"מודה אני על גשם שנתת בשדותיי..." "מה את מדברת?" שאל שמוליק, תוהה. "אני מברכת את ברכת הזיון, ומודה לאל על כך," אמרה דינה, ונשקה לו בעפעף. "אבל לא האל זיין אותך, אלא אני!" מחה שמוליק. "אתה כמו אל בשבילי," אמרה דינה ונישקה אותו כל-כך הרבה, שהפנים שלו האדימו והתמלאו מהרוק שלה. "די, די, מה זאת האהבה הזאת פתאום? כ'ולה זיינתי אותך." "זה לא מובן מאליו בכלל," אמרה דינה, "גברים חושבים שאישה יכולה להשיג זיון בכל מקום, בכל זמן, אבל זה פשוט לא נכון," "טוב..." מלמל שמוליק. "רגע... אני צריכה להודות באופן פרטי לחבר שלך הזה, שהוא גם שלי..." "מי... אה!" הוא הופתע כשהיא נישקה נשיקות קטנות את איברו הרפוי. "תודה, זין," אמרה דינה בדרמטיות, "אתה נותן לי המון אושר. למעשה, אתה זה ששומר על שפיותי," שמוליק התאפק לא לצחוק. "כשתגמרי לדבר עם הזין שלי שיחות נפש, אני אוכל לקום לקחת לי בירה..." "טוב, לך," היא התרחקה ממנו מעט, והוא קם למקרר. הוא הוציא ופתח פחית בירה, ואז ישב על הכורסה מול השולחן הנמוך, לגם והדליק סיגריה. "דינה..." הוא אמר בקול נואש, "מה יקירי..." היא אמרה בציפייה. "רציתי להגיד לך..." "מה?" (הוא עומד להגיד לי שהוא אוהב אותי!) "שאת הזיון הכי טוב שהיה לי אי-פעם." (טוב, זה מספיק טוב,) "תודה יקירי, גם אתה זיון לא רע בכלל," "לא רע?" "הכי טוב שהיה לי," היא אמרה וחייכה. "כן, תמשיכי לשקר..." הוא מלמל. "לא, זה נכון," היא אמרה וחפנה בפתאומיות את החבילה שלו. "החבר שלך כאן יודע טוב מאוד לפנק אישה ולעשות לה טוב," הוא נבהל קצת מהאגרסיביות שלה, אבל אמר - "טוב, בשביל זה הוא קיים," "פיפי!" היא קראה פתאום בתרועה, ונחפזה עירומה להשתין. גם הוא עדיין היה עירום, יושב על הספה, כורסה, שותה בירה ומעשן. "את יפה כמו פרח שאסור היה לקטוף... רציתי רק לקטוף אותך, רציתי לקטוף..." "מה? אני לא שומעת! אני בשירותים!" "לא זה השכנים, לא אמרתי כלום," "אה, בסדר," היא חזרה אחרי ששטפה ידיים, והתחילה לרקוד לו ריקוד ארוטי, עירומה לגמרי אחרי זיון. הוא הסתכל עליה בתהייה. "טוב, סליחה שאני שמחה, אבל נתת לי הרבה אושר הלילה," "אני שמח," "אני רוצה כל לילה!" "את תקבלי כל לילה," "כן, הבטחות, הבטחות," היא מלמלה. היא ניגשה למקרר ולקחה בירה גם לעצמה.