הטלפון צלצל אצל אחותו, היא ענתה. "היי, מיכה, מה נשמע?" הוא גלגל במוחו את המילים, צריך לחשוב חיובי. "אה, בסדר, מה אצלך?" "טוב, אתה יודע, יום ועוד יום, מה קורה?" הוא היסס רגע ואז אמר - "טוב, את יודעת, בן-אדם צריך לאכול," ברור," היא אמרה. "ואוכל יש במכולת," "אני יודעת, ל-מה אתה חותר?" "אז העניין הוא... שממש רציתי לאכול, ונגמר לי האוכל, אז חשבתי בצורה מובנת מאליה ללכת למכולת לקנות אוכל," היא צחקה. "אבל העניין הוא שלא מצאתי את הארנק," "מה קרה לו?" "לא יודע, היה ונעלם, לא יודע," "אז תקנה ארנק חדש," הוא גיחך, זה לא שהיא ככה, היא פשוט מפוזרת בעיניים אחרים. "כן, 'שמעי, זה לא הארנק, אלא מה שהיה בתוכו, כסף וכרטיס אשראי... את מבינה? בלעדי זה אי-אפשר לקנות כלום," "המוכר לא רושם לך?" "לא," "אז תחפש את הארנק, אני בטוחה שתמצא, הוא איפה שהוא בבית," "אני יודע שהוא בבית, לפחות כך אני מקווה, רק לא יודע איפה..." "בדקת בכיסים של המכנסיים?" "כן," "אולי בין הבגדים?" בדקתי. "איפה הנחת אותו?" עכשיו היא כבר נשמעה כועסת, אין לה עצבים לבעיות שלו. "איפה שאני מניח תמיד, אבל הוא לא שם," "אולי הוא זז קצת, אתה יודע, נשמט, ימנה או שמאלה, למעלה או למטה, קדימה או אחורה..." פה  היא כבר צחקה צחוק עצבני. "חשבתי על זה ולא מצאתי," "טוב," היא אמרה, "אני מקווה שתמצא, חוץ מזה הכול בסדר?" "כן," "אז נדבר," "נדבר," הוא אמר והיא ניתקה. טוב, זה לא פותר כלום, כי הוא עדיין לא מוצא את הארנק. איך בכלל הוא חשב שהיא תוכל לעזור לו? הוא טלפן לחבר שלו, הוא קוסם. "הלו, סחבק, מה עניינים?" "רעבים," הוא ענה. "אז אוכלים," צחק הסחבק שלו. "כן, אבל אני לא מוצא את הארנק, אז אני לא יכול לקנות אוכל," "אה... לך לשכנה, תבקש חלב וביצים ולחם וגבינה... חלב אני מתכוון לא..." "כן," הוא צחק, "הבנתי. כל השכנים שונאים אותי, הם לא יביאו לי כלום," "מה עשית להם?" "כלום, לפעמים אנשים שונאים סתם," "לך למכולת עם אקדח, תאיים על המוכר, תהסה את הקונים, תחטוף כיכר לחם ותברח!" "אה... אתה מסתלבט עליי..." "כן. אחי, יש אצלי מישהי, אני צריך לסגור," "עניינים?" "בטח ש-כן, וכי מה חשבת?" "יפה?" "תודה על העציץ," "לא יכול לדבר, אה? היא לידך," "בוודאי," "טוב, נתראה," "סלמט'," הוא ניגש אל החלון והצית סיגריה, אולי ייעשה פוטוסינתזה עם השמש כדי שתאכיל אותו. הוא חיפש משהו לשתות, אבל גם זה לא היה. הוא שתה מים מהברז. אילו היה אפשר לשבוע ממים. "הלו, שירותי חירום," "תחכה על הקו ותענה לפי התור," אמרה לו הודעה מוקלטת. "אני רעב," הוא אמר. "אנו מטפלים בפניות קודמות, אנא 'חכה על הקו ותענה לפי התור," אמרה לו הודעה מוקלטת. הוא חיכה.