אני זוכר את פריז
היא הראתה לי הרבה דברים
כמו יהלומים ופנינים על חוטים
אורות זהב זוהרים ברחובות החשוכים

לא הייתי שם לשכב שם
כשבאו הנערות מהעיר התחתית
והפשילו את תחתוניהן
מזמינות אותי להיכנס

מעדתי על פחית בירה
ברכי זבה דם
שמעו אותי יושבי העיר
סגרו לבם

באתי זה הרחובה
איפה שהשמש שוקעה
וראיתי אותך הולכה
כמו ציפור חסרה דאגה
למקום בו אין דרך חזרה

אורות זהב בחלונות
אני פושט בגדים
אני פושט ריחות פאבים
מתכסה בעלילותיהן של הפוחזות

גם שם הייתי כשבאו לקחת אותי
מארצות הקור אל חלוני
לספר את הדברים ששכחתי
להזכיר לי את שמי

אבל לא הייתה בי מלכודת
רק זכר הזיית סמים נשגבת
רוח וגשם היכוני בלי די
הלכתי לביתי בשקט.