כן, יש לה זמן,
ילדים, בעל, אוכל, מקלחת
אוכלת בידיים חשופות,
מתיימרת לדעת שטויות,
והוא מוטל על פי הבקבוק,
שיכור כלוט, מתגלגל במדרגות

היא אומרת יהיה בסדר,
הלו לא בך בחרתי, זו רק טעות שאתך התחתנתי
והיא אומרת אתה כמו כלום,
חסר עבודה, חסר שליטה -
על החיים שלך
והיא אומרת - אלה ילדים שלי,
מהרחם שלי הם נוצרו
והיא אומרת - אתה לא לבד,
אלוהים אתך

והיא אוחזת באצבעות חזקות את האגו,
ושוברת אותו לשניים חתיכות-חתיכות
והיא מתרוצצת בין המטבח למרפסת,
בין השירותים לסלון,
בין המקלחת לחדר
והיא שואלת מה יביא היום
והיא כאן, אבל הראש שלה שם

והוא מתיימר להבין מה מניע אותה,
אבל נתקל בחומות בצורות
אני הבאתי אותך לכאן,
אני יכולה גם לקחת אותך לשם
כאילו לא די לו, משקה אל הגרון
כאילו הילדים לא מתחצפים לו, זורקים עליו סבון
כאילו הוא גר כאן, אבל בתור דייר משנה
כאילו לא הוא הביא אוכל הביתה עשרים שנה בעבודה במכרה

והיא אומרת - הכול אודות חטיבת הביניים, אתה עוד תזכור
את יחסי המין הלא מוגנים, היית נפוח כמו בלון
רציתי בך לגעת, התרחקת כמו גברת
טוויתי סביבך קורים, נלכדת ברשת

והיא אומרת אל תתחצף
והיא אומרת אתה לי ילד נוסף
והיא מטפלת - אבל מלגלגת
והיא אומרת - היית גבר,
עכשיו אתה אפילו לא ברווז.