ראיתי אתמול בתוך החמסינים את בוקר טוב הולך עם מטרייה ושמשייה וגם צעיף, מקל, כובע וכפפות. מישהו בכלל יודע מה זה כפפות? בוקר טוב הלך כאילו יש לו לאן ללכת, למרות שלא היה לו. אבל הוא היה בוקר והוא היה טוב. עברתי לידו, לא זיהיתי אותו, למרות שהוא נראה לי מוכר. חשבתי משהו שראיתי בשכונה. אבל כשהגעתי הביתה שלי פתאום נזכרתי - זה אשכרה בוקר טוב, ולא אמרתי לו שלום. אמרתי אני אחפש אותו ברשתות החברתיות כדי להתנצל ולהגיד לו שלום, אבל לא היה בוקר טוב, היו הרבה בקרים רעים-רעים-רעים, אבל בוקר טוב לא הופיע בשום מקום. חשבתי שהוא נעלב והחליט להתאדות מהעולם. אמרתי לעצמי שמעכשיו אני אגיד בוקר טוב לכל אחד ואחת שאני חולף על פניהם, אפילו אם הם לא מוכרים לי, כי כול להיות שאני מכיר והזכר אחר-כך. לא ידעתי אם להגיד בוקר טוב במבטא פולני או מרוקאי, אבל לא ייחסתי לזה חשיבות, שניהם אותו הדבר. צחצחתי שינים טוב-טוב כדי שלא אצטרך ללכת לרופא שיניים והורדתי את המים באסלה סתם בשביל הכיף. אחר-כך הלכתי לבדוק אם השמש זרחה - ואם היא זרחה - האם היא מחייכת. השמש זרחה, אבל זו לא הייתה השמש, זו הייתה ביצת עין ענקית. אז אמרתי לה שלום בכל זאת כמו שאמרתי לי שאני אעשה ופניתי ממנה והלאה כי היא לא החזירה ברכה. ניגבתי את ידיי במטלית לחה ושאפתי הרבה רוק לתוך הריאות כדי לנקות את האפר של הסיגריות. אמרתי שבצורה כזאת לא יהיה לי זמן לראות טלוויזיה ואני מחמיץ את התכניות הכי טובות. אז מד ישבתי והדלקתי את הטלוויזיה וצפיתי בה שעות על גבי שעות. מתישהו התעוררתי והבנתי שנרדמתי ולא ראיתי את פרק הסיום. מיד חיפשתי אותו בלוח השידורים, אך הוא אבד לנצח, יהי זכרו ברוך. שמתי פרח שחור לאות אבל על המצבה של פרק הסיום, ובכיתי דמעות שחורות שאם הן לא היו שחורות - הן היו ירוקות. נכנסתי למעבה היער, אבל מיד יצאתי כי יש שם חיות מפחידות. אמרתי לי שאני איש גיבור ורב כוח ואם ארצה אוכל לשרוך את השרוכים לבד, אבל לא הצלחתי. אז הלכתי בבית בנעלים ללא שרוכים וראיתי את הגיליוטינות פורחות על קיר הפורמייקה אשר בחדרי. זה היה מחזה מדהים עד כי נדהמתי ונדהמתי מתדהמתי. לנוכח תדהמתי - פרצה מלחמת עולם שלישית, אבל אני לא הכרתי אותה, כי היא הייתה הרבה אחרי שנישקתי אותה. למרות זאת היא הייתה יפה וגם חכמה וגם ספונטנית ובעלת חוש הומור.