גם אני הולך לעבר הזריחה
כמו עיוור לאור צהוב חיוור
וכל הציפורים לי מזמרות מנגינות נעימות
אני הולך בטל כמו אין לי דבר מלבד ייעודי,
כמו ואן-גוך

ואני שותה ואני גבר כמו ארנסט המינגווי
מוטל על המרפסת עם בירה וסיגריות ולב ברזל
מקונן במשחקי מילים עליזים כמו יונה וולך
חד ויורה לפנים כמו סטיבן קינג

אבל אני לא אני,
אני כולם, אני כל העולם
אני מי שבוכה לבד בלילה במיטה,
וחושב על מוות, והורס לעצמו את הנשמה
אני הבחורה הצוחקת קלת הדעת,
שלא רוצה לקחת דברים כבד
אני הזקן השמן עם המקל,
שלא מחליף בגדים מוזנחים,
והולך לקצה הרחוב רק כדי לחזור בחזרה

אני האיש ההזוי שיש לו חרדות "שווא" שמנסים להרעיל אותו,
למרות שהרעילו אותו באמת עשרות פעמים
אני הילד שמצביע על המלך ואומר שהוא עירום,
ופתאום כולם רואים
אני עמי שהולך עם תמי בתמימות ב-שביל הממתקים
אני מוכרת הגפרורים הקטנה שמנסה למכור מעט סחורה

אני זועם כמו קורט קוביין,
ועף על עצמי כמו ג'ימי הנדריקס
אני בעד איכות כמו לנרד כהן,
וזורק זין כמו סיד בארט
אני מחפש תשובה כמו ג'ורג הריסון,
ומבעיר את הגיהינום כמו אקסל רוז
אני פוליטיקאי ואני משורר
אני הוגה דעות ואני ליצן

כל מי שבא איתי במגע, שואל -
"מה זה הדבר הזה?"
הדבר הזה זה את ואתה
הדבר הזה זה כל סרט וכל מה שאני רואה דרך החלון
הדבר הזה זו מפלצתיות ואנושיות
הדבר הזה הוא עולם קטן.