רצית אותי לקרוע לגזרים
זה עושה לך הנאה, לראות כנפיים מרוטשים
בגלל שאת עצמך לא יכולה לעוף
תקועה באדמה כמו אבן

לא ביקשתי להילחם אתך,
אבל את מכריזה מלחמה פעם אחר פעם
כל פעם שהצל שלי עולה לך במחשבה,
את מפציצה פצצות מרגמה

מה לי ולך, זו את שלא מניחה
העבר המפואר נקבר זה מכבר
לא נשאר דבר, איני זוכר את צבע עינייך
איני זוכר מחוות קטנות, רק שנאות גדולות.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה