"והיינו מגיעים לדירה," המשיך השדרן ברדיו,

"ויושבים על הרצפה.

והנער בשבילנו היה מבוגר, היה שם שיר.

רק שיר אחד.

וכולנו היינו שומעים והולכים בלי לדבר.

אחר-כך בינינו היינו מדברים על השיר.

שם גילינו את המוזיקה האמתית.

זו שלא הייתה ברדיו,

אני מדבר על שנות השמונים.

שם גיליתי הרבה להקות שהולכות אתי מאז כל החיים,

שם גיליתי את הלהקה הזאת,

ואת השיר המופלא הזה."

והשדרן ברדיו שם את השיר.

זה לא השיר שהוא שמע כילד,

אבא אבא, הוא חיבר שני סיפורים,

לא קשורים,

על הילדות שלו ועל השיר הזה.

הוא בכלל לא זוכר מה הוא שמע כילד.

אתה צודק, אבא, אמרתי.

כולם זונות, אמר אבא,

הוא משקר, כולם זונות שקרנים ורמאים.

אתה צודק, אבא, אמרתי.

נכון כולם זונות? הוא שאל.

כן, אבא, אמרתי.

תגיד את זה, אל תתבייש.

כולם זונת, אבא,

כולם זונות מזדיינים שקרנים ורמאים.

אתה בהחלט צודק, אמר אבא,

ידעתי שאתה הבן שלי.

אתה צודק בהחלט, בני,

כולם זונות.

כולם זונות, אבא.

זונות.