בדרכי אל האל, אני תולעת,
משתחלת בין רגבי עפר
בדרכי אל הגאולה, אני רפש,
מוטל בסמטה רעה חשוכה
בדרכי אל האל, אין לי פנים,
ולא גוף ובשר,
ולא עולמות עליונים ותחתונים
בדרכי אל הגאולה, רגליי מיובלות,
ב-חול החם של מדבר אינסופי,
שמש קופחת
בדרכי אל האל, אני מדשדש בעפר,
ולא נראה חסד אף ממרחק ניכר
בדרכי אל הגאולה, אני פחות מ-קרן אור,
אשר נשלחת מהירח לבלבל את דעת החולמים
מ-פה לשם אני חי על זמן שאול,
ובינינו גאולה לא תקום באלה החיים.