היא עומדת חרש במעבה היער
קר לה וחשוך והיא פוחדת
נהמות מתגלגלות בין העצים
ציפורים טורפות צורחות קולות רעים

היא מתגלגלת במורד הגבעה
אל מקום שם האדמה יבשה
עלים כחולים של שלכת סתיו
עננים מתגלגלים מ-פה לשם בתוך תוכה,
בתוך נשמתה

והיא לא יודעת מה שם תמצא
אולי חיות טרף, אולי פיה טובה
אולי בית ידידותי ונוח
בו איש טוב לב יתקין לה ארוחה
או שזו תהיה מלכודת שהיא תיפול לתוכה

והעיניים כמו חיה פצועה
מתגלגלות אנה ואנה בחוסר אונים
ושערה יורד על פניה ועיניה דומעות
רגליה פצועות ועצמותיה כבדות

אבל שם זורחת הקשת
קשת של צבעים
מעל ההרים המאיימים
בתוך שמיים בהירים
ושם היא רואה ברכה בהתהוות
והולכת צעד-צעד לעבר היציאה מהטירוף.