקים, ובתבונתך ובפיקחותך ובחוכמתך אם מישהו מנסה לפגוע בי - את עושה ממנו פיתה ואותי מלטפת בעדנה כי אני פגיע, רגיש שברירי ו*עוצמתך* רבה עד מאוד, עד כי איני פוחד כלל, כי את רותמת אותה לטובתי.

 הראש נפתח כמו קופסת הפתעה, בפנים היו המון יהלומים והמון תולעים דוקטור שפיץ היה אחראי על החזרת השפיות, אבל הוא דע שזה לשווא, כי הפציינט ישתגע שוב מיד כשייפקח את עיניו "למה הפציינט ישתגע שוב?" שאלו הממונים עליו "אני לא פילוסוף, אבל העולם משוגע ורק עצם הקיום בן - משגעת כל בן-תמותה" אמר שפיץ הממונים עליו לא קיבלו את ההסבר, כי היו אידיוטים אבל דוקטור שפיץ לא היה אידיוט, למרות שהיה דוקטור וזה נדיר עד מאוד, עד כי לא קיים - דוקטור לא אידיוט.

 עישנתי סיגריות, נתתי לעשן לטפס על סולם העשן ריחף מעלה-מעלה, ניסה להגיע לתקרה בחלונות הפתוחים - העשן מתפזר החוצה מהבתים יש עשן משוטט בין בתי האבן, בין החצרות, על פניהם של שכנים שיושבים במדרגות הבדידות בחדר אנמית, שעשועי משחקים לרומם את הרוח לאסוף נקודות שמתחזות למטבעות הכרוז מודיע על הזכייה הבאה.

 הייתי יכול להיות מלך שלך, אם הייתי רוצה אבל לראשי כתר קוצים את אומרת שאני בן אלים, אבל מרגיש בן עכברושים אמרת שאת לא מרגישה טוב, שכואב לך הראש פתחתי לך את הראש ותיקנתי הילדים היו מאוד חמודים אלייך, הם אהבו אותך מאוד אמרתי למה לא נקשט את הקירות בילדים, שישמחו אותך תמיד את גרה לד מגדל פעמון, שמצלצל כל חצות בשעה הזאת את שותה יין ומנסה להיות שמחה הם אומרים שהם אוהבים אותך מאוד, ההרים שלך, מבקרים אותך פעם בשבוע אן לך אפילו חמוצים לכבד אותם את מתגנבת למרפסת בשעות הללה הקטנות ומקוננת את נפשך יש ששומעים את ילדה קטנה של אלוהים, ענווה ונעימה ירדתי על ברכיי, בקשתי ממך חתונה את אמרת שלא תוכלי לתפקד בתור רעייה את אוכלת לפעמים קצת שוקולד, זה עושה לך טוב הטעם בשפתייך כשאני מנשק אותך את אומרת שאבדה תקווה, אבל את אבדת לי, נערה שדיך היפים אומרים שאת כבר לא נערה א מתקשטת לכבוד החתונה, אבל אין חתונה את מדמיינת שאת פייה ואני הזאב הרע מקרצפת ערווה כל בוקר, שוטפת צוואר מתיקות צווארך מתוקה מדבש חש חמימות בין חמוקייך, חמימות ורכות עינייך כה עמוקות, כה עמוקות, מול המבט שלך אני מרגיש כמו שלולית. 

 ביום הראשון השמש זרחה, אבל לבי היה בוכה לקחתי את המטרייה ויצאת לרחוב, כי רק עליי ירד הגשם ביום השני התעוררתי אפוף גירדתי את עצמי מהמיטה הסתכלתי במראה וראיתי אדם עייף סידרתי את השיער שלי ויצאתי למכולת ביום השלישי הייתה לי תקווה, כי ים שלישי פעמיים כי טוב הדלקתי את הרדיו ושמעתי מזרחית, שירים שמחים יחד עם אמונה ביום הרביעי הכול היה שומם אמרו לי שאלוהים לא בירך את היום הזה, לא יודע מרחבים של מידבר השתקפו בתוך עיניי מצאתי מים במקלחת ובשיבר מטפטף ביום החמישי הייתי עצוב, למרת שכמעט כלם שמחו רציתי לספוג חלק מהשמחה, אבל התחנה שלי לא עבדה ביום השישי הייתי נקי כפיים,, למרות שהלכלוך עוד הה דבק בי רחצתי עצמי במים וסבון וטיהרתי עצמי לקראת שבת ביום שבת הייתי רגוע-רגוע אינני צדיק, אבל אלוהים מוביל אותי, כמו את משה בתיבה התפללתי התיקון הכללי  שכחתי מהצרות, הן יחכו לצאת השבת.   

 לא יכול להסתכל על עצמי במראה כואבת לי האוזן, כואב לי הראש שמתי עציץ על ראשי, זה לא היה יפה שמעתי צחוק מחלונות ילדים באו אליי, לא היה לי מה לתת להם ניסיתי לפחות לפייס אותם בחיוך, גם זה לא הצלחתי הם ראו בעיניי אבנים שחורות אני ראיתי עולם גדול ונורא מעט החסד והנחמה שניסיתי לסחוט מתוכי, לא יצאה ממני.

 לא יכול שלא להסתכל עלייך אך את מרוצה מעצמך את יפה, מאופרת ומתוקתקת הציפורניים ארוכות ומשוחות לק יש לך קטע להגיד מה לא בסדר אתי יש בי גם הרבה דברים טובים את מחפשת את הרע-רע-רע ולא רואה את הטוב ויש הרבה תחליפי משקפיים במודעות שלך שיראו רק טוב-טוב-טוב ככה תיתני לי כוח ככה אני אעריך את עצמי וארצה לתת לך עוד מהטוב הזה.

 את לא צריכה לדבר, אני שומע אותך את לא צריכה להסביר, אני מבין אותך יש בך משהו אחר, בתוך הלב שלך. 

 זה אני שקורא אלייך זה אני שרוצה אלייך בלילות קורא לך לבוא, אל תוותרי בלילות מחכה שתבואי ותחייכי לך מצאתי דרך להגיד את המילים הכי פשוטות תיקחי אותם ישר אל תוך לבך הן טהורות כמו תפילות.   

 אימא! הוא בורח! אני לא יודע מה לעשות! בא לו ללכת! בא לו ללכת! אימא, הוא רעב אימא! תעצרי אותו! בבקשה! תפסיק לרוץ! תפסיק לרוץ!

 המנגינה אותי סוחפת נותנת לי נחמה וחסד מאירה לי את השמש, בבוקר בזריחה.

 סיגלית לא התייחסה אליי היא הייתה דיכאונית ואפתית שכנעתי אותה לשבת בדשא הירוק הראית לה את הפריחה ושרתי לה - מה טוב מה נעים, שבט אחים גם יחד סיגלית חיה חיים קטנים היא לא רצתה לעשות גלים מתנוונת מול מסך ה-m.t.v לועסת מחשבות שכנעתי אותה לשבת במרפסת על בירה הראיתי לה את כל העציצים היפים שלי נתתי לה סיגריה ובירה, נתתי גם לי ושרתי לה - מה טוב ומה נעים, שבט אחים גם יחד.

 מה רע לשתות? אני אוהב אותך מיליון, אבל את לא מתאימה לי לא תמכת בי ברגעים קשים, את מבטלת את הכתיבה שלי עשו בי ניסויים אכזריים, "עמותת רעות", את לא פצית פה רעת מהמילה רוע, הם עצמם מעידים על עצמם אני היפטר מהעולם הזה כשיגיע זמני ואצחק על הכול כמו תחנת רפאים תחנת אימים בחיים אינסופיים עברתי גלגולים, את חלקם אני יודע פה עולה על המדרגות בצעד תימני את לא תיקחי את זה ממני חיי לא היו חלום, עברתי חמישים שנה נטוע בחיים האמנות לקחה אותי לכל מיני מקומות בסך הכול זה מסע בתוך החיים עצמם גדלתי, הבנתי, התפתחתי בורא עולם ואין מלבדו.

את אומרת אהבה לשניים - זה הרי מתבקש אתו אני יישנה, אותך אני אוהבת אתה מזיין אותי והוא מזיין גם אתה אוהב אותי והוא מסמפט הוא תוקע מקדימה אתה מאחור הוא יישן אתי אתה יישן במיטה ליד אני אוהב אותך.

הוא הלך בלילה וחזר בבוקר בינתיים כל הלילה חגגתי יצאתי, לא היה קשה, מצאת מישהי שרוצה הבאתי אותה אלי הביתה אכלתי לה את הקוס היא אכלה לי את הזין דחפנו זו לזה אצבעות לתחת ליקקתי לה את הרקטום פתחת אותה כמו אותה הפתעה נהנינו היא ואני תוך כדי השתכרנו שמענו מוזיקה בקולי-קולות לפנות בוקר היינו רעבים אכלנו זו מהידיים זה זה עשינו זיון אחד מהיר אחרון - כדי לצאת עם חיוך היא הלכה, היא ודעת איפה אני גר. 

זיוני שכל תמיד באים בצרורות. כמו מכוונים אליך תת-מקלע ויורים כאילו אין מחר. זה מה שהא עשתה כשהוא קיבל אותה בסבר פנים יפות והיא התיישבה בעדנה על הספה הכפלה ובחנה את שדה הקרב. היו להם ימים יפים פעם, גם לילות. היא הייתה זיון גרוע, אבל הוא נהנה לזיין אותה בכל זאת. תמד הייתה מושכת ומושכת עד שהסכימה בטובה שייכנס אליה. בשלב הזה הוא היה יודע שהיא מתה לזה ודווקא לא נכנס, עונש על שמשכה אותו. ישר היה גורם לעצמו לגמור ומסיים את המסיבה הקטנה. והאבסורד זה שזה מה שגרם *לה* לחשוב שהוא זיון גרוע. לא משנה, אלו תסמנים של בדידות. שכונת פועלים שהבינו שאין להם טעם לעבוד בשביל גרושים ומקבלים קצבאות. כל אחד אחת יש לו לה סיבה. זה חולה נפש, זה נכה, זו הורה חד-הורית. זה יש לו הלם קרב. את זאת אנסו ואת זה כיסחו. רוצחים סדרתיים ומרעילים ברעלים הסתובבו בין כותלי השכונה חפשו דרך לדפוק עוד ועוד, כמה שאפשר, את כל מי שגר בשכונה המקוללת הזאת והם גם הצליחו, כי אנשים הו מתים כמו זבובים וצעירים שמשתגעים היה דבר שבשגרה. גם הייתה קצת לא בסדר בראש. אם לפחות היה לה קצת שכל, אבל לא היה והיא הייתה דיסלקטית. אבל היא לא הייתה מפגרת...

 אל תרגיש בודד, הם אמרו לי לא עניתי אתה יודע שאנחנו אתך, הם אמרו לי לא עניתי נכון אתה יודע? הם שאלו לא עניתי נכון אתה יודע?! הם צרחו לא עניתי הם תפסו בדש חולצתי ונתנו לי כאפות, מימין לשמאל, ממין לשמאל נכון אתה יודע שאתה לא בודד?! נכון?! נכון, נכון, עניתי רועד יפה, הם חייכו ועשו תנועה של הענקה - כי לבנו אתך.

 אתה ילד טוב, יפה עיניים, גאווה של אבא, גאווה של אימא אין לנו תכניות, אבל הכול יסתדר לא יודעים איך, אבל המדינה הבטיחה ברוך השם לא חסר לך כלום, אתה בריא לגמרי, אפילו נבון מאוד, ככה המורה אמרה זה בגלל שעשינו אותך בזווית לאנשים שלא חסר להם כלום - אין מה לדאוג ואתה תהיה איש שלא חסר לו כלום, כי אתה ילד שלא חסר לא כלום צריך להגיד תודה-בבקשה-סליחה ולחייך, מי שטוב אליך - תהיה טוב אליו חוץ מזה - לא תהיה לך שום בעיה, כי זה ממש קל לחות, כולם עושים את זה תראה את האנשים המאושרים האלה - אנחנו בדיוק ככה אתה עובד, מבחינתך המדינה עשית מה שצריך ואתה יכול להיות רגוע רגוע-רגוע-רגוע שלא יחסר לך דבר רגוע-רגוע-רגוע כמו ברווז על מים החיים פשוטים, אין סיבה שהם יסתבכו, אם לא מסבכים אותם אתה יכול להיות רגוע-רגוע-רגוע תראה איך אבא ואימא רגועים, למה לא אתה, אין סיבה שלא. 

 תנגן, אתה שורף לי את הלב המנדולינה תספר, איך לא הסכמת לוותר תנגן, יא ברכה, כמו שאתה מנגן עד זוב דם הם לא הבינו למה אתה ממשיך לנגן ניגנת אפילו לאיש אחד, ניגנת אפילו לעצמך תמיד ניגנת עוד מיום שנולדת נגינת המנדולינה זורמת בעורקייך, יא ברכה תנגן לי שוב ושוב נגינתך עושה לי נחמה נותנת לי כוח לצאת לעולם אני עוקב אחרייך מרחוק מתפלל שלא תשקע תנגן, הנגינה שלך היא אש הצלילים יספרו, איך נאבקת על כל נשימה.

 - אתה הולך? - כן - אז תלך - בסדר - למה אתה לא הלך? - אני הולך - אני תלך - אני הולך - תלך כבר - בסדר - אבל אתה לא הלך! - אני הולך - תלך כבר, תלך! - טוב, טוב, אני הולך - אתה אפילו לא זז! - אני הולך! - תלך כבר! - הולך, הולך - נו! נו כבר! - תפסיק לדחוף! אני הולך! - תלך! - הולך - תלך כבר! - טוב, הלכתי - הגיע הזמן, מתי אתה חוזר?

 פתחתי לו את הדלת אני מצטער שאני בא בשעה כזאת, התכוננת לישון? לא עכשיו, עניתי הוא ישב נסער על הספה מה העניין? שאלתי אני לא יודע... הוא תפס בראשו, לא יודע, הילד, אין לו מה לאכול זו לא הבעיה שלנו, אמרתי אם רק היה מבקש, אמר, אם רק הה פשוט מבקש, ישר הייתי משחרר לו כסף אבל הוא לא מבקש, אמרתי נכון... הא התבלבל פתאום הסתכלתי עליו, הוא נראה מסכן, פניתי למטבח וחזרתי עם בקבוק מיץ וכוס תודה, תודה, הוא מלמל ושתה הוא שתה ארבע כוסות בלי להרגיש ואז שתק מרגיש יותר טוב? שאלתי בואי... מה? בואי... התקרבתי והוא התחיל לגעת בי חשבת אולי, אבל הפסקתי אותו די, די, זה לא הזמן טוב, טוב, הוא אסף את עצמו במהירות, אני אלך להתקלח, לישון ואקום כמו נמר, נמר! הוא נעמד טוב, סליחה על השעה זה בסדר, אמרתי הוא פנה לדלת, זרק אליי מבט מהיר והלך.  

 תודה שליווית אותי הביתה, אמרתי אפשר להיכנס לנוח? שאל כן, בוא תיכנס עלינו במדרגות ונכנסנו והוא ישב על הספה הדלקתי לו את המאוורר כי היה חם תודה, הו אמר בהפתעה, לא חשבתי שתעשי את זה בשבילי למה לא? שאלת בדרך אגב, אבל הייתי קצת תמהה אני צמא, הוא אמר כמעט בתחינה הבאתי לו מהמקרר בקבק מץ והצבתי כוס אני צמא גם אלייך, הוא אמר, אני לא עניתי והוא שתה את רוצה קצת...? הוא שאל קצת מה, שאלתי את יודעת... לא, לא מתחשק לי עכשיו חבל, אמר לא נורא, אמרתי טוב, הוא קם, אני אאסוף אותך מחר לעבודה טוב, תודה, אמרתי אוהב אותך, הוא אמר, לא עניתי הוא יצא והלך.

השדרן המרשים והנמרץ, איחל לי ולו ולה, בוקר טוב מ-כל הלב ואני לקחתי את זה אישית שמש גדולה צהובה הייתה מעל האופק ומקלחת קרה מחכה לי אני לא מבין איך היא לא יוצאת מהמקלחת מה היא עושה שם? מגלחת? תצאי, את מקלקלת ל את כל הבוקר ותפסיקי לאכול גבנה מלוחה, את לא מבינה שהא מקולקלת? אוי, שאלוהים יעזור לי, כמה ישנתי M.T,V לתוך הראש, הנה היא יצאה מהמקלחת עכשיו אלך להתקלח ואתרענן טוב טוב מי ששותה - שלא ינסה להעביר מסרים ברדיו, הא נשמע כמו אידיוט, אפילו שהוא חכם מגמגם, לא עומד בקצב, לא מבין תחכום של השדרן יש להם טעויות בעברית, מה שגורם להם להישמע עילגים הם צריכים להסניף חצי גרם קוק - לפני שהם עולים לרדיו, כמו שכולם עושים או לשחק אותה סטלנים ולהוריד לפחות פחית בירה.

אימא שלו הייתה זונה וגם אבא שלו היה זונה אפילו דוד שלו היה זונה אבל סבתא שלו... הו... סבתא שלו זה סיפור אחר סבתא שלו הייתה שרמוטה כל הזמן הוא היה תוהה, בינו לבין עצמו, איך זה יכול להיות ש-כל המשפחה שלו זונה ורק סבתא שלו שרמוטה מה מיוחד בסבתא שלו, ש-רק היא זכתה להיות שרמוטה, בעוד כל האחרים זונות? כדי לפתור סוגיה מורכבת זו, הוא בלע הרבה סמים ואז הייתה לו הארה - סבתא שלו היא לא זונה, היא בת-בת זונה! וזה מה שהופך אותה שרמוטה אה...

 האבא הכין אוכל לילדים, בעודו ממורמר וכועס הוא כעס על זה ועל זה ואיחל איחולים רעים לזה ולזה ומלמל דבר טרוניה על זה וזה, בעודו מכין אוכל לילדים הרעבים ואז הגיש להם את האוכל תוך כדי אכילה - הם כבר הראו סימני מצוקה "מה קרה? האוכל שלי לא טעים?" האבא קרא, "טעים, טעים" הם ענו מפאת כבוד לאביהם אבל לקראת סוף הארחה - אחד מהילדים רץ והקיא בשירותים, השני כבר ל היה יכול להקיא בשירותים, אז הוא הקיא בפח והשלישי הקיא באמבטיה והרביעי על הרצפה כי אוכל שמכינים עם רגשות שליליים - יש בו שליליות והוא מקולקל כי אוכל מכינים באהבה - או שלא מכינים בכלל ולא רק חומוס.

בוקר טוב, שמיים כחולים, שמש צהובה, לא יכול להכיל את כל האושר הזה, כל-כך מאושר שזה לא אנושי קודם כל - קמתי בבוקר זה לא דבר מובן מאליו, כי יכולתי לא לקום ולקבל נסיעה חינם במונית ספישל של כבוד, מתחנת המוניות "חברא קדישא", ישר לחור באדמה, עד תחיית המתים יש לי מה להגיד על מוות ותחיית המתים, אבל זה לא המקום כל זה לא קרה, כי התעוררתי ואפילו קמתי וזו סבה לאושר בעצמה חוץ-מזה פתחתי את תחנת הרדיו שלי ותנחשו מה? היא פועלת וחלה שירים, עם השדרניות והשדרנים האהובים עליי ועל כל מאזיני התחנה ואפילו האושר עדין לא נגמר! אתם מאמינים? עוד לא עשיתי מקלחת קרה של בוקר, מה שיביא לי אושר גדול ומי שלא יודע מה באושר כזה - שיחיה במדבר וייבחן מחדש את חייו, כי אלה בכלל לא דברים מובנים מאליהם, בכלל לא.

כמו שיכור אני מתבדח, את עצמי משעשע, כל חיי הם שעשוע ואני שבוי בתעתוע הולך בשבילים אפלים, רואה מראות מוזרים, מלקט שמחות מ-זרים, אופה פיתות ולחמים אולי זה מעורר רחמים, אבל הלב שלי במרומים רואה אותי תמיד מולי, כי לא הכרתי אחר מלבדי.

 יום ולילה הגיתי במהות השגרה היא לא כל-כך נוראה, חשבתי יש כאלה שכותבים את זה "שגרע", אבל היא לא כל-כך נוראה שתיתי כוס מיץ, אכלתי פיתה מלאה גבינה מלוחה, היה טעים מאוד, שגרה זה לא רע בלעתי גלולה לסידור המחשבה.

קמתי בתשע ומשהו בבוקר וגיליתי שהמיטה שלו ריקה שטפת פנים וחיפשתי אותו בבית, אבל המיטה שלו הייתה ריקה אול יצא למכולת לקנות סיגריות, הסיגריות נגמרות לו בשעות מטורפות צחצחתי שיניים והכנתי כוס קפה פניתי למרפסת לשתות את הקפה כשאני מביט אל הנוף והוא היה שם, כל אותו הזמן הוא לא דיבר, הוא היה שם, מעשן ושותה בקבוק הערק היה לפניו "בוקר טוב," אמרתי לו, הוא רק חייך חיוך אווילי "בקר טוב לך," אמרתי, "בוקר טוב גם לי," הוא גיחך ורק יריקה עסיסית לפח "למה אתה שותה על הבוקר?" שאלתי אותו "זה לא בוקר," הוא אמר בקול מבודח ושוטה, "כבר תשע ורבע." "תשע ורבע?" "אפילו תשע ושלוש עשרה דקות, ליתר דיוק," הוא אמר צער שטף אותי, לא יודע ב-מה טעיתי, הבן שלי שיכור, הבן שלי אלכוהוליסט הבן של שיכור, מלמלתי שוב ושוב, הבן שלי שיכור.

איפה לא הייתי? על קצה שן של דינוזאור על קצה פטמה של מלכת סאדו בתוך התחת של הבריון השכונתי בבתים לא שלי עשיתי מקלחת לזקן הממורמר עשיתי קרחת התגלשתי מהחרמון ישר לכנרת שמעתי באמצע מדבר מוזיקה מלבלבת עשיתי חפלה לאשכנזים ניגנתי קונצרטים של באך למזרחים הקרנתי פורנו עם חיות לילדים קטנים זיינתי חולדות ועטלפים היו לי עליות ומורדות, אבל תמיד רדפתי שמלות הייתי דופק בערב ונדפק בבוקר את כל העליות ירדתי ועל כל המורדות טיפסתי לבסוף כשהגעתי לקו המים - הבנתי, שהשיר הזה מחורבן לכן קוננתי - האם את כל הדברים עשיתי לשווא?

 דיונות-דיונות, כל הזמן אני חוצה דיונות אבל השמש נעימה ומאירה למרות שהיא חמה לפעמים מ-רוב חום חפצה נפשי למות, אבל ממשיכים, דיונה ועוד דיונה הרגל טובעת בחול, כל צעד לוקח אותך שני צעדם אחורה אבל שותה ערק לחיזוק הרגליים וממשיך ללכת היעד לא מתקרב, גם לא מתרחק, תמיד נשאר באות המרחק ל משנה כמה אני אלך, לא משנה כמה אני אתאמץ, העד תמיד נשאר באותו המרחק, לא מתקרב ולא מתרחק הוא נראה כמו ארמון של כפור, אבל אני ודע שהוא טומן סודות נפלאים וטובים מאוד אולי אף אושר צרך להגיע ליעד בכל מחיר, למרות שהוא לא מתקרב ולא מתרחק אני הולך וממשיך עד כלות כוחותיי בלילה יש כוכבים שמפיצים דברי תורה - אני קוטף אותם אמת אלוקית בתורה נכתבת, לבי לב יהודי ירא שמיים מוצץ מים כמו תינוק משד אמו, מלקט פירורים של שמחה בכל מקום בו זה אפשרי אסור להיות עצוב, פשוט אסור, אף בתקלות הגדולות ביותר תנגן לי רדיו, אל תפסיק לעולם, אתה עושה לב שלי שמח בזכותך אני ממשיך ללכת וממשיך, כמו שצריך, דיונה אחר דיונה, אחר דיונה אחר דיונה.

 עשיתי מקלחת, שפשפתי את הזין, אני משפריץ אהבה אפילו דחפתי אצבע לתחת לתענוג כפול מבין בהחלט למה נשים סטרייטיות אוהבות זין כל-כך מת לשתות, שאפשר למות, אבל לקחתי כדור לא מזמן הרדיו עושה לי את הבוקר עם מוזיקה מזרחית, כולו מלא אהבה ושמחה.

 יש לי סל מצרכים, בתוך הסל יש תוכי יש גם לחם וגבינות וערק וגם סיגריות בשביל הנשמה שרית חדד היא חברה שלי וגם מרגול המהממת דקלון עושה לי הכי טוב בלב בלילה אני יושב ושומע דברי תורה, אבל בבוקר כזה הכול פתוח ואני מאושר, להיכנס למקלחת קרה ולהתחיל את היום.

 קמתי בבוקר, יום נפלא השמש זורחת, הציפורים מצייצות הזין שלי עדיין מחובר למקום וגם הראש יש לי מקלחת שמחכה שהשטף בה בין עננים דילגת הלוך ו-סחור ושמעתי מוזיקה מזרחית ככל שלבי חפץ השדרן בירך אותי בבוקר טוב, כל החברים שלי היו על הקו התוכי המדבר לא דיבר וזה טוב עדיין יש לי פטמות.

שעות שאני שר לך ואת נעה כמו בחלום החלון קרוע בקיר והדירה שלך מלאה מים כמו לא הייתה חומריות מעולם כמו העולם הוא לא עולם, כמו העולם נעלם מהמדבר באתי אלייך, יחף, אל סף חלונך גרוני ניחר, צמא למים ודירתך מלאה מים עד גדותיה ואת עירומה כמו לא היה בגד מעולם עטופה בקדושת השם. 

 שרועה בגופה הנהדר על המיטה והוא מוצץ את בהונות רגליה עיניה לשמיים, פטמותיה זקורות והיא חושבת - כמה אהבה, כמה אהבה הלילה הוא יבוא אליה לעטוף אותה באהבתו הוא יאהב אותה כבשר מבשרו הוא יתמזג איתה כבשר מבשרו והיא תחשוב - כמה אהבה, כמה אהבה.

 כשאתה מתוקן - כל העולם מתוקן בשבילך הרבה אהבה, עם כוס שיכר ביד הרבה תשוקה וטוב-לב, תשוקה לאהוב, את האישה שמולך הזקפה שלך מכריזה על אהבתך אהבה ענוגה בין מצעי המיטה הרטיבות בתוכה מכריזה על אהבתה קבלה של כל מה שאתה יכול לתת הוא מוצץ את לשונה, הוא עושה זאת בתשוקה, לשונה מתוקה כמו חרוט צוף רוקה בפיו מתוק יותר מדבש, כ הוא אוהב אותה הזקפה שלו מוכיחה שהוא אוהב אותה ולא משנה עד כמה ינסה להתכחש.

יוכי, יוכי, כמה את יפה יוכי, יוכי, כמה את ענוגה היא משגעת את כל העיר בקל נעים כל לב מנחמת התנהלותה אצילית כמו מלכה גברים שרועים לרגלייה עיניה הטובות אומרות הכול המון נחמה וטוב לב כל אדם הוא מיוחד בלב של כולם היא נוגעת נשמתה עמוקה מהאוקיינוס עיניה זוהרות אף בחושך מוחלט גופה הוא שירה לאלים כפות ידיה ענוגות, איך שהן נוגעות גופה מריח מתיקות של דבש תסרוקתה תמיד אסופה ומסודרת כשהיא מדברת אליך - כאלו מדבר אליך מלאך יוכי, יוכי, כמה את יפה יוכי, יוכי, כמה את ענוגה.

אישה, את אישה במהדורה מורחבת הרבה תחת, הרבה שדיים, אגן גדול מאוד פרחם לא עושים לך כלום, גם לא שוקולדים את מתאהבת כשנותנים לך, לאפה עם מעורב ירושלמי גופך מדיף ריחות, של תבלינים וחומרי ניקוי בשמים ודיאו זה לא הקטע שלך כפות רגליך גדולות, אבל לוקחות עליהן הרבה אישה את לא מבינה סודות הרז, אבל חוכמת רחוב - בזה את אלופה לוקחת לך גבר, זורקת אותו אחרי שגמרת את כל כוחותיו נתן כדי לתת לך סיפוק, ככה את זורקת אותו אחר כן? מולכת בבית כמו בממלכה קטנה לשונך עוקף פלפל, דעתך חסרת סבלנות דבר לא נותן לך נחת, מלבד אוכל לא מבנה סרטים, לא מתרגשת ממוזיקה בלילה שרועה על יצועך כבמנוחת זכות. 

 אוהבת ללא סוף מאירה כלבנה, אך שום-דבר לא השתנה בוצעת את הלחם, מכינה ממנו סלט כמהה אלייך כל דקה ודקה בשבילי את הנהדרת מ-כל הנערות אך נערים אחרים לא רואים קסם שלך בבית הספר מהופנט לאצבעותייך הסקסיות על העט את עושה לי את החשק ללכת לבית-הספר מבודדת כמו נר, אין לך חברות, איך הן לא רואות לב רחב שלך משוטט ליד ביתך, פעם עקבתי אחרייך מבית-הספר רוצה להקיש בדלת, אך משהו עוצר, רק הלב שלי יודע בתוכו, כותב שירים עלייך אם רק תיתני לי חיוך ממך, אם אוכל להאיר שוב את עינייך הכבויות, שרואות הכול, רק לא אותי.

היית מביט בי בבית-הספר אימא אמרה שלדים הם שוטים של אהבה הייתי גם כן שוטה של אהבה, הייתי ילדה ההתעניינות בך בי החמיאה לי אבל ילדים הם טיפשים ולא פנית אליי וגם ילדות כמוני הן טיפשות התעלמתי ממך רציתי שתסגוד לי כמו תמונה יפה לעטות מסתוריות על דמותי שתמשיך לאהוב אותי ואני ארגיש מיוחדת אבל אחרי חופשת הקיץ, לא הגעת לבית-הספר זה בלבל אותי, הרגשתי חסרת ביטחון פניתי למורה כאילו באדישות, שאלתי מה קרה עם פלוני הוא עזב את בית-הספר, היא אמרה, בעקבות שינוי עיר מגורים על הכרית בכיתי בבית, אין מי שיאהב אותי יותר אימא הביטה בי ואמרה שילדים הם שוטים של אהבה, אבל תסלח לי, גם אני הייתי ילדה.

מביט בך מבין החרכים מה את עושה כשאת לבד גופך נצבע בשלל צבעי הקשת, כשאת נעה עירומה בדירה לבדך, לפני או אחרי מקלחת גופך מרהיב, כמה התפללתי לאהוב אותו אבל את חסכת את גופך ממני בבדידותך את יפה יותר אלפי מונים העצב בעינייך הולם אותך הבדידות מעמיקה את נשמתך ואהבתך גדלה ולבך נפתח, בבדידות, באהבה ללא אהוב.

בלעדייך אין לי דבר בלעדיי אין לי אותי יש לי כביש ועל הכביש ירח אבל כשאת לא כאן - הכול מת לא משנה מה אומרות שפתייך משנה מה אומרת עינייך שפתייך מכות בי, אבל עינייך מביטות בי באהבה את יודעת שאין לי דבר חומרי לתת לך ובכל זאת את אתי תומכת בי כשגבי כואב וצובעת את כל השחור בלבן.

 מנגן... לה סה לרוסה מנגן על הזין שלי מנגן על זקפתי מנגן את תשוקתי מה עשית לי, סה לרוסה.

מתוקה, את הדבש והצוף והסוכר נתתי ואין מתוקה כמוך דובשנית, את הקינמון הפרג והתמרים נתתי, ואין טעימה לחיך כמוך תתני לי יד וניסע מכאן, לארץ הפלאות את רעבה לריגושים ודמיונות וחלומות וחזיונות, אז תיקחי עוד מנה מהסם כשהייתי אתך, הרחתי אותך, הסנפתי גופך כמו שורה את כל-כך ממסטלת שזה לא יתואר, אני אוהב להיות נרקומן של הגוף שלך תשחקי בי, תשגעי לי את השכל, כי לא שבעתי ממך תעשי אותי ואעשה לך, כי המצפן בין רגליי מצביע צפונה אלייך.

קול חיכוך ירכייך זו בזו, גרם לעור גופי לסמור כל מה שרציתי באותו הרגע, זה להצית אותך בתשוקה אך במקום זאת, זחלתי אלייך כמו חתול וחיככתי את לחיי, באזור הפנימי של ירכייך.

פישקתי את הרגליים והאשכים שלי השתלשלו מגופי העירום כמו רימונים היא הביטה בהם מלמטה והזדקפה קמעה ללכוד אותם בין שפתיה שפתיי הדבש שלה ליחכו את אשכיי הגדולים וזה גרם לי לזקפה עצומה שהלכה והתגברה.

הבתים נראים קטנים מאוד ממרחק, כמו קופסאות גפרורים בבית שלו המוזיקה מהדהדת והוא הולך לאיבוד בה ברצון האלכוהול מכה במוח והכתלים פועמים כמו הבפ'נוכו של רמקולים יושב ומשחק מכונות מזל מנסה שלא ייגמר לו הקרדיט, אבל מעלה את ההימור כל פעם האנימציה זולה והכסף לא אמתי כשהכרוז מכריז על זכייה וצובע את המסך במטבעות ומספרים - כואב לו הראש אבל זה יותר טוב מאשר להיות עקוד על המיטה, כמו חרק פצוע ולרחם על עצמך קליפים של זבל אמריקאי, אבל האמת - הם משתפרים מכין לו טוסטים ואוכל אותם כמו חיה - כי הוא רעב הבתים ממרחק עדיין נראים קטנים מאוד, כמו קופסאות גפרורים.  

 השמש הייתה דם באופק והאדם היה יחף גם בגדיו היו קרועים ומלוכלכים והיו עשויים מ-בד גס וזול, בד של שק הוא היה הולך ואיש לא ידע לאן הוא הולך הוא הלך בסהרוריות כאסטרונאוט כמו הוא עצמו לא יודע לאן הוא הולך ויותר מזה - מה הוא עושה כאן ויותר מזה - מה זה המקום הזה אמרו שאין לו בית ובכלל אין לו רכוש רק עץ אמרו שיש לו עץ ועץ בלבד אבל מה ייעשה אדם עם עץ הלכו לבדוק את העץ אולי זה עץ מיוחד אבל זה היה סתם עץ אורן, או ארז לא הייתה לעץ עלווה והעץ היה עירום כמו האיש בדקו את הגזע ואת הענפים הענפים היו יבשים ונמקים פשטו בגזע גלדים מהגזע היו מתקלפים בנגיעה בדקו את השורשים, אולי בהם יש ייחוד אבל השורשים היו יבשים והתייאשו כבר למצוא מים.

 היה לי על השולחן בסלון - ברווז צעצוע קיבלתי אותו מהאחיינית שלי, הוא משמיע קולות ישבתי אל השולחן ואכלתי סטייק, אין כמו חתיכת פרה בבטן, לנחם נפש פצועה היא באה אליי לחדר, אחרי שעות בהם שתקה התחילה לדבר, כמה החיים יפים, שאני צריך לדהור אל האופק שיש שלל אפשרויות וטבע האדם לצמוח שהכול בראש שלי ואם אשנה את דרך המחשבה שאעשה אפילו בכוח ויותר מאוחר זה יבוא לי בקלות שעשה חברם חדשים ואמצא עבודה שאשפץ את הבית ואקנה רהטים חדשים והכי חשוב -  שאעזור לה לפעמים עם הכלים כל אותו הזמן לא עניתי, אכלתי מהסטייק בסכין ומזלג וכשהיא שאלה מה דעתי - לחצתי על הכפתור של הברווז והוא עשה הרבה פקה-פקה.

צבעתי את הקיר בצבע לבן, במקום השחור שהיה שם קודם מקווה שייכנס אור לחדר שלי, בזכות הלבן את הקפה הנחתי במקום של כבוד, ליד הפפריקה החריפה והכורכום ואת הספרים סידרת על המדפים הסיגריות שלי איכותיות, של פיליפ מוריס פילטר לבן מלא וסיגריות ארוכות מאפרה עשויה זכוכית עבה, בצבע חום דבש ועגבניות חתוכות היטב, עם מלח ולימון הרדיו מנגן.