אולי אהיה לבד כשתרד החשכה

אולי אוכל לראות את הסדרה ולשחק במחשב

אולי נוכחותי תהיה יותר נוכחה

כשקצב החיים שלי לא יופרע

אולי הרגליים יפסיקו לרעוד

ואדע מה לעשות עם הידיים

אולי בעיניים שלי אוכל לראות בלי לכאוב,

כשאדע שיש ראוי ל-מה לראות

ואת ארוחתי אתקין בעצמי,

צנועה כמו פת לחם במלח

ואת המשקה הכין בעצמי,

לשכוח מי אני.