הליקופטר

 הוא נתן שואו שלא ברא השטן. אבל עכשיו הוא קטן-קטן. כמעט צימוק.

 אשכרה, איזה טריק! לדיאטה! כשאת אוכלת חסה או ירקות מאודים - תריחי שוקולד עשיר בקקאו בלי לאכול את השוקולד. והחסה או הירקות המאודים יהיו הרבה-הרבה יותר טעימים... - עצה מפיו של מישהו שלא עשה דיאטה מימיו.

 את בת 16 את יפהפייה ואת שלי השמלה האדומה שלך מתנופפת אל-על וחושפת זוג רגליים יפות את המאמי שלי את היקרה שלי לעולם לא אשבע ממך רוצה ממך עוד ועוד  את בת 16 את יפהפייה ואת שלי.

 כולם נהנו מהחיים והוא היה מסכן כזה בצד כל הזמן זלזלו בו, חשבו שהוא טיפש וגם חסר תועלת אבל בזמן מלחמה כשאנשים היו חסרי אונים ושקעו בייאוש הוא זה שהנהיג את ההישרדות של כולם כאילו הא התכונן לזה כל החיים בלעדיו אנשים היו מתים - תכלס.

 אני בתור ילד קטן מבקש ממישהו מבוגר ממני לשחק אצלו במחשב אני לא הייתי נותן לילדים לשחק לי במחשב שלא ידפקו אותו אבל הוא נתן שם לי משחק לא הבנתי מכונות מזל מה זה הדבר הזה על מי יורים, במי נלחמים אמרתי לו מה זה אני לא מבין דבר אמר אתה קטן מדי למשחק הזה ושם משחק ילדים נורמלי באמת גם כמבוגר אני לא מבין מה שיחקתי במכונות מזל סתם בזבוז זמן ואנרגיות אבל אם נעשה הנחה - יש תקופות שאן משהו אחר לעשות. שיחקתי על כסף לא אמיתי כרגע מחקתי את כל הסלוטים סלוט באנגלית זה מכונת מזל. 

 זה כיף כשאני משפיך מתוך שינה על אישה טובה, אישה יפה, אישה מנוסה שבאה אליי בלילה בחלומי לפתות אותי ומצליחה מעל ומעבר למשוער אני יורה את כל הזרע שלי שאגרתי יורה אותו לכבודה כמו תותח שלא יכול להתאפק מלירות מטח של מיצי אהבה לנוכח נשיותה הנחשקת ואז אני מתעורר ואני תוהה מי היא הייתה ובתחתונים מלאים זרע ממשיך לישון והיו לי חלומות משונים אולי אזכור ואולי לא אבל גם זה חלק משולי היקום הנסתר של הלא ידוע והעלום שמרפרפים בשנתי בתודעתי כמו קצוות שהחלקתי אליהם עד שהתעורר לעולם השקר, לעולם העלום ואתהה מה בדיוק קרה שם.

 ליקקתי את הבול והטחתי אותו על הגלויה הרבה מילות אהבה היו בגלויה, לא התכוונתי למילה בינתיים שתתחמם בחום זקפתי הדמיונית  כשאני יוצא למלחמה על חירותי עם תחמושת לארבעים שנה וארסנל נשק שלא מבייש את הצבא הסיני.

 אצל אהרון יש הרבה ילדים כל הזמן בחצר, מלקקים ארטיקים מתנדנדים על נדנדות, מתגלשים על מגלשות בונים טירות בחול מוצצים פטל קפוא בשקית אני סוגר ופותח את השער שער של סורגי ברזל אין יוצא ואין נכנס לממלכת אהרון מלבד ילדים שמתמזמזים על הרחובות בסוד המשחקים ומחליפים חוויות בחצר של אהרון.

 היא ישבה על כיסא הכבוד יחפה ואני ליקקתי ומצצתי את אצבעות כפות רגליה זהו מקומי וזהו מקומה הזקפה שלי הייתה קשה ופעמה בחוזקה והאדישות שלה הייתה קרה ואכזרית אבל זהו מקומי וזהו מקומה וכשאני מסתובב בבית עם זקפה בשעת מלחמה אני עושה הכול בראשי הפרנואידי לספק אותה מאוכל וקניות ועד תשלומי החשמל והטלוויזיה כי היא צריכה לשבת בנוח מול מסך הטלוויזיה ולראות את הסדרה האהובה עליה בשעה שהמלחמה מתנהלת זהו משחק ש-נח על הקצה כשהבית עלול להיחרב, לא עלינו, בכל יום ויום אולי אלו שעות אחרונות לחשק שלי, לגאווה שלה אבל כשהיא שוקעת במים, מי יוציא אותה אם לא אני?

 איזה אדם יצירתי אתה המצאת דבר שלא קיים כלל במציאות איך עשית את זה? תלמד אותי גם. ובכן, אתה צריך להזיז את שעון המציאות 66 מעלות ימינה ואז 107 מעלות שמאלה ושוב 33 מעלות ימינה ללחוץ על הכפתור האדום לעלות את הטמפרטורה בחבית ל- 101 מעלות לבזוק לשם חרדל, מיונז וקטשופ וקצת פלפל שחור ושמן זית ולקוות לטוב.

 טוב, דיברתי הרבה נתתי את הלב ואת הנשמה אבל עכשיו אני צריך ללכת לאכול זו תחנה פרטית שלי בה רק אני משדר תודה לכם שאתם אוהבים את התחנה מענבי נשמתי אני נותן לכם בן-אדם צריך לאכול לכן אנגן לכם דיסק טוב ואוכל בינתיים. XXX תסתכל מה עשית לסכין, תסתכל צריך להעביר עליו סבון ומים חמים כל השולחן נראה כמו מאפרה הרצפה מטונפת, מה עשית? הקאת עליה? ויש חורי סיגריות בריפוד אני לא יכולה להתמודד עם זה, אתה חסר אחריות תעמוד על ארבע עירום בחדר שלי על הרצפה ותמתין שהכה אותך בטוסיק. - היא לא יודעת, אבל עשיתי את זה בכוונה כי אני אוהב שהיא מכה אותי בטוסיק. 

 היא עברה ברגל את הרחוב הסואן ואת הצומת ונכנסה לדירתה מוכת נשימה כבדה וזיעה קרה. הוא עקב אחריה או שזה היה נדמה לה? היא סגרה באנקה כואבת את כל הבריחים. זה יכול להיות רגוע אם זה היה רגוע, אבל זה לא, התחשק לה לצרוח. היא הביטה דרך העינית, חדר המדרגות היה ריק. היא הביטה זמן מה כדי להיות משוכנעת, ואז פנתה והדליקה את הרדיו. הרדיו נדלק אוטומטית על 88, כי זו תחנת המוזיקה עם הקליטה הכי טובה. היא כשלה למיטתה בסלון, התיישבה והתנשפה. נראה שהכול בסדר, זה רק בראש שלה. ואם לא? אם לא, האיש וויתר. היא השתרעה על המיטה, החזה שלה עולה ויורד ולאט לאט היא נרגעת. היא הפעילה את המאוורר ופנתה למזוג לה משהו לשתות. היא מהלה ערק במיץ פטל בכוס וישבה על המיטה אל השולחן, חובקת את הכוס. לאחר זמן מה אפילו הרשתה לעצמה להדליק סיגריות. אבל אז נשמעו דפיקות חזקות בדלת, כמו פצצות. מי זה? היא קראה, אבל רק בראשה. היא לא העזה לזוז ולא העזה להשמיע קול. - את מתחבאת כמו עכברה? - היא שמעה את הקול החורק קורא לה. - יש לי מפתח מאסטר. - זו דלת חזקה, שלא יכולה להיפתח בבעיטה, אבל עדיין ישנה שמפתח מאסטר יפתח אותה. - כמו עכברה... - הוא...

  בגן של צבעים, תוסס ומואר, שם פורח פרח, תענוג אמיתי. עלי הכותרת שלו, עדינים ורכים כמו אנחה, נפרש בחן, מושיט יד לשמיים. סימפוניה של ניחוח, היא ממלאת את האוויר, ארומה מתוקה ללא השוואה. יופיו מתעלה על הממלכה הארצית, יצירת מופת של הגה של הטבע. עם גווני זהב ואדום ארגמן, נוכחותו ממלאת את ליבי באימה. על שלמות כזו, כל כך חולפת ונדירה, משאיר אותי געגועים, אבוד במלכודת שלו. הגבעול שלו, כל כך דק, עמוד כוח, מטפח את החיים, עושה מאמצים רבים. שטוף באור השמש, הוא רוקד ומתנדנד, תזכורת עדינה לימים החולפים של החיים. הו, פרח הפלא, מסתורי וגדול, סמל לאהבה בארץ העצומה והרחבה הזו. הקיום שלך, עדות לחסד, מתנה מהטבע, במרחב הקדוש הזה. XXX באחו מנשק טל הבוקר, פרח נפרש, תוסס ואמיתי. עלי הכותרת שלו, שטיח של צבע וחן, מתפתח בעדינות, באלגנטיות ובחן. סימפוניה של ניחוחות ממלאת את האוויר, כשהבריזה נושאת ריחות, ללא השוואה. יופיו של הפרח, מראה שובה לב, קנבס של התענוג הטהור ביותר של הטבע. הגוונים התוססים שלו, כמו חלום של צייר, מפוצץ חיים, בברק צבעוני. מאדומים לוהטים ועד כחולים מרגיעים, כל גוון הוא השתקפות של המוזה של ה...

 האם היית צוחק על אדם בלי רגליים? אז למה אתה צוחק על אדם בלי שכל? *זה אותו הדבר!* בשני המקרים האדם לא בחר בזה.

 הלכתי למכולת, מישהי ישבה שם על המדרגות נראה שהיא בטלפון, אבל היא לא דיברה רק תקעה בי מבט חודר כמו - אל תתעסק אתי בקושי ראיתי את המבט, כי בקושי הבטתי בה, לא רציתי להתעסק איתה הנשים היום הן נינג'ה. 

 מה לעזאזל קרה לך? את לא האישה שהכרתי, אפילו לא קרוב. רואה אותך יושבת צפודה על המיטה, מעשנת סיגריות כמו מתוך בהלה. רק את המינימום שבמינימום את עושה. לפתוח רגליים זה לא קשה, זה הגבר שצריך להתאמץ ולירוק עם הזין שלו לתוכך. זה נראה כאילו המחשבה התוססת שלך מתה והפכה למחשבה של אישה זקנה. את אומרת - מה אכפת לך, מה זה העסק שלך. ומסתגרת יותר ויותר. בינתיים אני יש לי דברים לעשות, הרבה דברים, דברים גדולים. כמו להכין לך את הכופתה ברינג'י שאת אוהבת. כן, פרסית בנשמה את. אני מעדיף קובה חמוץ. ואת מתהפכת במיטה, קצת מפליצה, קמה סהרורית ושותה משקה ענבים. מעשנת את הסיגריות החומות, בוהה בטלוויזיה, מאזינה למוזיקה, אוכלת את הכופתה ואז מחרבנת אותה בשירותים. ואמרו לי - מה יש לך ממנה, תעזוב אותה, אפילו להכיר תודה היא לא יודעת. ואני מנסה להסביר להם, אבל מגמגם בעצמי, לא תמיד היא הייתה ככה, ביקשתי בזמנים קשים שיזכרו לי חסד נעורים, אני לא יכול עכשיו לא לזכור לה. - זכרו לך? הם שואלים. לא, לא זכרו לי בכלל, ההפך, ראו בזה נקודת תורפה לרמוס אותי יותר, יותר מהמשא על גבי. והם ממשיכים - אתה יודע שהיא לא הייתה זוכרת לך ...

 גב שבור, סיגריות מתעלף על השמש בתוך השעורה של האסם כשאין לי כלום - יש לי הכול אלו ימים יפים לי, אלו ימים יפים לך, אבל עכשיו נגמרו, עכשיו אנחנו בין בטון דמעות של מלט מעינינו זולגות אבל אף-אחד לא מבין מלבדנו אלו היו ימים.

 מחפש את נשמתי מחפש את אהבתי קורא אלייך שוב ושוב אבל את לא עונה את לא רוצה את אהבתי את רק רוצה זיון טוב את לא צריכה את אהבתי כל מה שאת רוצה זה - שמישהו יתקע לך עד העצם ויטחן לך את הנשמה עד שתגמרי שוב ושוב את משוגעת את יודעת שאת משוגעת אלוהים, כמה שאת משוגעת אלוהים ישמור את יודעת מה את, משוגעת נכון יוצא לך ריר מהפה? כי את משוגעת.

 אבא הסתכל על הקוטג' והבין שפג תוקפו מה הוא יעשה עם הקוטג' הוא היה חסר אונים, דמעות מילאו את עיניו תקבור את הקוטג', תעשה לו קבורה יפה תניח אבנים או פרחים, על תל קיברו תקרא קדיש, תשב שבעה השם ינחם אותך בצערך.

 צריך לשתות מעט הכוונה לאלכוהול כי שתייה מרובה תהפוך אותך טיפש לא לצמיתות - רק בתקופת השתייה לעומת זאת אם לא תשתה בכלל - חייך יהיו שוממים שוממים-שוממים-שוממים, לעתים זה גרוע ממוות, עד שחס וחלילה אדם עלול לשים קץ לנפשו, לא עלינו זה מה שאמר שלמה המלך, החכם מ-כל אדם וגם - הוא אמר את זה מניסיון על עצמו לכן צריך ואפילו כדאי לשתות, אבל מעט, במידה אלא אם לא אכפת לך להיות טיפש - אז תרבה בשתייה או שאתה בתפקיד בכיר הדורש אחריות - אז אפילו טיפה אחת אסורה, כי זה יפגע בשיקול דעתך תצטרך להכיל את השיממון - כי התפקיד מחייב. זהו. בערך.  

 - נשים בדרך כלל דורשות תמורה מהגבר על ששכב אתן. תמורה רגשית, שיעזרו להן בזה וזה, שיהיה בחברתן גם אם הוא לא רוצה... מן סחיטה רגשית. לא יודע למה. וזה צורם וערסי, אבל יש פתגם עממי - "כל הנשים זונות, אבל רק החכמות לוקחות כסף" כי האחרות גובות דברים אחרים... מה דעתך? היא בתגובה - - מה אתה רוצה?

 מחר יהיה יום יפה ואם לא מחר - ביום שאחריו לעתים אדם בסופה עומד דומם בתהפוכות הטבע נדמה שהכול מתרסק כמו סירה בלב ים סוער אך אז הסופה שוככת השמש זורחת בזוהרה הים נינוח ושליו ללא גלים יש אי אושר באופק.

 "הכול בידי שמיים - חוץ מיראת שמיים" ואם אין יראת שמיים - זה עצוב וחבל כי יראת שמיים היא הבחירה היחידה של האדם ומתוכה דברים מסתדרים בכל מישורי החיים מי שאין לו יראת שמיים - הוא רובוט גם אם *נדמה* לו שלא. ערוץ 97 >>>>>>>> אתר יהדות -  

 יש בעיה שנשים אוהבות את מי שלא רוצה אותן ומתעלמות ודוחות את מי שרוצה אותן אולי כי הן חושבות שלרצות אותן זו חולשה יש מצב לנשים לבדק בית בנושא? - היא ענתה לי שלא להכליל ושזה יותר מורכב.

 אסור להתבולל. זה כתוב בתורה, והתורה תמיד צודקת.  הרי למה הייתה השואה? בגלל התבוללות. ראו "שיר השירים אשר לשלמה" ופירושים של רבנים לשיר.

 הטעות היסודית שעושים בני-אדם, כמו שהרב שאני מעריץ אמר, היא שאנשים אומרים לעצמם - "במקומו לא הייתי עושה את זה" ולכן שופטים לכף חובה. אבל אף-אחד לא יכול להיות בנעליו של האחר. כי יש אינסוף גורמים מולדים וחוויות שהופכים אותנו שונים. צריך לשפוט לכף זכות כי מי יודע.

- אז שאני אבין, כל מי שעשה שירות צבאי יכול לקבל רישיון נשק עכשיו? - לא יודע, אבל הלוואי, אם הוא כשיר נפשית. הצבא והמשטרה הוכיחו לצערי שהם לא יכולים להגן על האזרחים בזמן אמת. ועדיין לא דיברתי בכלל על הכשלים שהובילו לטבח. לכן כמובן אזרחים צריכים להגן על עצמם ואפילו להתארגן לשם כך. ולא לסמוך על -. מה זה אם לא סולידריות חברתית? מה זה אם לא ערבות הדדית?

 אני לא צריך את זה על הראש שלי יצירות כולל תמונות, שגם אם הן מומצאות או מבוימות, הן נראות אמיתיות וריאליסטיות - זה אני צריך טיפת אנושיות בכל הצביעות את יכולה להגיד לי שאת אוהבת אותי ואני אשכנע את עצמי שזה נכון - למרות שאני אדע שאת משקרת כי נוח לי עם השקר אבל הבעיה שאני מריח צביעות מרחוק וזה גורם לי להתנכר לעולם.

 כשהוא הלך - הוא לקח אתו את הרגליים שלו השריריות, המסוקסות אני רציתי סקס הוא אמר לי - "כשאני אחזור - אני אטחן אותך כאילו אין מחר" נגעתי במפשעתו להרגיש אם הוא מתכוון לזה, הוא התכוון לזה אז הוא הלך ואני התכוננתי מקלחת, תמרוקים, שיער, מיטה, ריח טוב למיטה, ריח טוב לי, אבל הוא לא בא הוא הלך בשתיים בצוהריים ולא בא וירד כבר ערב הייתי עצבנית וכעסתי עליו והעברתי זמן הוא חזר בערך בעשר בלילה לא רציתי להרגיז אותו, אז לא התלוננתי ואפילו לא שאלתי איפה היה הוא נכנס למקלחת ואני לא ידעתי אם הוא עוד מתכוון לקיים את ההבטחה שלו אבל כשהוא יצא מהמקלחת... הוא קיים את ההבטחה שלו בגדול וגם יש לו גדול.  

 יהיה לך טוב, היא אמרה לי יהיה לך טוב וגם לי וטוב זה טוב כי זה לא רע, הרי רע זה לא טוב, מכאן שטוב זה טוב וכשיהיה לך טוב - יהיה טוב גם לי כי כשטוב לך - טוב גם לי ואתה רוצה שיהיה לי טוב, נכון? אז תדאג שיהיה לך טוב, כדי שגם לי יהיה טוב, כי זה טוב לעשות טוב וזה יעשה לי טוב כשיהיה לי טוב.

 תספר לי מה אומר הלב שלך כי אני כבר לא יודעת מה לחשוב פעם כאילו אוהב, פעם כאילו לא המלחמה משגעת את כולם לא פמיניסטית, סוגדת לגברים (ולציוד שלהם) אבל עדיין עם גאווה של אישה ואישה צריכה שיאהבו אותה רק תהיה טוב אליי, זה כל מה שאני מבקשת.

 קמתי בבוקר, היה יום יפה ציפורים צייצו, שמש זרחה יצאתי לי לטייל באחו אשר על שפת הנחל טבלתי רגליים יחפות במים שיחקתי עם הדגים ועם הציפורים אך מיד נהייה ערב, הזמן חולף מהר כשנהנים לכן חזרתי לביתי והתפנקתי על שוקו חם ושוקולד אוורירי הבערתי אש באח, היה לי נעים קראתי ספר טוב להרחבת האופקים ובלילה עשיתי מקלחת חמה ונכנסתי למיטתי הרכה כמה החיים יפים - חשבתי לעצמי ימים כאלה הם ברכה.

  בעיירה מנומנמת, שבה השמש זרחה, חי אדם עם לב, שבו הריקנות גוברת. הוא התעורר כל בוקר, עם כמיהה לא ידועה, בלי שום קשר, הוא היה נודד לבד. כשהשעון מתקתק, במעונו השקט, הוא היה מציץ דרך החלון, שם העולם זרם בחופשיות. אבל ימיו נמתחו לפניו, כמו מישור ריק עצום, והוא השתוקק למטרה, להתנתק מהשרשרת הזו. הו, האיש שאין לו מה לעשות, איך הוא נאנח, כשהשעות חלפו, עם דמעה בעינו. הוא היה מסתובב ברחובות, אבוד במחשבותיו, מחפש משמעות, שנפשו חיפשה בעוז. הוא היה משוטט לפארק, שבו ילדים היו משחקים, הצחוק שלהם כמו מוזיקה, מאיר את האפור. הוא ישב על ספסל וצופה בהנאה שלהם, משתוקק למטרה, לגרום לחייו שלו להתלקח. יום אחד, זר הגיע, עם מטרה בראש, פרויקט להתחיל, עם חזון ברור. הוא הציע לאיש הזדמנות להיות חלק, מתוך מאמץ גדול, להצית את לבו האבוד. בתקווה חדשה, עיניו של האיש נצצו, שריפה ניצתה, שם פעם נראה היה, שימיו יהיו ריקים, חסרי כל עידוד, אבל עכשיו, התגלתה מטרה, ברורה. הוא עבד יום ולילה, יצק תשוקה ומיומנות, יצירת יצירת מופת, שנתנה לו ריגוש. מכלום למשהו, הוא סוף-סוף נסק, קיומו הריק, כעת משוחזר במלואו. הו, האיש שאין לו מה...

 בא לי להציל עלמה במצוקה סתם ככה, בשביל הקטע שאחרי זה היא תבכה ותגיד לי תודה-תודה ותנשק לי את הרגליים ואני אגיד - אה, שטויות, אני עושה את זה כל יום.  XXX הלכתי בלילה למכולת, הימים קצרים עכשיו הרגשתי כמו גבר גברי שסוחב פציעה חתול הביט בי, שמעתי צעקות מאחת הדירות עוגות היו מונחות על שולחנות ואישה עם סל על גלגלים, לחוצה ועצבנית אמרתי למוכר, הוא הביא מיד את מה שביקשתי לא שיחק לי בשכל, לא בלבל לי את המוח כמו צל עברתי את הרחובות, הלא ידידותיים במיוחד למיטתי חזרתי בפיג'מה והשתכשכתי בעצמי.

 אמרתי לה - למה לא? אמרה - לא יודעת שאלתי - מי יידע אם לא את? אמרה - וואלה, לא יודעת אז שאלתי - אז מה נעשה? והיא אמרה - כלום אבל אפשר - התעקשתי היא חייכה חיוך דק, החווך הכי יפה בעולם ואמרה - מצטערת, אני לא רוצה להזדיין אתך אז מה אני אעשה? - שאלתי כמו כולם - היא אמרה - תביא ביד על מי אני אחשוב? - שאלתי על מי שאתה רוצה - היא אמרה אני רוצה עלייך - אמרתי אז תחשוב עליי - היא אמרה כמה זה יעלה לי? - שאלתי היא צחקה. חינם, חביבי.

 אדם במצוקה הוא טרף קל למוסדות הרווחה אם זה בעיות במשפחה, בעיות כלכליות או נפשיות לפעמים שירותי הרווחה פונים מעצמם לאדם, לפעמים הוא פונה אליהם אבל שירותי הרווחה תמיד טורפים כי הם לא מבינים - מי שנותן - מקבל באותה כמות, באותה איכות מה שנתת - זה *בדיוק* מה שתקבל זה חוק טבע שטבע אלוהים בעולם, החכמים גילו אותו וחשפו אותו לפנינו אז מה יגידו מוסדות הרווחה? "ברור שאנחנו נותנים" אבל הם לא נותנים - הם משתמשים הם מנצלים את המצוקה של האדם כנקודת תורפה - לעשות ממנו מה שהם רוצים שהוא יהיה לא לטובתו - לטובתם, לטובת המדינה, החברה, הכלכלה (לא שלו), הצבא, הביטחון הם משתמשים בו כשהוא פונה לעזרה - כדי לעשות בו מה שירצו ומה שהם רוצים משתנה ברוח התקופה,  בבן-אדם עצמו ולפי רצונם של אלה שמושכים בחוטים שלו יש הרבה ארגונים, לא חסר, בכל נושא שעולה על הדעת וכולם רוצים משהו ומשתמשים באנשים במצוקה לשם כך הם מאוד נחמדים, אפילו מאוד אנושיים הם תמיד ידעו להכיל את כל השיגעונות אבל הם מכוונים למטרה - האינטרס שלהם "מה אפשר לעשות עם האדם הזה לטובתנו".