בבוקר, בערב, הוווו...
בצהריים
אני אברח לך ממש בעיניים
אני אברח לך בפנים
ומה בכלל אתם יודעים

מה יודעים, מה יודעים, מה יודעים,
הוווו....

בלילה אני מדליק פנסי רוח
ומאותת לפלוגות הפיראטים לבוא לנוח
הם שותים הרבה חשיש
ומעשנים פגרי עכברים

בלי בושה, בלי בושה, בלי בושה,
בלי בו... הווווו.....

כי את חור הלבנה אתן בך
בלילה של ליקוי חמה
ואת לא תנהגי בשקט,
בין עיר לעיר, בין מדינה למדינה
כי יש לך בית בושת,
תלוי על סולם
ועכברים מכונפים מה קוראים אותם עטלפים,
מרקדים במקומות חשוכים

אבל על כולם יורד הפסל
והוא גדול וכבד
וכולם יודעים שבלי בתי בושת,
אין סיבה להזדרבג
ואם יורדים מראשי הערים,
שוטפים את המדרונות
בחרבות ובזיינים שלופים,
מחכים לבאות.