כל הזמן הוא שותה, הראש נהיה בטטה. וצא לרחוב כמו דחליל עם גוף קטן וראש גדול ריק מתנודד, ממצמץ בעיניו הקטנות כנגד השמש, מתבלבל בהליכה בין הרגליים, מרח על שפתיו חיוך אווילי עם גומות חן. מה יש לך לעשות? שואלים אותו. הו, הוא אומר, אני צרך לקנות לחם, וגבינה וסיגריות. אני צריך לקנות סודה וסירופ פטל מזוין כדי למהול אתו בערק. מה עוד אתה צריך לקנות? שואלם אותו. אה, ערק, הרבה ערק, כי אני פסיכי... והוא צוחק ואף-אחד לא יודע מדוע. שמעת שיש קורונה? שואלים אותו. מה, מקרנה? הריקוד הזה? קורונה! אומרים לו. לא אומרים מקרוני, הוא אומר, אומרם פסטה או ספגטי. רק טיפשים אומרים מקרוני. קורונה! מתעקשים. מקרון? מקרון אחד של כוח המחץ? עוד משדרים את זה? היא לבשת כחול, האישה שהוא אוהב. והיא אומרת לו להביט בפניי בדידותו. והוא לא יכול להביט בפנייה פן יהפוך לשלולית, הוא רק מדלג למכולת בשמש ובגשם לקנייה השבועית,

העולם נראה כמו ציור סוריאליסטי. הלו, גבר, עוקץ אותו המוכר, כמה ערק אתה קונה, נסגרה העונה? טוב, אני אקנה וודקה ובזה נמשיך את העונה, הוא עונה בקולניות ומדלג אל מדפיי המשקאות. לוקח הרבה וודקה וניגש לדלפק. זה לא וודקה! קורא המוכר, זה ערק! אה, וואלה, לא שמתי לב, אפשר להחליף את התווית? וכולם צוחקים. לא נורא, אני אמכור לך ערק, אבל פעם הבאה תביא את אבא שלך אתך, כי אין לך תעודת זהות. יש לי תעודת זהות, הוא עונה, אני בן חמישים וארבע, או ארבעים וחמש, אני לא זוכר... 'תן לי לבדוק בתעודה... אין צורך, גבר, כבר יש לך שיער לבן בזקן. וכולם צוחקים. זה כי הלבנתי מ-רוב הצרות שלי, תוסיף לחם וגבינה, סודה וסירופ. - סירופ נגד שיעול? - סירופ נגד מרירות. - אז צריך שזה יהיה מתוק. - בהחלט, כמו ילד קטן על חוף הים, בונה ארמון ב-חול עם תעלת מים ושותה פטל קפוא. - ראית ילד כזה? - הילד הזה הוא אני.