שמו יצא בעיר כאחד שמעז

אם צריך היה להיכנס לבידוד -

היה מעז

אם צריך היה לצאת למכולת בסופה -

היה מעז

אם צריך היה להמר על קרן הצבי -

היה מעז

אם היה צריך ללבוש מכנסיים הפוך -

היה מעז

אבל דבר אחד לא היה מעז -

להמרות את פיו שלו

כל מה שהוא היה אומר לעצמו -

הא לא התווכח עם עצמו,

תמיד היה עושה כל מה שעצמו אומר לו

יום אחד עצמו אמר לו להוציא לעצמו עין.

>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>

שמוליק היה אדם קפדן

מקפיד הה בגדול עד קטן

מקפיד היה לשלם במכולת תמיד את הסכום המדויק

ולדבר יפה ליפה הגננת

וגם לחנן הגנן

להאכיל כל עובר אורח רעב,

אפילו אם העובר אורח הרעב לא היה רעב

ולהפריש מעשר לאביונים ממעותיו הדלים

אבל על דבר אחד לא הקפיד שמוליק -

לסרק את שערותיו

תמיד היה פרוע כמו בובת חבובות או סרט מצויר,

עד שקשה היה להבחין בעיניו

מיד ארגנו בשכונה משלחת

בו אצל שמוליק ואמרו לו -

קפדן אתה מאוד וזה יפה,

מקפיד אתה מקטן עד גדול

אך שאלה לנו אליך שמטרידה את רוחנו -

מדוע אינך מקפיד להסתרק?

ענה להם שמוליק ועל שפתיו בת חיוך -

מקפיד אני,

מקפיד אני לא להסתרק.