אני מתופף על אבני המדרכת

בדרך אל קצה היקום

אל ראשית הבריאה

שם השמש זרחה

מחייכת נורא.

>>>>>>>>>>>>>>

 יש קן קשת מרחוק

שם ני בו והוא בי

זה רחוק וגם קרוב

כשה אתי

כשאני לבד ומרגיש עצוב

אנ עוצם את עיניי להיות אני

אני צריך אותי לעזור לי,

לעזור לי לעזור

יש קו מטמטם בן הים לשמיים

יש בו אופק שנבלע במים

יש רגעים שאני תוהה מי אני,

איפה אני, האם אני מתאים

אחרי הכול הנה אני -

כאן לבדי.

>>>>>>>>>>>>>>>>

אני אחזר בנובמבר

שם אהיה עד נובמבר

'תן נשיקה לאימא

השמש תזרח בקיץ

הירח יוריד גשם בחורף

השמיים יבכו ואני אתהה -

למה, הו, למה,

אני חוזר רק בנובמבר

'תו נשיקה לאימא

אני שומע את הקול של הסירנה

חותך בין עננים עמוק בגבהים

זו אישה יולדת, לא התקף לב

הנערה מחכה,

אבל אני אבוא רק בנובמבר

'תן נשיקה לאימא.