בואי נשחק את אותו המשחק, זה שהזמן כיסה באבק... - לקחת לי את הדובי! אימא, הוא לקח לי את הדובי! - למה לקחת לה את הדובי, ילד רע, פויה. אתה פויה, פויה! הנה, 'קחי את הדובי. - כן, אתה פויה! כמו שאימא אמרה! - אימא, למה אמרת לי שאני פויה? את יודעת שזה יכול להוריד לי את הערך העצמי, ולגרום לי לרגשי נחיתות כשאהיה גדול? - מה אמרת? - כן, מה אמרת, אני לא שמעתי. - אמרתי ש... - שמעתי היטב, הילד הוא גאון, גאון, והוא רק בן שנתיים! - את רואה? אני גאון, אני לא פויה. אימא, מה זה גאון? - זה מה שאתה! אתה תהיה דוקטור! דוקטור! - אה, דוקטור זה סתם, אני רוצה להיות פרופסור, זה יותר אקדמאי. - מה אמרת? - כן, אימא, מה הוא אמר? - אמרתי ש... - שמעתי, ושמעתי היטב, אתה גאון! גאון! אני אעשה ממך דוקטור... כלומר פרופסור ל... ל-מה אתה רוצה להיות פרופסור? - למדעי החיים. - מה אמרת? - כן, אימא, מה הוא אמר? - אמרתי ש... - אני שמעתי היטב, הילד גאון, גאון! אתה תהיה איינשטיין, איינשטיין אתה תהיה! - לא זה לא מתקדם, את תורת היחסות אני כבר יודע. - מה אמרת? - כן, אימא, מה הוא אמר? - אמרתי ש... - שמעתי היטב, ורק בן שנתיים, אתה גאון, גאון, אתה תביא הרבה אושר לאימא! - ואני לא אביא לך הרבה אושר? - את יכולה להיות דוגמנית... אבל אתה! גאון! גאון! - אימא, מה זה גאון? - כן, מה זה גאון? - זה מי שאתה, גאון! גאון של אימא, כל-כך הרבה שכל... - אה, הבנתי, גאון זה מישהו שיש לו הרבה שכל. אז נכון שגם אני גאונה אם הבנתי? - בטח... בטח... גאון אתה! גאון! ידעתי שאני צריכה לגנוב זרע מסטיבן הוקינג! - אה? - אימא, מי זה סיבן קוקינג?