הליקופטר

 ביום של אביב יפה, רצית אותי יותר היית כמו דבש, אבל זה מה שהיית לפני החתול יישן לנצח באדמה, כי הוא לבש מסכה, אבל זה מה שרצית לפני השמש שוקעת ואני רוצה עוד, לא משטים בי בעזרת נימוסים, יש לך לב טוב, זהו לב הדבש שלך. >>>>>>>>>>>>>>> כשאני מפסיק לחלום, זה הזמן שאני מפסיק לאהוב אותך היה זה בלילה שאמרת שאת אוהבת אחר, ושאלת אם אני יכול להשלים כשאת מתחילה לחלום, זה הזמן שאת מפסיקה לאהוב אותי היית יפה כמו זריחה ושלג לעסת פלפל אדום חריף לוהט אז התחלתי לחלום וידעתי שאני מתחיל לאהוב אותך. >>>>>>>>>>>>>>>> בחום השמש ביולי היא הופיעה ונשימתי נעתקה היא ליידי יפה ואני רוצה לעזור לה עם הסלים יש לי תחושה שאבלה איתה את הלילה וזה מצחיק איך אתה מסתובב ליד ביתה כמו יתוש בתקווה ללכוד אתה מילה וקשר והבנה או כמעט כמו תחושה של אהבה הלוואי והייתי יכול לבלות איתה את הלילה הלוואי והייתי מקבל סימן הלוואי והייתי מקבל יותר זמן כדי להתעורר איתה בבוקר לתוך סופת אהבה של שלג. >>>>>>>>>>>>...

 הגוף שלי צריך זיון הוא לא קיבל כל היום ואימא שלי מתרגזת שאני לא מרים את הטלפון הלב של שבור מאז שהלכת מעביר להב על העור, אבל הוא רק מגרד את העור שותה וויסקי מול הטלוויזיה מאז שהלכת אין אני אוחז ברצפה בציפורניים עם ויסקי בדם כל הלילה טלוויזיה דלוקה, תוהה מה השתבש אין אני מאז שהלכת. >>>>>>>>>>>>>>>>>> אולי אני צודק או טועה זה לא משנה כשאת לא כאן למה זה צריך להיות קשה כל-כך למה את תמיד בוכה וכועסת למה את יישנה לבד כשאני יודע שאת לא אוהבת כך הקו נותק בטלפון, לעולם לא אתן לך ללכת שוב. מה לעזאזל גבר צריך לעשות כדי שתאהבי אותו. >>>>>>>>>>>>>> ביליתי עם חצי צ'יפס כשדעתי השתנתה זה היה אותו הדבר כשזה היה טוב אני שותה עם עיניים פקוחות, תוהה אחרי מה רדפנו מה חלמתי בעיניים פקחות כל הדרך נגררה והעולם נגרר לאחור השבילים איבדו משמעות לא מסתכל לאחור כשאני מדבר בסוף הסוף זה מה שבחרנו, כשחלמנו בעיניים פקוחות. >>>>>>>>>>>>>>

 היית מושלמת בתוך הראש שלי וגם ששתיתי שיכר - היית היחידה בראשי אבל אן מה לעשות אתך - אלא להרוג זמן לעבור את הגבול בין שגרה לשעמום, בדרך אל האינסוף יש שם לצער שלי והוא יום ועוד יום שחוזר על עצמו שותה את עצמי כדי שלא אראה הרגילות הרסת אותי, לוקחת אותי בשגרה ושעמום לאינסוף. >>>>>>>>>>>>>>> תאחזי בי בכל מה שיש לך, נלך מהר, נלך לאט, תאחזי בי, כי זה מה שיש, את הסוכר בתה שלי ממשיכים לנוע, ממשיכים לאט ומהר, את מה שגורם לי לנוע, כדי לא ליפול הדרך ארוכה למטה, את הסוכר בתה שמחזיק אותי על הקצה. >>>>>>>>>>>>>>>>>> אם יכולתי לשתות בירה אתו הייתי אומר שצפוף מדי בעיר ונוסע אתו לאן שהוא הולך האם אלך אתך באמת לגאול את נשמתי? ואם אף-אחד לא ירצה ללכת אתי, אשתה אתו בירה עד שתא המטען יתמלא ואלך לאן שהוא הולך. >>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>

 הכול אש בתוך הכוס שותה רום ושותה חלדה כל החלומות שלא היו נפרדים שוב כמו חברים בוגדניים אם זה מה יש - אין מה לעשות ממשיך לנשום כאן לבד אני בריא ונמרץ, אן מה לעשות כך או כך הגשים את עצמי המשיך עד שהגיע, לאן שצריך להגיע. >>>>>>>>>>>>>>>> חמש - זמן המשכורת אני חופשי עכשיו לא עוד לעבוד כמו חמור, אני חופשי לשתות אין רק שתייה - גם ריקודים עם אבא אין זמן לשקר כי החיים קצרים הבר מלא, הלהקה מנגנת, יודעת כל שיר היטב לנגן האישה שלי לוהטת ונראית טוב ויש לה חיוך ממיס לבבות אני עושה חיים משוגעים, אחרי תקופה ארוכה של עבודה בדרכים. >>>>>>>>>>>>>>> לא חשבתי עלייך רעה, חשבתי שאת טובה נהגת בי הכי טוב שאפשר אבל מה נכנס בי, שנהגתי בך כמו שנהגתי כדורים שחורים מול העיניים, השד נכנס בי והרס את לבך היפה שתיתי כמו שוטה, וקלקלתי כל דבר טוב אלה חיים קשוחים, מאמי, כל מה שהיה צריך זה משקה מה זה אומר לגביי אם אני כזה והלב שלך יפה מאוד למרות זאת ואת חיבוק נעים. >>>>>>>>>>>>>>>...

 דברים נראים רע, ליידי, בלי לימון ומלח שיקרת כשאמרת שאנו יכולים לחזור להיות יחד, אני אוהב אותך, אבל את לא אוהבת אותי את יודעת שהפעם אני הולך לתמיד אני משחרר, אני גומר, אני מסתלק, אני הולך והכול לטובה מעולם לא התכוונתי לפגוע בך, מותק, זה היה זעם שלא יכולתי לשלוט בו צחקת ממני, ביזית אותי, לא יכולתי להתאפק את אמרת שאני עוד אחזור, כי אני אדם חלש, ולא אתיר אותך לעולם, אבל את צריכה לדעת שאני הולך לתמיד רק תרימי את הטלפון לקצה השני של העולם - ואני אהיה על הקו עשיתי את שלי, ככל יכולתי, לא יכול להיות עוד, הולך, הולך לעולמים. >>>>>>>>>>>>>>> השעה שלוש לפנות בוקר ואני אפילו לא יכול לעצום את העיניים איפה הילדה שלי, האם היא מסופקת נסעתי וחיפשתי והילדה שלי לא השאירה עקבות נסעתי בכל העיר והילדה שלי נעלמה לא אוכל למצוא את הילדה שלי, רוחי משולהבת מהכישלון המלהיב.

 הוא קורא לה מהדרכים, ממוטל זול בעירה נידחת, להגיד לה תבואי, אני אוהב אותך תסתכלי סביב, תביטי סביבך, אור קרני השמש המלהיט את שערך מנשק את שפתייך ונוגע בך בקצות האצבעות, כמעט שם לפני שהירח יזרח האם את מרגישה את האהבה שאנו חולקים? מרחק של אלף נשיקות זו מזה הצל על הקרקע והרוח שמוסרת אהבה האהבה שאנו חולקים אומרת שאני כבר בדרך אלייך. >>>>>>>>>>>>>>> לנהוג אל העתיד בשמיכת החשכה, לספור את הרמזים דרך זגוגית מכונית רטובה לנגן את השיר בבר שאומר את הדברים, שאת יכולה למצו בין הסחבות של לב שבור הרבה יהלומים של אהבה בתוך הסחבות, שיספרו לך נפלאות על אהבת אמת לפעמים זה נוצץ יותר מהכוכבים בסוף הדרך יש את לבי, את יכולה לחפש גם תשובות בתחתית כוס משקה. >>>>>>>>>>>>>>>

אם אעזוב אותך אי-פעם, אומר לך שאמרתי שזה מה שיקרה אם אפגע בך אי-פעם, אומר שפגעתי גם בעצמי לא מנסה להיות מישהו אחר, מנסה להיות מישהו שתביני שהוא אדם רק בשר ודם, אהיה כל מה שתצווי אהיה נשיא העולם, אהיה סוחר רכבים משומשים כי אני אוהב לאהוב אותך, אוהב לאהוב יותר ממה שאי-פעם תדעי. >>>>>>>>>>>>> את כל-כך מתוקה ואני אוהב אותך, את כל-כך מתוקה, כמו סוכרייה את גלולת הסם שממסטלת אותי את התרופה שמשחררת אותי מהאגו את מי שאת ואת מי שאני אוהב תמשיכי לתת לי לאהוב אותך, תמשיכי אני נהנה מ-כל רגע שאת נותנת לי לאהוב אותך, תמשיכי. >>>>>>>>>>>>> עוד ערב יפה, ערב יפה של שקיעה וחשכה להתכרבל בפוך ליד האח לשמוע את השירים של נוף ילדותי גשם מתוק מרווה את האדמה, ברכה כזאת לחי ולצומח יורח משייט בין עננים, שולח הילות זהרוריים של צבע חלב בדבש לא זמן לבכות, הכול בסדר בינתיים את הלכת - אבל את תחזרי תפילתי נשמרת גם אם לא מיד מתקבלת. >>>>>>>>>>>>>>>>>>> יש רוח קרה נושבת הלילה אני לגמרי לב...

 שהוויסקי הזה ימוסס אות כמו שהיא עשתה כשהיא הלכה ונסעה על הדרכים בלי להרגיש אשמה רצתה חופש מעצמה ובדרך גם ממני אן לי מושג לאן היא נסעה, היא אי-שם בדרכים עכשיו, שרה את שירי החופש בדרך לשקיעה אהבתי הייתה מאוחרת מדי הייתי צריך לפתוח את הפה, הייתי צריך להגיד לה מה היא בשבילי בחצות הלילה השעון מצלצל, אהבתי הייתה מאוחרת מדי בשבילנו. >>>>>>>>>>>>>>> זה כמו רגל יחפה שלך מתחפרת בחול כמו קונכייה בכף ידך השאלות היו רבות מדי, אני הייתי ילד אובד עצות לא הבנתי מספיק מהר, הייתי ילד שגרר אותך בתוך היסוסיו מנגנת על המנדולינה בפונדק ליד ביתי הייתי ילד שיישן על מזרן היית בכל עבר, כי לבי הרגיש טוב לידך הייתי ילד בסמרטוטים, כולא את נשימתי ולא מסוגל לומר - כמה הלב הקטן שלי מרגיש טוב לידך. >>>>>>>>>>>>>>>>>>

 מצטער לשבור את לבך, ילדונת, אבל נשבר לי ממך הולך בדרך על ההגה לחפש לב אחר נע על פני כבישם מהירים בדרכים הפתוחות ואומר - מרי, את יכולה להירגע, את כבר לא שלי נתיב ימני, שמאלי, מחלף ופניית פרסה, את גמרת את כל הדלק בתוך מיכל הדלק שלי. >>>>>>>>>>>>>>>>> זה השיר ההוא שהייתי מנגו לך, על הגיטרה הישנה שאבא שלך קנה לך פרטתי על המיתרים ואת היית מתמוגגת ואומרת שהשיר הזה מתאר אותנו בדיוק כל פעם שאני שומע את השיר ברדיו - זה כאילו שאת לידי אני כמעט מרגיש אותך ומריח אותך ואני חושב עלייך בפסקול שבראשי. >>>>>>>>>>>>>> את יכולה להתחתן עם מישהו חשוב לשתות יין בקליפורניה להתגורר בבתי פאר שמשקיפים לנוף אורבני אבל תמיד תהיי ילדת בקתת הכפר שלי לא משנה מה תעשי, לא משנה איפה תהיי, לבך שייך לכאן ואת עדיין בת הכפר שלי. >>>>>>>>>>>>>>>>

 אני משקר, משקר כל הזמן יושב על שק עדשים ושותה קוקה-קולה יש לי דרך ללכת והיא די קשה, בתוך מבוך השדים אשר בלבך למצוא בדל פחד שמונע ממך להיות אתי, להילחם בו ולהרוס אותו כמו ספינה במים סוערים הנלחמת בגלים, אני אביס את הפחדים. >>>>>>>>>>>>>> את נראית טוב בשמלה האדומה את נראית טוב עם מחשוף את נראית טוב בעקבים את נראית טוב בגרביונים את נראית טוב כשאת שותה, האלכוהול הולם אותך מסמיק את לחייך ועינייך קורנות אם אני אבחר זמן להתאהב בך - יהיה זה כשהאלכוהול מחמיא לך. >>>>>>>>>>>>>>>>>>>>> בדרך על הדרך כשאת נוהגת ומחליפה נוף בנוף וג'ינס בג'ינס מכוונת את התחנה ברדיו עם השדרן הצווחן - ושרה עם הרדיו את שיר הקאנטרי הראשון אני אכתוב לך את שיר הקאנטרי המערבי כל זמן שהרדיו פועל - את שומעת את שיר הקאנטרי הראשון. >>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>

 אתה מדבר הרבה מה? אתה מדבר הרבה, אני יכול להחליף לך את הפה, לפה שתקני להחליף את הפה? כיצד זה אפשרי? אני רופא שיניים, זו צורת דיבור אני עוקר לך את כל השיניים - ומשתיל חדשות - מחליף את הפה אבל אני אוהב את מה שהפה שלי אומר פה שתקני זה הכי אחי, כולם כל הזמן מדברים, רק נזק הם עושים פילוג, שנאה והסתה הכי טוב לשתוק - כי פה לא אומר דברים טובים זה עולה הרבה כסף? הרבה-הרבה, אבל אני יכול להחליף לך את הפה בשיטה הישנה, היא הרבה ותר זולה ואיך מתבצעת השיטה הישנה? מכת אגרוף חזקה לפה שתשבור לך את כל השיניים, שיניים שלא נוגסות - אלא מקבלות רק מזון שלעסו כבר ככה ירדו ממך ה-בני-זונות, כי תדבר מילים בלי טעם ומשקל המנונים ופזמונים שחוקים, מילים של אהבה חלוטה בל כוונה ירי אוטומטי של מילים מסבירות פנים ליקוק נעליהם של הטועים.

 עת השתחררתי... מה קורה אתך, גברת רובינסון? למה את לא כולה לעמוד על הרגליים? למה, למה? למה את לא מסוגלת לחיות, גברת רובינסון? החיים הם הרפתקה, אה, אה, אה הייתי רוצה שתציירי לי בית, תציירי איך שאת רוצה, בית תציירי עץ, את מסוגלת לציר עץ, תציירי עץ איך שאת רוצה תציירי לי את עצמך, גברת רובינסון, תציירי את עצמך איך שאת רוצה מה את רואה כשאת מסתכלת מהחלון? האם מדבר של שממה או אינספור אפשרויות? אה, אה, אה? את אוהבת לאכול, גברת רובינסון? האם את עושה סקס עם אחרים או עם עצמך? אה, אה, אה? תראי איך לבעלי חיים אין שאלות קיומיות אין להם דת, הם לא צריכים גם את צריכה לחיות כמו בעל חיים, זה חוסך הרבה בעיות דתות רק מובילות למלחמות בוקר טוב, גברת רובינסון, לימודים, עבודה, אוכל ולישון, אה, אה, אה. אל תחשבי הרבה, גברת רובינסון, מחשבות יתסבכו אותך ויגרמו לך להיות טיפשה, אה, אה, אה. אנשים נורמליים כל הזמן צופים צופים בטלוויזיה הם לא חושבים, הם רק קונים, כי אדם הוא צרכן הם לא שואלים מדוע ראית את הציפור שעפה, אין לה דאגות, גם את צריכה להיות ככה או כמו סייחה מדלגת בגבעות, את יכולה גם להיות שימפנזה.

 שקית של במבה לראשות הממשלה אבל לא במבה צהובה טעימה, אלא במבה אדומה מתוקה וסוכריית מנטה קטנה בתוך שרת החוץ ומקופלת בננה חמורת סבר בתור שרת הקליטה ועל הכנסת ישמור אצבעוני המכשף, על ראשו פקק של בירה קורונה ובידו מסרגה של הסבתא שנגנבה בחיפזון, עת כלם הלכו לישון ולא היה שומר לבית התמחוי, שם אכלו בשר כבש צלוי וראו תכשיטים לרוב, אבל בתוך פח אבדון כי זו הייתה ירייה באפלה, בו החזיקו את הלולב בגרון ועכברים ברחו הימה, מפני נגינתו של החלילן מהמלין ולא ידעו שובע, עת קרצפו חוטמיהם האדומים וסלסלו שיער שפמיהם בג'ל תוצרת זקס, עכשיו באתר או בחנויות המורשות, לפי חתך אוכלוסייה - כך גובה ההנחה, שתהיה במבצע, עת מזלזלים בכוחו של כוח הכבידה.

 בואי רגלית העין, הראי לי את פנייך והסער מושל שוטה העין, בנבכיי ראשך אשוח לא כי אבדו דודייך, במרום הקשת פרח בר עטיפות של פלסטיק, ארגמן, תכלת וצהוב עכבר כ לא אבדו משאלותייך, נפלו שדודים ביקבי הזמן בין אישוני עינייך, חמוקייך צפע אכזר מתעקלים ציפורנייך, מתיזים מבט אכזר לא כי באו אל שירייך, מאבזרים חומר בד בערפול חושייך, עת נפלו כיסאות המעצור כה אמר אז פלוני, לך לא היה ולא יהיה נשחקים אבני מדרכת, משתכשכים סנאים לרוב רגע של מפולת, בו ניתן לראות כפית.

 בוא נכתוב משהו ארוטי ונועז איך נגסת לי ב-בז'ז' איך הכנסת את הפנים לתוך חמוקיי המריחים כשקדים איך הסנפת את הפות איך התבשמת מ-ריח כפות רגליי אתה אוהב אותי כלבה, אני אהיה הכלבה הכי מזדיינת במדינה בשבילך בוא נכתוב משהו יפה כמו שהזין שלך יפה כשהוא מתאווה כמו אך שישבת לי על הפרצוף כמו איך שליקקת לי את הפות כמו שנישקתי לך את כפות הרגליים והתחננתי לחדירה כמו איך שחדרת בצורה כה חלקה, כי כולי הייתי כבר מטפטפת ורטובה איך נענו זה בתוך זו כאילו היינו לב פועם אחד איך עשית אתי גם אהבה וגם זיונים, באותה נשימת תאווה ותשוקה בה גמרתי לך על הפנים איך רעדנו שנינו כאילו אנחנו חולים איך טעמנו מהפרי האסור, זו של זה, והתעוררנו מרוצים אבל מאוד עייפים אמרתי לך "אתה מה שהקוס שלי אוהב" אמרת לי "את הסיבה שהזין שלי עומד".

 תביאי את האחד כן מתאים לך, לא מתאים לך הוא כבר מיוסר כן אכפת לך, לא אכפת לך הבחורים שותים הרבה כן נותנים לך, לא נותנים לך את במחזה, כוכבת ראשית במחזה פרטי מי הוא האחד? לא אכפת לך, כן אכפת לך הוא בך מאוהב לא מזיז לך, כן מזיז לך הוא רוצה אותך מה אכפת לך, מה אכפת לו יש לך פנטזיות שאת יכולה לבחור הבחורים שותים, בך נוגעים, לא מתעניינים יש לך גוף חטוב לא שואלים, העיקר מזיינים זה מרגיש רטוב טוב לך ככה, רע לך ככה מה היא אהבה? האם תשוקה או תאווה חיים מסוכנים - סיגריה אחת וכוסית כל ערב מה הם רוצים? כל היום והלילה על דלתך מתדפקים תביאי את האחד כן אכפת לך, לא אכפת לך את מוקפת שועלים קשה לחדור בתוך עלוות השחת.

 מוזר איך השמש זורחת ושוקעת באותו מקום אני ראיתי דברים כאלה בחלומות שלי, אבל לא בחיים האמתיים ואולי החלומות בעצם הוו זיכרונות, של חיים אחרים אולי בכל זאת הגעתי שוב לנקודה, בה אני רואה את השמש, זורחת ושוקעת באותו מקום גם השמיים הפכו אדומים, אפופי להבות היה זה מאז שלטו המפלצות יותר ארגמן של אש ועשן המים התאדו, החמצן כלה ואולי זה היה חלום, של זיכרון של איש אחר ואולי היה זה סרט, בו צפיתי כילד קטן מאוד ואולי הייתה זו הצצה, אל העתיד או העבר או אפשרות של הווה, שהייתה עלולה להתרחש לולא.

 יש לנו ברכה תמיד, את יודעת שזה נכון את שולחת מכתב אל הכוכבים - ואז נשארת תמיד פה, תמיד פה, אין לך לאן ללכת, תמיד פה את גדלה להיות מוסרית, את גדלה להיות צודקת תמיד צדיקה בדרכך הצרה, תמיד נשארת פה תמיד פה, תמיד פה, אין לך לאן ללכת, תמיד פה הידיים תמיד עסוקות הרגליים תמיד הולכות תמיד קשובה לשינויים בכיווניי הרוחות ותמיד פה תמיד פה, תמיד פה, אין לך לאן ללכת, תמיד פה.

משהו בדרך - היא זזה המסילה מובילה למאהב משהו בדרך בה היא מובילה אותי משהו בחיוך - היא יודעת משהו על מאהב משהו שהיא רוצה להראות לי כל מה שאני צריך הוא לחשוב עליה לא להאמין בה עכשיו, לא עכשיו.

אני לוקח עוד קופסא אם לא אכפת לך, בסדר אני חי בתוך קופסא אם לא אכפת לך, בסדר אנחנו חיים באמצע עוד קופסא ועוד קופסא, זה בסדר? בסדר אשם לנצח, אל תאשים, בסדר דחקו אותנו לפינה, אי-אפשר לשרוד כמלאך בעולם של שדים הם מצביעים עליך והידיים שלהם עצמם מגואלות דם, היש צביעות גדולה מזו? הרי זו בגידה באמת מי דופק על דלתי בעשרה לחמש בבוקר? הם זה אתה, כאילו כזה? אני? מה פתאום. אז מי זה? מה שמו. האם זה אתה, מה שמו? אני? מה פתאום. אז מי זה? איך קוראים לו. האם זה אתה, איך קוראים לו? אני? מה פתאום. אז מי זה? אף-אחד. האם זה אתה, אף-אחד? אף-אחד? אף-אחד? למה לא עונה? כי אין אף-אחד. רק הרוח המנשבת באישונים, בתוך מערות ונקיקים רטובים.

 נדחק בתוך הצינור, אוכל את הסנדוויץ' מקבל נשיקה אחת ומיד אחר כך נשיקה שנייה אתה מלאך והמודעות שלך כולה שלי, רק שלי תגרום לי לבכות, תגרום לי להיות כחול תאהב אותי לנצח, אני אהיה אמתי לך מלאך של רחמים, אתה מגשים משאלות תגשים גם לי, תגשים לי טוב.

 אתה לא מתוכנת לא לנשום 'קח שאיפה מהחומר ולך לישון כולם כאן כל-כך חכמם מתנהגים כאילו הם אלוהים אני רק עושה קצת בתחתונים אחר-כך משתבשים התדרים קמים הרבה מחסומים יש יריות שנשמעות נוראיות ויש ירית שנשמעות צורחות אולי הן מתקלחות אולי הן דומות לחתולות אתה צרך להודות לי לא הייתה לך בחורה איזה אלף שנה אולי הגיע זמן לפתות אישה לעשות אותה וגם את אחותה.

 מה עשית אני לא יודע מי זה אני, אני או אתה בוא לכאן, אל תפחד, 'שב אצלי על כף היד אתה כל-כך רטוב, מה הרטיב אותך? מה זאת אומרת למה הוא בלי חולצה? תסתכל עליו הוא דומה למיונז שעשו מביצה מקולקלת למה את גס, בוא 'קח לטיפה, בוא 'קח נשיקה, בוא 'קח דקירה אתה לא יודע למה באתי לכאן, ועדיף שלא תדע, אם היית ממשיך לישון כמו ילד טוב - דבר מזה לא היה קורה בבית שלי, בבית שלי! מה אתם עושים בבית שלי! אורגיה זה שכמה אנשים עושים סקס ביחד בפעם הבאה נוכל להתמזמז, לא כל הנשים רעות, הנה, תראה אותי למה אתה בלי חולצה? ילדם קטנים הם צרה צרורה, בוא נעשה נגיעת אי. טי. בזז אתה ילד גדול, אתה יכול לנהוג לבד צוחקים עליי ילדים שעדיין יש לי שמרטפית? כן, אבל אל תבכה, תדרוס אותה במכונית הוא זורק ביצים על הבית שלי אתה רציני? תכסח לו את הצורה! תרוץ אל האופניים ונברח הוא ילד טוב כל-כך אני לא רוצה להיות חלק במשהו חשוב תתגנב ותראה מה הם עושים אחרי שאתה יישן.

 רגיל מרגיל בצורה הרגלית הייתה הרגל שנשענה על הרגלית וזו לא הייתה רגל סתם, אלא רגל רגילה כי ההליכה בה הייתה מורגלת כאילו תמיד הייתה לכן מיסטר שפיץ שלא בחל באמצעים קנה אופניים חשמליות שנוסעות מהר והוא פשוט לא ידע מתי לעצור! מה עושים עם זה? שאלו נערי הרחוב הלו כך הוא מכפיש את שמנו ומבייש את זכרנו על כן הקימו מחסומים ופיזרו נעצים אך דהרתו לא חדלה, רק התגברה הרי זה מעשה שלא ייעשה! זעקו הנערים וכיצד נוכל לפצוע פצעים לא ארעיים את האדם הזה המבזה את זכרנו ומכפיש את שמנו? נשים לו גלגלים בשיניים ושמן בראש ולו יחליק ויאבד את שמו וכך עשו זו הייתה תאונה מחרידה כל הרחוב המה נרעשו מלאכי שמיים רעדו סיפי עצלתיים כזאת לא נראה אף בחלומות הוורודים כי היה זה מעשה שלא ייעשה חתום בתפארת חותמת של דם וחקוק בספרי ההיסטוריה ועל צלעות ההרים על סלעים מוריקים ואפילו על המים שם לא נמחה כי לא רצה האדון בכך.

 הייתי רוחץ אותך בדם אמך אם ידי הייתה מגעת לכך ככה אמרתי ויצאתי מהבית לפני שאשבור לה את הצורה המחשבות לא עלו לקומה אחרונה והיו חתוכות וכואבות כמו נעצים בתוך מוחי אם כל מה שאני עושה - אני עושה לשווא אם כל מה שאני משיג לכאורה - חוזר אליי כמו חרא לפנים הרי אין תקנה לעולם הזה, אלא הוא פרוזדור לעולם הבא "התקן עצמך בפרוזדור טרם כניסתך לטרקלין" עם כל הבוץ, לא יודע מאין, שאני מביא אתי מהרחוב מנגב את סוליות נעליי על המרבד בכניסה מביט במראה - לא נראה טוב מכניס את הכיסים חזרה, מכפתר את החולצה, שוטף את הפנים משחור האבק ושורך את הנעליים אולי יש חור בגרביים אולי שריטה נבקעה בי וצריך לתפור אולי דם איבדתי וצריך להחזיר אולי ידיי מגואלות בדם של נשמות אחרות ועוד אולי אפילו הסכין עדיין בכף ידי אולי הכובע לא תואם לג'קט, אולי החולצה מ-חוץ למכנסיים אול דעתי לא מיושבת די אולי עיניי טועות ורואות משובש אינני בטרקלין עדיין לא אהיה בטרקלין בחיי אלה לא ארוויח דבר בחיים אלה - לא משנה כמה התאמץ, אלא רק אוכל להתקין עצמי טרם הבואה לטרקלין ולכן אין לאן ללכת ומה להשיג, אלא להתכונן ליום שיבוא האם דעתי משובש...

 לפני כן היה זאב בולס דם ובשר והמלאכים אמרו מה נעשה עם זה תבוא לו שעתו והיה הולך בחום כבד ונקלע למדבר ושיווה נפשו כי ימות שמה והיה מהלך סהרורי אחר בדל של תקווה ונזמנה לו מערה ויאמר אמות שמה ונכנס למערה ובה מקווה מים, מי מעיינות והיה שותה ורווחה נפשו והנה עץ תמרים ועץ חרובים והיה אוכל ושבעה נפשו ויאמר כי החזיקני אלוהיי בחיים ולא יעזוב על שום מה ולמה הרי זאב הייתי ובולס דם ובשר היש תקנה לי בעולם הזה? אם החזיקני - וודאי שיש כך כל אדם כל עוד הוא חי - השם מחזיקנו והיה הולך במדבר והוא שווה עצמו כי הולך לאבדון ולפתע פתאום - מקווה מים עץ תמרים וחרובים כי אף היה רשע גמור וישתומם מדוע אחזיק בו השם - אינו יודע עתידות אינו יודע תכניות ומה טעמו בעולם הזה כי אם לא הה טעמו בו בעולם הזה - היה מת וכל עוד חי - לא נס לחו ולא נס חנו ולא פג זוהרו ולא ניטל טעמו.

 בלי רגליים קשה לי ללכת בלי שיניים קשה לי ללעוס אני מטווס כמו טווס אל עבר השקיעה לא רואה ממטר - רק את השכינה והיא יפה נורא, כתר לראשה ערמונית ושאננה וענווה כמו ילדה קטנה היו לנו ימים, היו לנו מוניות שלקחו אותנו על פני כל העיר ברוח הערביים נתנו לנו לשיר מזמורים של רצון טוב ויסקי בגרון וקוק בנשמה אבל כשהיא הלכה - כבר לא רציתי הייתי אפוף מדי בשביל לנגוע בעולם אז הסתגרתי לי בבית משוגעים יפה ומטופח ואכלתי הרבה קישואים מבושלים עם תפוחי אדמה, שעועית וצנוניות נעים היה בחברת החומדים לצון את השפיות, כי השנאה לא גרה כאן יותר.

 לא מצאתי את המפתח חיפשתי וחיפשתי אבל לא מצאתי את המפתח ללבי לכן בכיתי, כי אני זונה בכיינית ועזבתי את הבית להטביע עצמי בים אבל הייתה שם סירה שאותי לקחה מארצות הקור לארצות האפלה שם הכרתי אותה אישה יפה טובה ואכזרית עם זנב, קלשון, קרניים והילה של מלאכים מיד התאהבתי - כ לא הייתה חי ברירה, היא כישפה אותי, הפכה אותי שלה נתנה לי לעבוד בחטיבת עצים, למען עצי ההסקה שלה אבל היה שם עץ טוב לב ש-לי אמר "אם לא תחטוב אותי - אשחרר אותך מהכישוף" רצתי מוכה אמוק מאותו יער, עת היתי חופשי מכישופה של זאת הגעתי לנהר ועליתי על בול עץ ונסחפתי מטה אל הארצות אשר העוני שולט בהן שם פגשתי את מרי שבאמת הייתה טובה אליי היא נתנה לי מקום לישון ומשהו לאכול גרתי שם כמה שנים את גופה ואהבתה נתנה לי ותינוק קטן משם עלינו על כרכרה כשהמצב היה נורא ושכרנו חדר בעיר הגדולה היה לנו אפילו טלפון ושירותים בבית וברזים וחשמל להאיר את הבית בחושך ומרצפות על הרצפה הייתי סוחר נדל"ן והיא הייתה אשת מכירות אחר-כך גם היה לנו פטיפון וטלוויזיה שחור לבן ורדיו עשיתי כמה טלפונים לנשיא והוא שלח אותי לקנות נכס ציבורי עשיתי שם גם עסקה על...

 אני לא מתולתלת! אני לא, אני לא! חפפתי. לא החלקתי, זה ככה טבעי! אני לא שמנה, אני לא, אני לא! שתיתי מים. יש לי גזים. אני לא בוכה, אני לא, אני לא! נכנס לי משהו לעין. אכלתי חריף.

 איך שלא תסתכלי על זה - אנחנו מתרחקים את רוצה הכול, את רוצה הכול את וכלת לי את כל הספגטי, לי לא אומרת מילה כשהייתי קטן אימא קנתה לי ארטיק רציתי לימון, אבל היא קנתה לי פטל בכיתי, למטה התאספו השכנים היית עושה לי בולונז שהפסיק לצעוק יד ביד היינו הולכים, בוכה ושותק, בוכה ושותק על מה את בכית? ת אהבת אותי תמיד, גם כשהייתה לי כרס לא אהבת את האימא שלי, היא לא לבשה שמלה, אבל היא האימא שלי - לא שלך הייתי עושה לך קוקיות שתרגישי קטנה יד ביד היינו הולכים בשדרה הגדלה, הלוך חזור, הלוך וחזור בם הייתה השקיעה נתתי לך למצוץ את הסוכרייה שלי אהבת אותה גדולה, גדולה וארוכה, וגם קצת עבה אמרת שהי טעימה הייתי מביא לך סוכרייה כל פעם כשבאתי כמו תינוקת היית מוצצת,  מתייפחת ומוצצת, מתייפחת ומוצצת על מה התייפחת? והיה לי כיף כשהיה לך טעים למטה התאספו השכנים. 

 הוא היה ילד קטן שגדל להיות ילד גדול. הוא לא התעניין כלל בעולם הרוחני או בדמיון, רק חומר וכסף להשיג את החומר. חומר זה היה מכוניות, אחוזת פאר, דשאים, בריכות, הימורים, מרוצי מכוניות וסוסים וקרבות כלבים ותרנגולות, אגרוף ונשים יפות, עדיף עירומות, עדיף מזדיינות. משרדים בקומות אחרונות של גורדי שחקים והרבה-הרבה סמים. וכמובן אלכוהול וסיגרים, וגם רצח קטן פה ושם אם המצב היה הכרחי לכך. אשתו הייתה בת-זונה קוסית על אכזרית, שהגברים האחרים היו מאבדים את הביצים בנוכחותה, אבל לא הוא, גם היא לידו הייתה שווה לו בכל, לא פחות ולא יותר. הם ניהלו מערכת יחסים, שהייתה בתוך נישואים, אבל מערכת יחסים פתוחה, כל אחד ואחת מהם היה יכול להיות עם אחרות ואחרים, והם עשו את זה כל הזמן. זו לא הייתה ממש אהבה או מערכת יחסים קלאסית, למרות שעל הנייר הם היו נשואים, אלא חיי שותפות, בעסקים, בהנאות, ברכוש שלהם ובילדים - שגם בהם ראו הרכוש שלהם. משפחה קפיטליסטית כבדה לתפארת. על הקיר תלויים כלי נשק עתיקים, כמו התת-מקלע של אל קאפונה והאקדח של המאפיונר היהודי ההוא ששכחתי את שמו ורצה לעלות בזקנתו לישראל, אבל ישראל לא אישרה לו. יש דמ...

 היי, גבר גברי, רוצה להשתגל איתי? תשלוף את הזין שלך ונראה מה אתה יודע אתה חושב שאני כנועה, שברירית ורכה? אני יכולה להפוך אותך לנקבה שלי, כי אני רוסייה בכלל כשהגעתי לארץ זו שלכם, תהיתי איך הצלחתם נגד כל אויביכם הרי הגברים שלכם כמו נקבות את כפות רגליי מנשקים ברוסיה הגברים היו נלחמים נגד דובים ושורדים במינוס 10 מעלות פה קצת חם - אתם מתבכיינים קונים מזגנים והסקה הגברים שלכם הולכים עם מטריות בגשם ברוסיה רק הנשים הולכות עם מטריות ולכל אישה יש כלב אכזרי משהו בן-זונה שהיא מאמנת להוריד את הביצים לכל מי שמנסה לפגוע בה.

 התרגלתי להיות לידך את נראית טוב את גם חיננית ואצילית וטובת לב והחיוך שלך מקסים אסור לי להתאהב בך, כי אם אתאהב בך - תלכי כי נשים לא אוהבות שמאוהבים בהן, נשים אוהבות שבזים להן לכן אני מסתיר את אהבתי ולועג לך בכל הזדמנות ואת עושה עצמך עצובה וכועסת, אבל את לא עובדת עליי, את אוהבת את זה, עובדה שאת שוכבת איתי אם הייתי מביא לך פרחים ושוקולדים ומבטיח להוריד לך את הירח היית בורחת כל עוד נפשך בך את כל-כך מתוקה ורכה כל מה שאני רוצה הוא לעטוף אותך באהבה ולהגן עלייך מפני העולם הפוגע ולעשות לך טוב על הנשמה ועל הלב.

 אנחנו מנהלים שיחות מוצפנות דרך שירים שלכאורה נחלת הכלל בזמן שאת מזדיינת עם כל העיר ואני עושה עלייך ביד את מספרת שעברת לדירה שכורה ואת לומדת ועובדת במקביל והמצב הכלכלי לא טוב, אבל הוא יהיה טוב כשיהיה לך תואר בינתיים את תוהה על חוסר השאפתנות שלי ותוהה מה לא בסדר אצלי.

 חבשתי קסדה כזאת של רומאים, כדי שהמחשבות מבחוץ לא ייכנסו לראש שלי הייתי עובד בלי לדבר וכולם חשבו שאני אילם, אז לא הציקו לי הייתי מוצא את הפינות הכי שקטות ולא מאזין לשיחות אחרים אבל לפעמים דיברו אליי בראש שלי הזכרתי לעצמי שהם לא יודעים מי אני באמת אם היה לי כעס - לא הייתי מדבר הייתי רושם אותו בלי שייראו על דף נייר ואז משמיד את דף הנייר כולם במכולת חשבו שאני גם מטומטם, לא רק אילם, אבל לא היה אכפת לי כל עוד עשיתי מה שצרך - לא היו בעיות הייתי מסדר את הסחורה על המדפים, בודק מה חסר ואם פג תוקף הייתי גם שוטף בסוף היום את המכולת היה לי בית משלי מההורים והמשכורת הייתה סבירה, לא הייתי צריך הרבה בערב הייתי מטפל בעצמי, אוכל שותה ומתקלח וגם מנקה ודואג לבית הייתי שומע רדיו וקורא ספרים, ההורים שלי השאירו מאות ספרים אחריהם ככה גם הייתי לומד תורה - אבל לא הייתי צריך את הקסדה הייתה לי כיפה רחבה, כזאת בוכרית, שאני לא יודע איך הגיעה לבית הייתי לומד בשקט וגם מתפלל.

 אז הוא הלך כמו כל יום שהוא הלך, אבל הפעם לא חזר לא יכולתי להישאר בודדה, אני אישה, אני לא אישה קשה, אבל לא ידעתי איפה מוצאים גבר, איפה מחפשים? בברים רק מחפשים זיונים, ברשת לא רציניים ברחוב לא יירקו לכוון שלי אז עשיתי לי בובה בדמותו, ויישנתי עם הבובה וגם אכלתי איתה ארוחת בוקר היינו צופים בטלוויזיה והבובה הייתה מדברת בראש שלי, "ברור שחזרתי," אמרה הבובה,  "מה חשבת? שאני אשאיר אותך לבד?" "מה פתאום, ידעתי שלא תשאיר אותי לבד, כי אני אוהבת אותך ואתה אוהב אותי," הגשם של החורף הגיע בדמות עננים שחרים, שמשלחים נחשולים של מים לעבר החלון שלי נאלצתי לסגור את החלונות ונהיה מחניק תפרתי לי שמלה יפה שאני אוכל לצאת איתה ולהגיד בגאווה "אני תפרתי," אבל השארתי אותה בארון ובכיתי כל הזמן "למה את בוכה?" הוא שאל "כי זה לא באמת אתה," אמרתי "אז מי אני?" הוא שאל ראית טלוויזיה עד מאוחר והייתי יישנה לפנות בוקר בערב הייתי עובדת קצת, מתקלחת ואוכלת ושוב רואה טלוויזיה "את לא מדברת איתי," הוא היה אומר כתבתי לעצמי יומן אבל המצאתי הרבה דברים חס...

 מי שמכיר אותי יודע שאני מאוד אוהב פרחים ועציצים צבעוני, ירוק, צומח, זה כיף לי אבל יש לי בעיה שהצמחים לא מחזיקים מעמד בוודאי פרחים, אבל גם הצמחים באדניות אני לא יודע מה אני עושה לא בסדר אולי מים פחות או יותר מדי, או אור פחות או יותר מדי, אני לא יודע דווקא כשהייתי במעונות - היה לי קקטוס גמדי קטן, בתוך קערה גדולה כזאת מנירוסטה הוא החזיק מעמק, הוא ליווה אותי במעונות מחדר לחדק במשך שלוש שנים, אבל אני לא יודע מה קרה מאז, משהו התקלקל, כבר לא הולך לי אבל יש לי כלב והכלב הזה, לא יודע, הוא כל הזמן הורס לי את הצמחים הופך אותם, נוגס בהם, שורט אותם, שובר אותם, תולש אותם ניסיתי לחנך את הכלב, אתמול השפרצתי עליו מים.

 שמעתי עליך, אתה גבר גברי כולם יודעים עליך, כל העולם לא רק בשכונה, אלא בכל העיר, אפילו בכל הארץ, גם בעולם צופים בך בשידור ח בירח וגם על המאדים אתה הפכת אגדה, בן-אדם שמעתי שיחקת במשחקי הדיונון, וגם במשחקי הרעב, עם העובדים הסוציאליים רק שהם לא חבשו מסכות ולא נתנו לך פרס של 38 מיליון דולר, רק צלקות נפשיות ושיגעון בנשמה זה מסלול מפרך של ניסויים פסיכולוגיים, גם פסיכיאטריים, גם כימיקלים, הרבה היפנוזות, גסטפו הם למדו מהגרמנים בתקופת השואה אתה צופה בשדרנית במהדרת החדשות? לא אכפת לך מה היא מדברת - אתה צופה ועושה עליה ביד מדמיין אותה זחלת ומנשקת לך את הרגליים, בזמן שאתה עושה ביד אפילו לכוכבניות הקליפים יש יותר ביצים אה, אם מדברים על כוכבניות הקליפים, שאחת כזאת תשב לך על הפרצוף בזמן שאתה עושה ביד ותניע את האגן שלה באגרסיביות, על הפרצוף שלך ותגמור לך בתוך העיניים אלו נשים עם ביצים, לא כמו הגסטפו לא כמו מלקקות הביצים במהדורות החדשות אתה רוצה לדעת מה קורה באמת? על מה כולם מדברים יש תחנות רדיו באינטרנט, לא מסחריות תבדוק אותן ואל תזלזל בזונות, הן מסוגלות לשבור לך את המפרקת אבל אם תהיה טוב אליהן - ...

 אתך לאורך כל הדרך יד ביד נצעד בדרך רק לך השמש מאירה כל יום רק לך יד ביד נצעד ביחד על האבנים שבנהר שם נחלוק אהבה ביחד חופש, שוויון ואחווה ציפורים ישירו לנו יחגגו מלאכי מרום שמש עגולה תזרח רק לנו אינסוף דשאים וחלום עולה-עולה השיר ביחד כשהשמש בלב פורחת עולה-עולה, יותר גבוה עד קצה-קצה, עד קשת בענן חלק שני - גם לי העגלה רתומה למאה אלפי רבבות שוורים שנוגסים את האדמה ברגליהם וחורשים בה תלמים אם גם לך זה לא מפריע למה שזה יבוא להפריע לי יש לך איזה שהן עצות מתחכמות להציע? או איזו הארה לא יוונית? כשגבעול החיטה מריע מגיח מאדמה צרובה שם מזרע חיטה אחד שהרקיב צומחים שמונה או עשרה אם את כזאת חכמה, למה לעזאזל את אומללה? אלי לא במקומות הנכונים, את מחפשת תשובה חלק שלישי - גם אם ייסורים ייסרוני לבי יצהל ברננה כי ייסורי העולם מטהרים שהגיע זך לעולם הבא בין כתמים על שמיי התכלת מסכים שמוסרים אט-אט אראה אהבה עירומה כתינוקת ללא תכשיטים וקעקועים ופגעי זמן והיא תיקח אותי כמו ילד שהשיר אחריו גוף זקן אל הים שם שמיי התכלת נופת צופים שם וכאן המצפן.

הוא מדשדש במשעולייך על גדות מכתש רמון על מצבורים של פצצות ובולענים על עצמות נשכחות קבורות פה הייתה שריטה עמוקה במוח שהשאירה תעלה חדה בתוך הסלעים והמים מתנקזים שם - עומדים מושכים זבובים ויתושים לעיניים.

 מהיד הזו ליד של הנדריקס, אני מנגן לך נוכל להתנגן ביחד כמו שהמוזיקה עולה? תמיד אהבתי את חיוכך, תמיד שמעתי את דברייך כ-שירה, מחברה לחבר לפעמים האהבה ממוטטת - כל ערכים טובים לפעמים היא מלבלבת - כמו פרח על גבעול בשדה. XXX הוא אוהב את הצורה שלך, הוא אוהב את חברייך הוא אוהב את השפה המלוכלכת שלך, הוא אוהב את המילים הגבוהות שלך כל זמן שהוא נוגע בך - את מתחילה לרטוט את מתרטבת והוא מתקשח. XXX בקטטה רנדומלית ברחוב - הבנתי שאני נטע זר אירחה אותי אישה זקנה יפיפייה והאכילה אותי ארוחת בוקר היה שם פסל ענק, שלושים קומות תהיתי לגביו והוא חייך הוא שאל אם אני מבין את השפה שלו - ונתן לי משקה טרופית. XXX אהבתי קרה, נשמתי נמכרה משהו אוחז בי כשהמלאכית עוברת מלאך בסוודר מספר בדיחות ציניות אני מבין, זה לא העולם העליון אפשר להגיע לקומה האחרונה מלאכית בסוויטה במלון חמישה כוכבים. XXX הדלת האחורית אמורה להיפתח בשקיעה, כשהשמש נופלת כמו אבן לפני שהבנתי מה קרה - הייתה חשכה חיוך כחול יורד כמו גשם.

 אבא הורס את המטבח ואני שר - בים לבן קבוצת שחורים קוטפת, בשדה כותנה קוטפת כל היום אבא צועק - "קוס אמו החיים האלה, שיישרף הבית הזה" ואני שר - הו, החמה יוקדת, הו, יוקדת כל היום פעם עובדים, פעם יקדים, מה זה קורה בחורים? עובדת, יוקדת, יוקדת, עובדת - כל היום!

 תעמוד על כיסא ותושיט את הרגל, תיזהר לא ליפול ככה אתה אוהב, אה? כשכולם נמוכים ממך תושיט את הרגל, יש לך ל-מה, אתה רוצה שינשקו אותה ככה אתה רואה בערך עצמך, כשכולם סוגדים לך העולם מסתובב ולא רק בשבילך והשמש חוצה את השמיים ולא רק בשבילך ודברים קורים לאנשים שונים, רחוק-רחוק ממך חוויות והנאות שאתה ל מכיר, מתרחשים ברגע זה ממש תפתח את הדלת, אף-אחד לא נכנס, כי לאף-אחד לא באמת אכפת ממך תגיד "הנה אני", ותשמע עוד מלאן אנשים, אומרים בדיוק אותו הדבר תראה את זה, זה שם, גם אחרים רואים מה שאתה חושב - גם אחרים חושבים ומה שאתה אומר ועושה - גם אחרים אומרים ועושים מה שאתה מרגיש - גם אחרים מרגישים מה שאתה עברת - גם אחרים עברו מה שאתה חווית - גם אחרים חוו תפתח את הדלת, תצעק - אני כאן אף-אחד לא ייענה, אף-אחד לא יבוא.

 מי שמחלל בחליל וקופץ בראש כל העכברים הולכים אחריו לים הגדול מי שמבעיר צריפים בשדרה הוא נהנה מאש הלהבה מי שנפל לבור עמוק ולא יכול לצאת מעל הליקופטר שלא רואה אותו, אבל הוא רואה את ההליקופטר המים מכסים והם שחורים ואין איך לנשום האדמה פוערת פיה שם אנשי הלטאות אין קסמים, העולם הוא בוץ האבן מסריחה ומכוסה עובש ונמלים עליה מתרוצצות איש עם ראש ברזל ולב מתכת גם אם זה לא נראה כך - כלם מדברים אל הקירות מדברים עם עצמם תמיד לבדם.

 להגיד שאני אוהב אותך, לא מספיק לך יותר ממילים את צריכה, כדי להבין שאני אוהב כי את לא מרגישה שאהבתי לך אמתית עכשיו אני מנסה לדבר אתך, כדי לנסות שתביני כל מה שאת צריכה - הוא לעצום את עינייך ולהושיט את ידך תראי לי שלא תתני לי ללכת, תילחמי עליי כדי להראות שאהבתך לי אמתית ולך לא מספיק, כשאני פשוט אומר שאני אוהב אותך. XXX חיוכי נמצא מתחת לים השחור לבי בים האדום וראשי על החרמון ולפני שאני מגיע - אני צריך לחלום יש לנו מהדורות שונות לא מובנות יש התנגדות ומאבק וחיכוך וקשה להגיע להשלמה היא צריכה לדעת שחלב מחמיץ טרי נדבק במחלות וכבר לא אכיל כולם מנסים להשיג כמה שיותר שהם מסוגלים העגלה כורעת על גופותיהם של המתים היום אני חד, מחר אני קהה זה רק אקורד בגיטרה לא מכוונת. XXX פה גדול תוהה - את כזאת הצלחה, כולם רוצים אותך, את מקבלת מה שאת רוצה אז מדוע כשאת נכנסת לבר - לא מגישים לך יש סמים על שולחנך המשיבון מלא בהודעות נאצה אז איך זה שאת לא שרה את הבלוז? את בת-זונה סקסית, עד כדי שזה מביך אין לך בושה כי ספגת הכול כולך זוהרת כמו פנינה, אבל אני יודע בפנים איך זה לחיות עם רקב בנשמה אל תנסי לסטור אותי, כי ...

 אני עולה על הגל הגדול, לא עוד הרבה זמן - את תהיי שלי אני עולה על הגל הגדול ואני עומד לאבד את דעתי עבר זמן מה, את יודעת, את יודעת עכשיו בוודאי כשאני מביט מהחלון ואני לא, לא מביט פעמיים וזה בסדר אין טעם להדליק את האורות, אני בצד החשוך של הכביש אין טעם לקרוא בשמי שוב, כאילו לא עשית זאת כבר ויתרתי על לבי - אבל רצית את נשמתי, לא חשבת פעמיים וזה בסדר אני לא התייחס אלייך רע כמו שאת עשית, רק חבל שבזבזת את זמני היקר אבל אני לא נוטר פעמיים - זה בסדר אל תשכחי ממני כשאת עומדת מולי ומעמידה פנים שמעולם לא אהבת אותי קוראת בשמי בחשכה דמעות צונחות ברחוב לאט-לאט אבל את הולכת כשאת קוראת בשמי ואת מתרחקת האם את קוראת בשמי כשאת גומרת פגשתי בחורה - חשבתי שהיא נהדרת היא התחילה לענטז ואז הבנתי היא הייתה מלכה לרבע שעה, אבל אז היא החמיצה לא ידעתי שזה יהיה אני שיידפק ואז התחלתי להבין שהייתי בסרטים - היא לקחה את לבי וקרעה אותו לגזרים עכשיו זה נגמר ואני שמח על כך, כי הייתי שוטה לכל אורך הדרך כשאתה אבל ומסתכל לעצמך בעיניים כמו מלאך - עור גורם לך לבכות אתה עף כמו יונה בעולם נהדר לא אכפת מספיק אני רוצה שליטה אני ...

 את חייבת להודיע לי האם אשאר או אלך אם תגידי שאת שלי - אשאר לתמיד המלאכים מחייכים ממה שאת אומרת יש לך אקדח אין לאן לברוח את אוהבת בצורה רעה כל העלים עוטפים אותך והשמיים נהדרים הייתי שמח אם היית נוסעת אתי, ארץ השמש העולה - עולה בדרכי הלכתי זמן מה ביום חורפי, אם הייתי אומר לך - היית כאן היום אני לא עוקב אחרייך, כי את מדברת בלי היגיון אי-אפשר להגיע אלייך, כי את מקימה גדרות הדרך נגמרת לי, מאמי, כי את הולכת ממני אני חופשי ממך, מאמי, אני חופשי מכישופך כל מה שנשאר לי, מאמי, הוא לאחל לך טוב אולי יש לך אקדח על האצבע הקטנה שלך, אולי יש לך אקדח בלשונך.

 לא רגיל בכלל, זה כל מה שיש לי להגיד לנטוע יד ולקחת כי אפשר - לא כל אחד יודע אפשר ללמוד את זה, אבל רוב האנשים לא רוצים ללמוד הם מרגישים בטוחים באזור הנוחות הם יקראו למי שמנסה ללמד אותם - משוגע או הזוי כי הם מאמינים בחומר, מה שהם לא רואים - לא קיים כי לא ככה לימדו וחינכו אותם מילדות, אבל אולי לא לימדו וחינכו אותם נכון? הם יכולים להגיד שזה ייתכן, אבל יתעקשו, כי הם לא מכירים משהו אחר ובשבילם לנסות להכיר משהו אחר - זה משחק בשפיות, או בשיגעון לחילופין בחיים רדודים של שלולית - יותר קל להיות מלך השלולית בוודאי עדיף בשבילם מאשר להיות חלק מהים, כי הים גדול והפוך אותם לכאורה ללא ייחודיים.

 צילומים,  מצלמים אותי כל הזמן,  דופקת את השולחן,  שרועה על השולחן,  פסוקת רגליים ומוחדרת מאנשים שאני לא מכירה. היא בטח משוגעת לעבוד בעבודה כזאת, בוודאי משהו אצלה בראש לא בסדר. לימדו אותנו שנאצים לובשים שמלות ויש להם שובל ארוך בריח של קוס, שמשתרך אחריהם לאן שהם הולכים. שמעתי מה המורה אמרה, בנוגע לנשים שמחליקם ברחובות, על שלוליות, על זכוכיות, באספלט גן-נעדן השחור של היקום הזה, הגדול יותר ממה שסביבי, אבל אולי יש רק אותי. טלפנתי להרבה טלפונים וקיבלתי אותי, בצורות שונות, בזמנים שונים, בגלגולים שונים. אכלתי דג מלוח, אכלתי גם סלט. פתחתי את הדלת שהוביל לאותו החדר. אנשים עננים ראיתי עפים למקומות רחוקים, כלם ניסו לעקור אותי ממקומי, אבל כאן נשארתי, לא יודע למה, לא יודע משום מה, לא יודע בשביל מה. פותח את הלב וזה כמו אבן שואבת, חור שחור אליו מתנקזים הפחדים, רק הפחדים, זה הכול.   

 ישבתי, צפיתי בכל הבנות, אשר עושות את עבודתן לפעמים גברים שואלים מישהי - למה את עובדת בעבודה כזאת? האישה העובדת תמיד מתחמקת מתשובה לא כי היא לא רוצה להגיד, פשוט גבר לא מסוגל להבין הנשים העובדות לא שואלות זו את זו, הן כבר יודעות, הסיפור של כולן די דומה היא מקבלת בגבורה מטחי שפיך לתוך העיניים והוא מתלונן שהתלכלכו לו המכנסיים, בגלל סל שדלף מוצרי חלב היא מעמידה פנים שזה מאוד נורא, כמו שהוא אומר, אבל צוחקת בתוכה, הרי זה שטויות במיץ עגבניות אז פתאום היא אומרת, לא יכולה להתאפק - מה אתה מתלונן, לפחות יש לך בגדים הוא מביט בה נדהם - ראית אנשים בלי בגדים? את רומזת שאני צריך להגיד תודה שאני לא מסתובב עירום? שני "אני" במשפט אחד קצר, שמרמז על אגן גדול במשפט אחד קצר והוא אכן מכסח לה את הצורה מותר לו, לכאורה, כי הוא עצבני, הרי לכאורה כל גבר היה מתנהג ככה מכין הכריכים, לב של תינוק וקשיחות של גורילה, רואה אותו מכסח אותה מכות בדיינר שלו וכל מה שהיא רוצה הוא לאכול ולקחת טייק האווי לחברה שלה, אבל גם את זה הסרסור לא מאפשר אז מכין הכריכים שיש לו עבר כמו כולם ויש לו אחות והייתה לו אימא שעברו דברים ו...