אני לוקח עוד קופסא אם לא אכפת לך, בסדר

אני חי בתוך קופסא אם לא אכפת לך, בסדר

אנחנו חיים באמצע

עוד קופסא ועוד קופסא, זה בסדר? בסדר

אשם לנצח, אל תאשים, בסדר

דחקו אותנו לפינה,

אי-אפשר לשרוד כמלאך בעולם של שדים

הם מצביעים עליך והידיים שלהם עצמם מגואלות דם,

היש צביעות גדולה מזו?

הרי זו בגידה באמת

מי דופק על דלתי בעשרה לחמש בבוקר?

הם זה אתה, כאילו כזה?

אני? מה פתאום.

אז מי זה?

מה שמו.

האם זה אתה, מה שמו?

אני? מה פתאום.

אז מי זה?

איך קוראים לו.

האם זה אתה, איך קוראים לו?

אני? מה פתאום.

אז מי זה?

אף-אחד.

האם זה אתה, אף-אחד?

אף-אחד? אף-אחד?

למה לא עונה?

כי אין אף-אחד.

רק הרוח המנשבת באישונים,

בתוך מערות ונקיקים רטובים.