הוא יושב איתה, הם אוכלים. היא אומרת לו שהוא לא מרוויח מספיק כסף, והוא אומר לה אז תעבדי גם. הוא פונה למטבח לשטוף כלים, והיא מחכה לו בסבלנות. כשהוא חוזר הוא מדליק טלוויזיה, והיא צופה ועושה פרצופים. אז הוא מעביר לערוץ קליפים שהיא אוהבת, והיא והוא צופים ושומעים. אחר-כך הוא מתפנה לקרוא ספר, והיא מנמנמת. החשק בא לו והוא ניגש ושוכב איתה, ואז מתבודד במרפסת הסגורה עם סיגריות ופחית בירה. הוא מתוסכל שהיא לא מדברת הרבה. אולי אין לה מה להגיד. הוא מתוסכל גם שהיא לא יוצאת מהבית, אולי אין לה לאן ללכת. מגיעים השעות הקטנות של הלילה, ומגיע הזמן לישון. הוא מוציא ממנה את האוויר ומקפל אותה היטב ומניח בתוך קופסה. ואז הוא פונה בעצמו לישון, ומתעורר בשעות הבוקר המאוחרות, דפיקות בדלת. מי זו? אני מה שמה. מה את רוצה? לראות אותך. למה לך? לדעת מה שלומך. הוא פותח את הדלת ורואה אישה. היא יפה מאוד אבל רעה, כי כל הנשים רעות, חוץ מהאהובה שלו לטיסיה. האישה אומרת לו שהיא אוהבת אותו ורוצה לגור אתו, ויהיה להם נחמד והיא תבשל לו והם גם יזדיינו. הוא אומר לה שכבר יש לו אישה, אחרת, לאישה הרעה הזאת, והיא מביטה סביב בחשדנות. אני לא רואה אך-אחת, היא אומרת, ולא נראה שבדירה הזאת גרה אישה. אז הוא מוביל את האישה הרעה-רעה הזאת אל הקופסה, ומראה לה את לטיסיה, זו האישה שלי, הוא אומר, ואני אוהב אותה מאוד. בובת מין מתנפחת?! היא נחרדת. הוא מתעצבן. מי את, מה את רוצה? לכי מהבית שלי, אישה רעה! זו בובת מין מתנפחת! אתה צריך אישה אמתית! לטיסיה טובה אליי, הוא אומר, לא כמו הנשים האחרות. מה עשו לך הנשים האחרות? הן היו רעות. היא שותקת, האישה הרעה-רעה הזאת. אולי הוא זוממת מזימות. ואז היא אומרת כן, יש נשים רעות, כמו שיש גברים רעים, אבל יש גם נשים טובות, כמו שיש גברים טובים. לא מכיר, לא יודע, ולא רוצה לדעת! הוא אומר בעצבים ופונה לסלון. אני אישה טובה! היא רודפת אחריו. אני אבשל לך, נעשה אהבה, אני אעבוד, נעשה ביחד ניקיונות. לא בוגד בלטיסיה! הוא צועק. הבובה? אתה מתכוון לבובה? זו בובה! היא יותר טובה! הוא אומר. אתה שוכב איתה? היא פתאום שואלת. הוא מתאדם. אתה שוכב איתה! היא צועקת מופתעת. מה את רוצה? אתה שוכב עם בובה, מה יש לך?! אלוהים, מה עשו לך?! את ללכת מ-פה, מיכה לא רוצה אותך. אבל מיכה, אני אוהבת אותך, אני לא יודעת מה עשו לך, אבל נתגבר, נטפל בזה! ללכת מ-פה! מיכה, אתה אדם חולה, אני אעזור לטפל בך! ללכת מ-פה אמרתי. אבל מיכה... ללכת, ללכת... הוא חונק אותה, אצבעותיו החזקות מתאגרפות סביב גרונה. פניה מתנפחים, עיניה כמו יוצאים מחוריהן. ולאחר הרבה זמן הוא עוזב והיא נופלת. כמו בובה, כמו לטיסיה. אמרתי ללכת מ-פה... הוא ממלמל, ומסתגר במרפסת הסגורה עם סיגריות ופחית בירה.