סטן חזר הביתה עם פנס בעין וחיפש את הדיסק של מטאליקה. הוא לא מצא. "סנדי, סנדי!" הוא צעק. "מה?" הוא שמע צעקה. "איפה את?!" "במקלחת!" הוא נכנס למקלחת, היא עירומה, ושאל אותה איפה הדיסק של מטאליקה. "אני לא יודעת, מאיפה לי לדעת, לא שומרת הדיסקים של אנוכי," "קסאמק!" הוא קילל. הוא לא קילל אותה, הוא קילל באופן כללי. הוא ניגש שוב לערימת הדיסקים והחליט שהוא מוכן גם להתפשר. "מוזיקה של הומואים יש פה," הוא אמר בקול ובזעם. זו לא הייתה הדירה שלו ולא של סנדי. הוא פלש אליה והזמין את סנדי. הוא שמע שבעלי הבית המבוגרים עוזבים לזמן ארוך לחו"ל, ישב ליד הדלת והזמין פורץ מנעולים. "אבדתי את המפתח," הוא אמר למנעולן. הוא דאג קודם להציב שלט על הדלת, "כאן גר בכיף סטן," והמנעולן ביקש ממנו תעודת זהות, הביט בשלט על הדלת, ופרץ לו את הדלת. הוא שילם למנעולן במזומן וסידר את הדירה כך שתתאים לו. ואז הזמין את סנדי. היא הייתה גרה עם הוריה, ואבא שלה היה מתעלל בה. הם הכירו ברחוב. הוא הכיר אותה לפני שפלש לדירה. "מוזיקת הומואים מחורבנת, מה זה הג'ינג'יות?" הוא לא רצה לשמוע שרמוטות אדומות שיער שרות פופ-רוק רך, וניפץ את הדיסק בקיר. הוא מצא אמינם. היא יצאה מהמקלחת עירומה וניגבה את עצמה, טיפות מים על הרצפה. "מי זה היה עכשיו?" היא הסתכלה על הפנס בעינו. "סתם שמוק. היית מאמינה שלשמוק הרזה והמופנם הזה הייתה סכין? רק קוסיות, ערסים ועברייני צעצוע מסתובבים עם סכינים. זרקתי את הסכין רחוק לתוך השיחים וניפחתי לו את הפנים," "אחד שמסתובב עם סכין, מגיע לו שינפחו לו את הפנים," היא אמרה. הוא שתק רגע. "כל מי שאני מנפח לו את הפנים, מגיע לו שאני אנפח לו את הפנים," הוא אמר. הוא חיכה שתגיד משהו והיא לא ענתה, והוא העביר טרק משעמם בנגן ופנה למטבח לאכול משהו. הוא אכל לחם לבן עם גבינה למריחה. "צריך לקנות קצת פירות, ירקות, בשר, ביצים," הוא אמר לסנדי, "הגוף שלי נהרס עם האוכל הרזה הזה," "אוכל רזה..." היא גיחכה, "תזיין אותי אחרי שתגמור לאכול," "אין לי זין לזיין אותך עכשיו, הפנים שלי בוערות ואני עצבני," "אתה תמיד עצבני," הוא חיסל חצי כיכר לחם עם הגבינה.