דרך חור בלבנה
אני עף, עייפות רבה
שמיי תכלת אותי מכסים
אני משתומם על שמיים תכולים

ארבעה כיווני אוויר,
כיוון אחד לנשמה
רגע של שכחה,
והכול חוזר כמו בהפתעה
מכוון את התנועה
בתוך הראש שלי
מסדר את המציאות
כדי שתתאים לי

רק אני והיד אותה את מושיטה
כי את כל-כך יפה שהאדמה חרוכה
אני הייתי שם להראות לך כמה את רוצה
כמה את רטובה כשאת חוזרת לטירה.