מיכה ישב ועישן במרפסת. לא הייתה לו בירה, לא היה לו מה לאכול אם יהיה רעב. הוא גירד בביצים, הוא לבש רק תחתונים, כי היה חם. ואז הוא שם לב לחור בתחתונים בו חצי מהביצים שלו נשפכו החוצה. כבר נמאס לו מהתחתונים האלה, אז הוא מצא תחתונים טובים ונקיים, החליף תחתונים וזרק את התחתונים עם החור לפח הזבל של השירותים. אחר-כך הוא חשב לכתוב שיר יפה, אבל אבא שלו יכה אותו אם יכתוב שיר יפה, כי אבא שלו יקנא. לכן כתב שיר גרוע. בא אבא שלו מהעבודה וקרא את השיר הגרוע שמיכה כתב. חחח... איזה שיר דפוק, הקניט אבא של מיכה את מיכה, אבל לשם שינוי היה מבסוט מאוד. אבא של מיכה עמד במטבח ובישל ואמר - אתה לא יכול לכתוב שירים יפים כמו בישולים הטעימים שלי. אז מיכה התעצב מאוד וכתב סתם שיר לשפוך את הלב, ובטעות יצא לו שיר יפה. התרגז מאוד האבא הבריון של מיכה וצעק עליו - איך אתה מעז לכתוב שיר יפה? אתה חושב שאתה יותר טוב ממני? עוד מעט החגורה תזכיר לך מי אני ומי אתה! ומיד הכה אבא של מיכה את מיכה בחגורה. מיכה בכה ומלמל - בטעות יצא לי שיר טוב, אבא, לא התכוונתי... - שזה לא יקרה שוב! צעק עליו אביו, ואז ניגש למטבח, הביט סביבו וקבע - כבר לא בא לי לבשל. וזרק הכול לפח. אבל אין משהו אחר לאכול... אמר מיכה. תאכל את הנעליים, אמר אבא של מיכה למיכה. מיכה לא רצה לאכול את הנעליים, אבל בכל זאת הוא היה רעב, לכן אכל את הגרביים. בינתיים אבא שלו נכנס לשירותים ויצא כועס - למה זרקת את התחתונים? - יש בהם חור, אמר מיכה. אז תלבש עם חור, יש לי כסף לבזבז על תחתונים בשבילך? אז מיכה לקח את התחתונים מפח הזבל, כיבס ותפר אותם. כך יותר טוב, אמר האבא הבריון של מיכה. כך תדע את ערכו של הכסף. - אבל לכסף אין ערך... מלמל מיכה. האבא הבריון של מיכה כעס - מה זאת אומרת לכסף אין ערך? נראה אותך חי בלי כסף, חכם גדול. למה איך תקנה לך אוכל, בירה וסיגריות, תשלם בשירים? ואז אבא שלו צחק צחוק פסיכי וחזר לשירותים לחרבן. אחרי שאבא שלו חרבן ושטף את הידיים, הוא ראה את מיכה שותה המון קפה. למה אתה שותה המון קפה? תהה אבא של מיכה על מיכה. כדי לסתום את התיאבון, אין מה לאכול, אמר מיכה. מה זאת אומרת אין מה לאכול, תמה האבא הבריון של מיכה. נגמרו לך הגרביים? תכף אני אביא לך גרביים כדי שיהיה לך מה לאכול. ומיד אבא של מיכה הביא לו גרביים מסריחות ואמר - הנה, עכשיו יש לך מה לאכול. אכל מיכה וקיבל כאב בטן, לכן ביקש להיכנס למיטה לנוח. אם אני לא נח, גם אתה לא נח, צעק עליו אביו, אני כבר אמצא לך מה לעשות. אבא של מיכה הלך למטבח וחזר עם מלא קופסאות גפרורים. הנה, אמר, תספור את הגפרורים. - למה? - ככה. אז מיכה ספר את הגפרורים ונרדם על הכיסא מול השולחן, אבל אבא שלו דאג להעיר אותו בבעיטות. אם אני לא ישן, אף-אחד לא ישן בבית הזה, האם זה ברור? - ברור, אמר מיכה. ברור כמו כיכר לחם מלאה סובין.