הגיעו לו ימי השלכת

המסתחררים לאט מעל סופת גשם

הערים טובעות במים,

הלבבות איתם,

עגנה פה ספינה במעגל הכפור

ונטרפה בסערת המועקה

ילדים ללא כסות,

מועלים על סיפון בטן הסירה,

כמו צאן לטבח

חומות בטון נישאות סביב השכונות

וצלפים צולפים על המשמר

עוד לא תמו כל פלאייך,

ארץ יגון ושכול

עת יפרחו כלניות בשדותייך,

עת יקטפו הם בידיים רעננות,

של רעב לחיים וצמא לאנושיות.