אני מתושלח, עומד בשעריי שמיים ומחכה לאבן שתיפול עליי על הראש. כמה אני מתאווה אליה, כמה אני רוצה לזיין אותה, רק לנגוע בה, לחפון את השדיים המלאים שלה ולשים אותם בפה, לסגוד לרגליים שלה. היא כל-כך יפה וסקסית ורעה עד כאב. עומד לי הזין רק להסתכל עליה, רק לשמוע את קולה. היא חגה בראשי כמו פורפרה, תאוותי מושכת אותי אליה כמו פרפר ללהבת נר, שחג ונשרף. אני רוצה למות בעודי בתוכה. כל הזמן היא מסתובבת אצלי בבית. לפעמים עירומה, לפעמים לבושה. לפעמים בגדים כבדים ולפעמים לבוש מינימלי. אבל תמיד היא סקסית עד כאב בעיניי, סקסית עד כאב ורעה, כי היא לא נותנת לי לנגוע בה. היא אומרת אני לא מזדיינת עם השותף שלי לדירה. אתה יכול לעשות עליי ביד כמה שאתה רוצה, מאמי, היא אומרת. אבל בי לא תיגע. אני מאבד את דעתי, הולך עירום בבית לפתות אותה, והזין שלי זקור. אני מאונן מולה והיא משועשעת. אני שואל אותה - את לא רוצה מזה? לא, היא אומרת, תמשיך לאונן, זה משעשע. הייתי חייב לזיין אותה, איבדתי את דעתי, כשהיא נרדמה עירומה בקיץ. משכתי מעליה את הסדין וראיתי את הגוף הנהדר הזה, הבלתי מושג. אני חייב לנגוע, ולו בקצה הציפורן. עם נשימה ראשונה לפני שהספקתי היא התעוררה וצעקה עליי. בי אתה לא נוגע! אני לא שוכבת עם שותף לדירה! אני לא רוצה להיות שותף, אם כך, צעקתי בסערת רגשות. תשכח מזה, היא אמרה. התנפלתי עליה וחנקתי אותה באצבעות חזקות, הפנים שלה התנפחו, עיניה כמו יצאו מחוריהן. היא הפכה כחולה כמו דרדס, משוגעת כמו מסוממת בקריז, נאבקת לאוויר בכל כוחה, מנסה להיאבק בי. אבל כמו נכנס בי כוח של עשרה גברים. חנקתי אותה, בידיים החשופות שלי, והיא מתה. הלכתי להירגע במרפסת, שתיתי בירה, עישנתי גראס. הדלקתי פזמון יפה ברדיו. לקחתי שורה מהסם. ואז הבטתי בה, כל-כך יפה וסקסית ורעה, והיא כולה-כולה שלי. נגעתי בה.
טעם של חריף בלוע נרדמתי בלי חלומות הרב הטיף כל הלילה ואמר שאין לי לב יש לי לב, אבל הוא דומם עם כל הכבוד, אני חושד שמדובר ברב חנון, שהחיים שלו מסודרים עד הפרט האחרון והוא חושב שככה צריך וזה אפשרי עבור כולם. יש לי לב דומם, לא מתכנן לעתיד. אכלו לי, שתו לי, קוס אימא שלכם, טוב? באמת אכלו לי ושתו לי, גם את המוח הרעלות משבשי מחשבה חוגגות בארץ הקודש, שכן שלי כל-כך פעור, ש-כל מה שהוא עושה זה לנשום ולבהות בתקרה כי גנבו לו את השכל ברעל. ושכן אחר קפץ קומה רביעית, הוא מת. ואימא שלי הפכה מנוטרלת לשלושים שנה, עד שמתה, בגלל שהעזה להעיר לאיזו מרשעת בת-זונה. וגם אני לא מרגיש כל-כך טוב, גם אותי הרעילו. היפ-הופ דרך מסך הטלוויזיה, לפחות נתנו לנו מוזיקה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה