היא הלכה ברחובות הגשומים
הרוח בשערה,
פנייה רטובות
היא הלכה נדהמת מהבריאה
היא לא ראתה כל-כך הרבה מים קודם,
גשם יורד משמיים

אמר לה האיש למה את הולכת יחפה
בבוץ, בשלוליות, באבק השחור הרטוב שהגשם שוטף
היא לא הבינה והסתכלה עליו
היו לו כיסויים נוגשים לכפות הרגליים,
מה שהיא לא ידעה שקוראים להם נעליים
אני לא יודעת, היא אמרה,
זה לא משנה,
אני לא צריכה כיסויים לרגליים
כיסויים לרגליים? שאל האיש תמה
והיא כבר עפה חלפה משם,
משאירה את האיש הרחק בתוך הגשם,
נעלם עם המעיל הכבד שלו
והגשם הכה כמו שכבות של מים,
זו בתוך זו מעל זו.