כמו צלקת,

שמצלקת את כל הגוף

מלמעלה עד למטה

מה-קודקוד הסדוק עד כף הרגל העקומה

ככה נפשי שסועה,

מהתעללות של החברה.

>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>

כשהיא מתה - צץ לי חיוך

קטן וחולני, הרגשתי כמו פסיכופת

ידעתי שהיו מי שראו

כי חייה היו גיהינום

והיא עשתה חייהם של אחרים גיהינום

הם לא היו בשביל לסייע לה

הם לא ספגו את המרורים ממנה

ולכן אין להם זכות לשפוט אותי.

>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>

כשהיא הלכה - הדלת לא נפתחה יותר

כולם התדפקו ולא זכו למענה

לא אני האגואיסט שמגיע רק אחרי שהכול חרב.