בלי תווים מה יש לו ליפול
כי הוא שכח את שהיה צריך לזכור
והיא מתפתלת תחת ידיו בדרך אל ההגשמה
והוא מגחך וצוחק ועושה בה כרצונה

היא מתפללת שיהיה בסדר,
שהאורגזמה לא תהיה חזקה מדי
והוא חודר בה בעוצמה שהעור נקרע
אחר-כך הוא מפנה לספרים,
והיא מתפנה לשירים האבודים

כי כבר חצות ואין מי לראות
רק שעון האורלוגין ממשיך בתקתוקו המטריד
העננים צונחים על הגג כמו שלכת שחורה,
והיא כולה נקמה,
היא תעשה קציצות מהבן-זונה

וכשירח מלא מתמלא,
והרחוב נשטף שיטפון
גם דמו נשטף ממנו,
הלאה אל הרצפה ולאבדון.