אני איש מסכן, כולם יודעים שאני מסכן, גם אני יודע שאני מסכן. אני כל-כך מסכן, שאני מסכן מזה שאני מסכן. עד כדי כך אני מסכן. התעוררתי בבוקר, לא זכרתי את שמי. יותר מדי אלכוהול בחודשים האחרונים. הייתה פה אחותי, הראיתי לה את מאגר האלכוהול שלי. היא צעקה "אבל זה לא בריא!" ואחרי זה היא לא אמרה כלום. אין בעיה לשתות, הרבה עושים את זה, אבל אני שונה, אני נוטל כדורים. ישבתי במרפסת עם קפה וסיגריות, וחשבתי למה אני נוטל כדורים. כי המוח שלי לא מאוזן כימית או משהו כזה, וזה משפיע על המחשבות שלי, לא על מצב הרוח. אם אני לא אטול כדורים - ייסתם לי הראש, כמו בשיר ההוא שמישהו ניתק את הזרם בסניף המרכזי. ואז אני לא אוכל לחשוב, אני אהיה כל-כך טיפש, יותר טיפש מכלב. אז למה אני שותה אלכוהול למרות שאני נוטל כדורים? כי לפעמים הלב כואב לי כל-כך, זה לא דיכאון, אני אף-פעם לא בדיכאון, זה גועל מהעולם הזה ומהחיים שלי ומעצמי. וכל מה שעשיתי לאחרים והם עשו לי. ומעל זה תלויה העובדה שאני אמות, ולא מהמוות אני פוחד, אלא מזה שזה עלול להיות אטי וכואב ומחריד. מלא כאבים בנפש ובגוף, עם שיתוק מוחי טוטלי. אז אני אומר מה שווה הכול, ושותה. למרות שזה לא בריא לי, זה גורם למחשבות שלי להיתקע. ואז אחרי שעישנתי כמה סיגריות וגמרתי את הקפה ונזכרתי בשמי, ניגשתי אל המחשב כדי לברך את החברים שלי הספונים בבתים מול מחשבים משלהם, בברכת בוקר טוב. תמיד אני מברך אותם בבוקר טוב, אלא אם המצב באמת קשה, עד שאין לי לב אפילו להגיד בוקר טוב. והמצב גם אותו בוקר היה קצת קשה, אבל לא כה קשה שלא יכולתי לברך בוקר טוב. אז בירכתי, עם תמונה יפה של שמיים ומלאך. אחר-כך חיפשתי באינטרנט חיים. זה לא קל, כי האינטרנט בנוי בהנחה שלכולם כבר יש חיים מהבית, אבל לי לא היו חיים. אז מצאתי משחק שש-בש, ושחיקתי בו שש ניצחונות רצופים. ואז שיחקתי נגד רמה גבוהה יותר, וניצחתי שניים והפסדתי שלושה. זה לא טוב רמה גבוהה יותר, לא בשבילי, אני מפסיד בה, ולכן אשחק רמה יותר נמוכה. אבל כבר הייתי עייף, אז ציירתי במחשב ציור שמח עם חיוך, והעליתי אותו לרשת החברתית. כמובן שכמעט לאף-אחד לא היה אכפת, קיבלתי לייק אחד. פתחתי את הטלוויזיה על קליפים, והמוח שלי החל להיות נמס. נזכרתי ששכחתי עד עתה לקחת את הכדורים, ולקחתי אותם מהר-מהר לפני שלא יהיה לי שכל. בלעתי שני סוגי כדורים, אחד מ-כל סוג, ואז ישבתי במרפסת עם סיגריות וחיכיתי שהכדורים ייספגו בדם ובראש וישפיעו. זה לקח חצי שעה. ואז אחרי חצי שעה כתבתי שיר אחד נחמד, עברתי על הרשת החברתית, הגבתי פה ושם, ואז סגרתי את המחשב וקפצתי מהחלון, קומה רביעית.