פיניתי את כל השולחן מ-כל הקטסטרופה. המסיבה הייתה אסון. כולם הזדיינו עם כולן, רק אף-אחת לא רצתה להזדיין אתי. שטפתי את הרצפה מ-כל השפיך, והכנסתי את המצעים למכונת הכביסה. אם לפחות היה לי זיכרון להתנחם בו. על המיטה העשויה ריפוד רך - היה כתם רטוב. מה אני אעשה אתו, מה? ישבתי ובטעות נגעתי בכתם. רחרחתי את האצבעות שלי. מה, אלו מיצי קוס! הייתי כה מלא חדווה. רחרחתי אותו בתאווה גדולה. השתטחתי על המיטה ורחרחתי את מיצי הקוס, הטבעתי את האף שלי בתוכן, ליקקתי אותן, גזרתי את הריפוד הרטוב וכרכתי אותי סביב ראשי, עשיתי ביד כשהכתם דבוק לאפי. ואז גמרתי גמירה כזאת חזקה - שהבית רעד. שאגתי כמו אריה בכאב ועונג. אז הכנסתי גם את חתיכת הריפוד המוכתמת במיצי קוס לתוך מכונת הכביסה, כדי שאחרי כן אתפור אותה בחזרה. ישבתי במטבח ושתיתי קפה.
טעם של חריף בלוע נרדמתי בלי חלומות הרב הטיף כל הלילה ואמר שאין לי לב יש לי לב, אבל הוא דומם עם כל הכבוד, אני חושד שמדובר ברב חנון, שהחיים שלו מסודרים עד הפרט האחרון והוא חושב שככה צריך וזה אפשרי עבור כולם. יש לי לב דומם, לא מתכנן לעתיד. אכלו לי, שתו לי, קוס אימא שלכם, טוב? באמת אכלו לי ושתו לי, גם את המוח הרעלות משבשי מחשבה חוגגות בארץ הקודש, שכן שלי כל-כך פעור, ש-כל מה שהוא עושה זה לנשום ולבהות בתקרה כי גנבו לו את השכל ברעל. ושכן אחר קפץ קומה רביעית, הוא מת. ואימא שלי הפכה מנוטרלת לשלושים שנה, עד שמתה, בגלל שהעזה להעיר לאיזו מרשעת בת-זונה. וגם אני לא מרגיש כל-כך טוב, גם אותי הרעילו. היפ-הופ דרך מסך הטלוויזיה, לפחות נתנו לנו מוזיקה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה