הליקופטר

  - הלו, הלו, הלו,  - מה?  - שלום.  - אה?  - שלום. - זה מה שרצית להגיד?  - כן, למה לא?  - לא יודע, זה היה נדמה שבאת בריב.  - לא, לא, ההפך. באתי בהערה בונה, שלום וזה הכול.  - למה הערה בונה?  - כי שלום.  - מה זה אומר?  - טוב, אני לא רוצה להטיף, אבל אתה מתעקש.  ובכן, אתה ידוע בשכונה כאנטי שלום,  אז רציתי להגיד לך ששלום.  - למה אנטי שלום?  - כי אתה כזה רגזן וכל הזמן מתלונן ומתמרמר,  אז שלום.  - יש לי סיבות.  - אז שלום.  - מה קשור שלום?  - שלום זו שלמות.  זה חיבור בין פרטים שונים לכאורה.  - לא הבנתי.  - זו ההבנה ש-כל האנשים הם אחד.  - מה זאת אומרת?  - כולנו באנו מאותו המקום  ונלך לאותו המקום  ונוצרנו באותה הצורה מאותו חומר.  - אני לא חושב ככה, אני זה אני והוא זה הוא.  - הגוף מתעתע בך, חברי. גוף הוא רק חומר.  כולנו נשמה אחת גדולה.  - אבל אנו שונים.  - צדדים שונים לאותה המהות.  - לא חשבתי על זה ככה.  - אז שלום.  - שז...

 -  קולטורה זו דרך חיים.  כולם אוהבים קולטורה,  אפילו אני.  - מה זו קולטורה?  - כמו ריבה, אבל קולטורה.  - אה.  - אם אתה לוקח את הקולטורה, כן?  ומערבב אותה טוב-טוב, כן?  מה יוצא לך?  - ריבה בחושה?  - לא, לא, קולטורה מעורבבת.  תשים לב מה אמרתי,  מערבבים קולטורה,  יוצאת קולטורה מעורבבת.  - אה.  - זהו.  - מה זהו? לא הבנתי את הפואנטה.  - למה אתה אהבל, בגלל זה לא הבנת.  - טוב, טוב, אני אהבל, אבל מה הפואנטה.  - זו הפואנטה, שאתה אהבל.  - שאני אהבל זו הפואנטה?  - כן.  - איך זה קשור לריבה הבחושה?  - לא ריבה בחושה,  קולטורה מעורבבת,  אתה לא שם לב.  - בטח בגלל שאני אהבל.  - כן, כן, גם לי נראה ככה,  אבל אל תאבד תקווה.  - תקווה ל-מה?  - לא להיות אהבל.  - מה, אפשר להחכים?  - בוודאי,  אתה רק צריך לערבב את הקולטורה.  - מה קשור ריבה בחושה?  - לא ריבה בחושה,  קולטורה מעורבבת, אהבל.  - אה, סליחה.

נתתי לה הכול וזה לא מספיק את השתן רצתה לה את הדם גמרתי אומר לחסלה היום אבל היא כמו אל - לא מתפוגגת בקלות את האורז נתתי, מורעל-מורעל ואת המשקה - אפוף מזימות אך היא לא פוחתת, הולכת ומתעצמת, בגלל הלילה הזה, האכזר, שעל דלתי מתדפק ואומר לי בוא לארץ המכשפות.

אני יושב בבית קפה ומנסה להתחבא איש מנגן על פסנתר נמאס לי כבר לשקר מילים-מילים על הלשון מגלגלים בתוך דפים זולים עשן סיגריות ומשקאות חריפים בתוך המעגל כולם כותבים בתוך דפים משפשפים את הפנים מגלגלים מילים-מילים על הדפים מגלגלים את הרגשות מרוקנים מסתובבים-מסתובבים, בתוך המעגל. >>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>> לא משנה מה אומרות עינייך אהבתך בתוך שפתייך לא משנה מה אומרות שפתייך אהבתך בתוך עינייך אהבה קטנה, נעלמת תקופה תיקחי עצה קטנה, תקבלי את האהבה אל ביתי תשובי את יגונך הסירי לך עוד מחכה, עם כל הנשמה כן, זה הלילה העכור ואולי לבך הבודד יחזור לצור מחצבתך בעלות השחר, עת תפרח אהבתך.

כן או לא תחליטי, כן או לא רק להיות בשניים אבל לא ליום-יומיים חיה לבד כמו בסרט הולכת וחוזרת אותי מסננת את אהבתי מדללת למה קורא לך - את לא מגיבה אלף פעמים חיכיתי לתשובה למה את מתבלבלת - לא מגיבה למה את מהססת - אין לך תשובה למה את לא עונה לי את באמת מסתורית לי את דמותך מסתירה לי לא יודע אם טוב לי או רע לי.

זוחל במעלה המסדרון הלבן, העשוי שיש עצמותיי שבורות וצימאוני רב גופי העירום המשורג שרירים - לא יכול להתמודד אף עם זחילה במעלה המסדרון הנקי, העשוי שיש כל תזוזה כואבת כמו הלמות פטיש נאבק בכל כוחותיי הדלים, שנשארו מאיבריי השבורים גופי העירום מתחכך עד כאב ברצפת מסדרון השיש המבריק קול הלמות כאב מהדהדות באוזניי עולמי מסתחרר אנה ואנה, שפיותי ניגרת כמו לא הייתה וכולי חדור מטרה להגיע לבין רגליה של היושבת עירומה בקצה המסדרון עם רגליים פרושות פשוקות לפניה ולטעום מפרי תאוותה, אליו מתאווה כל כולי אני, בכל גופי ונשמתי ולבי ורוחי ונפשי, כמו הייתי עבד נרצע עד עפר, של התשוקה, אליה.

 אי-אפשר למצוא חן בעיניי כולם כל הזמן אבל הצורה שלך תמיד מוצאת חן בעיניי קומתך התמירה, רגלייך הארוכות, החטובות עד מאוד אגנך הרחב המזמן לטעום כל טוב יציבתך המשחררת, המעידה על שפת גוף, של אישה שידעו אותה הרבה והיטב והיא מרוצה מכך שדייך השופעים, המלאים, הכמעט זקופים, עם הפטמה המתוקה האדומה כמו דובדבן, המזדקרת למגע קל ישבנך הרך והחלק כמו משי, המעורר רגשות של הערצה גברית ועינייך המטופשות שאומרות, ש-קל להשיג אותך, בכל מקום, בכל מצב כל זה מעלה את מפלס היצר הגברי, לרמות חדשות של השתוקקות אינסופית, אלייך. 

הערב יורד, בין ערביים אולי לשתות מן היין נעימות קינה ואהבה מתוקה הם תרצי להיות מוגנת, ברחם של לילות אהבה הלילה יורד ואתו השלכת תנים מייללים לירח מלא אורות כוכבים פרושים כמו חופה על ראשה של כלה האם תרצי ללגום מהיין נעימות אהבה מתוקות-מתוקות האם תרצי להיות מוגנת, ברחם של לילות אהבה.

 הגרונות יבשים וגם הנפש ודרושה מנת משקה להחיות את הנפש הנכאה באלכוהול - לפחות משהו קטן כדי לסובב את גלגלי החיות בנשמה הצמאה גביע על השולחן ולו בקבוק מלא עד גדותיו  ושקט של גן-עדן על פני השווקים ההומים המוכרים ירקות ופירות כיד המלך ולא הייתה לי ייסורה ולא הייתה לי נכאה ויגונה עת התענגתי על אלכוהול מרווה מלא חיים עד להתפקע עליו קידשו אבותינו בכל צמתי ההיסטוריה המפוארת אשר בשביליה פסעה היהדות עד מ-ימי אברהם אבינו ועץ הקודש עולה ומצמיח פירות וטבעות מתאספות על גזעו ועוד צמיחה רבה צפויה לו.

יום נפלא, יום סתווי בו כל החמניות רוקדות וההרים מוחאים כפיים והאוקיינוסים מריעים בום כזה נפלא כל-כך אני משקיע משאבים בהנאה גרידא מקלחת טובה, משקאות טובים ומאכלים כד המלך אם תבוא ציפור זמיר ותשורר על אדן חלוני - לא הופתע כי הברכה שורה בתוך ביתי וגם החסד והאושר והשלום לא הופתע אם ירדו גשמים ויישקו גרונות צמאים וכל פרחי השדה ילבלבו ורדים, שושנים, כלניות, סתווניות ועשב יצמח לגובה מטרים וכל גרגיר חיטה ושעורה - יהיה בגודל של כיכר לחם וכל עגבנייה תהיה בגודל של אבטיח וכל אבטיח יהיה בגודל עצום, עד שיידרשו עשרה גברים לאכול אותו וייקח להם שעה. 

 'שובי, 'שובי, אהובה, גם אם לא קל, לפעמים אל תאכלי עוגת גבינה, גם אם מתחשק לך, לפעמים לפעמים התחת אדום ומגרד, גם את, לפעמים ומחר ניקח אותך לרופא והיה חוקן, יהיה מרפא תסלחי לי על כל שגיאותיי, גם אם קשה לפעמים תכיני לי שקשוקה כי אני אוהב, גם אם לא בא לך, לפעמים לפעמים אין מים והם קרים, גם אני לפעמים ומחר נדליק בוילר ויום חדש יאיר והוויסקי יישפך כמו מים בלילה בהיר.

צמא הייתי במדבר עשרת אלפים שנה ולא באה טיפה ולא הייתה וכאילו נגוזה עצים בשדרה צחקו עליי כיוון שיש להם מים ואני פחות מעשב צומח - לא באה טיפה אל פי הייתי משוטט בסמטאות מוכה יגון, צמא ושכול ועננים רזרביים לא באו לפצותני ב-של אובדן זה לכן הייתי קורע את בגדיי, מתחנן ומייחל ומתפלל בתפילה קורעת לב לאל שבמרומים שייתן טיפה ועוד טיפונת לצמא שנשאר בדד בארץ טרשים ארץ דוחן ונסורת ואבק וחול וחצץ המשאיר אותי כאן לבד  ללא סימן, תמרור או שלט המצביע לעבר מקווה מים מתוקים.

הלב השבור שלי מתרחק ממני וחג אנה אנה על פני האוקיינוס של דם לבי השבור שנראה רק בעין זוויתית כמו לא היו לו כנפיים והוא משתחל לנקיקים צרים רטובים ואפלים מה קוראים להם פות וריח של דבק ואורן מתפשט באוויר כמו עולה ניחוח של נגרייה ישנה ולבי שלי בוכה לי לא ממני הולך חרש את קו פרשת המים ונתקע בחצי המעגל היכן שהשמש זורחת אבל עדיין לא מטילה אור.

 איזו קריזה, כל פעם כשאני מעשן - נשברת לי הסיגריה, כל פעם אני מעשן חצאי סיגריות ואין לי כסף לזרוק חצאי סיגריות באימא שלי, אני תופס את הסיגריה מה זה בעדינות, כאילו הא עלה שלכת, אבל היא נשברת, לא יודע למה ניסיתי להחליף סיגריות, עישנתי סיגריות אחרות, אפילו יותר יקרות, אבל כולן נשברות לי, אי-אפשר לעשן ככה מה, יש לי אצבעות מברזל? אני לא מבין כבר א-אפשר לעשן סיגריה? מה קורה כאן? איזה קריזה. >>>>>>>>>>>>>>>> ככה זה, לפעמים הבן-אדם צמא אז לפעמים הוא מוזג מיץ או משהו  לתוך כוס פלסטיק ושותה אבל איך כשאני אוחז בכוס ומרים אותה לשפתיים - האצבעות נסגרות על כוס הפלסטיק ומוחצות אותה והכול נשפך לי, לפעמים על הבגדים וזה מתוק ודבק ובאים זבובים אני לא יודע מה אני עושה לא בסדר, כולם סביבי שותים מכוסות פלסטיק בקלות, אפילו מכוסות הפלסטיק הכי דקות, אבל אני? לא האצבעות נסגרות ומוחצות וכל הנוזל משפריץ ואני צמא, אני רוצה לשתות, מה נסגר?

כמו תולעת הייתי. אבא אמר שאני תולעת, לכן כמו תולעת הייתי. הייתי מכרסם פירורים וזוחל בן סדקי הקירות. הייתי נאכל בעודי חי בידי תחלואי חיידקים רוחניים. ואחי ואחותי היו באים והם היו חושבים שהכול בסדר ואני ככה כזה בגלל מחלה, אבל הם לא ידעו שזה אבא שלי ששיגע לי את המוח והפך אותי לחולה נפש. ואחרי זה הוא היה מתעצבן למה אני ככה, אז למה הפך אותי ל-ככה. כדי לשרוד נאלצתי לשתות, לא קל לחיות עם חיית טרף בבית. והייתי שותה בתחילה בלילות ואז בערבים ואז בצהרים ואז מיד כשהייתי מתעורר. ואנשים חשבו שאני משוגע ואנשים חשבו שאני מסומם ואף-אחד לא שאל אותי למה אני ככה, אז אני אומר עכשיו. כי זה מסוג האנשים שמחוץ לבית הם נורא נחמדים ותמיד מקבלים אורחים בפנים מאירות, אבל בבית, לבני ביתם וזה אני - הם עושים את המוות ועל כמה וכמה שיש לי בעיות. כזה היה אבא שלי שתמיד היה יישן בשלווה על-אף העוולות הכי קשות שעשה. אם שנתו נדדה ושנתו נטרפה - הרי זאת ב-של עוולות שעשו לו אחרים, אבל מה שאתה עושה - עושים לך. לכן בשעות ה-ערות מעולם לא הייתה לו מנוחה כי לא נתן מנוחה. הה צועק ומתעצבן וצורח ומורט את שערותיו וחשב שבזה הוא מעניש מיש...

 מה זה קשור אליי, אדון ינשוף? כל היום צווח ומתעצבן, על מה? תאכל גלידה, אולי זה ירגיע אותך אולי האישה שלך לא נותנת לך אולי הילדים שלך משגעים אותך אולי אתה משגע את עצמך תשכב על ערסל ותהגה דעות לשמש או שתריח את הפרחים, אבל לא מלמטה. 

 דור הבייבי בום ושנות החמישים נולד וגדל ללא אמונה זה מה שהביא את הילדים שלהם להיות דפוקים, בשנות התשעים, תקשיבו לשירים, אתם לא הייתם כאן לדעת דור התשעים הדפוק גידל ילדים דפוקים, כי הוא עצמו דפוק ישרא-בלוג ז"ל היה אתר בית משוגעים, זו הדעת של הצעירים עכשיו הדור הצעיר מתחנן לאלוהים, "תחוס עלינו מפניי חטאיי הורינו" המבוגרים לפעמים חוזרים בתשובה - בזכות ילדיהם, אבל זה מאוחר מדי ומעט מדי - כ הם כל-כך דפוקים ומורעלים. ארץ-ישראל בשיא תפארתה. 

 היא הולכת לבתי קברות כדי לצבור כוחות בשביל לחשוב היא אומרת ששם יש שקט ואני שיכור כלוט ואין לי כוחות לכל הבלגנים שאנשים עושים אם הם חושבים שהם חכמים אם הם חושבים שהם רואים לרוב הם טועים אם הם חושבים שאין מסכים אם הם חושבים שהם צלולים לרוב הם טועים.

 אבא שלי תמיד אמר לי - "אם אתה טובע - תרים את הראש מעל המים ותנשום" לכן כשירדתי למיכלי מאוד הייתי חרד כי כשהיא ביקשה את זה במתיקות האופיינית לה, הא ביקשה בנוסח הזה - "תצלול לי" לכן כשירדתי לה - בראשי צללתי ופחדתי שאטבע לכן הייתי מרים את הראש מרגע לרגע ונושם אבל כל פעם כזאת הא הייתה גוערת בי - "אל תפסיק" לאחר זמן כשהיא כבר צרחה עליי לא להפסיק, ניסיתי להסביר לה שאני פוחד לטבוע אז היא אמרה לי - "אני רוצה שתטבע, תטבע בי" והגלים עולים גובהים ונשימותיה הולכים ומתקצרים ונפשי בי נאבקת לחיות בעודי צולל במיכלי.

 רגיל הייתי לאונן בלילות וגם בימים לא עלה בדעתי שאישה כלשהי תרצה בי וכמובן שלא הייתי מוכן לאנוס אף אישה, אפילו לא ילדה קטנה לכן הייתי משפשף בלילות כבימים וחשבתי שזה גורלי עלי אדמות מבחינה מינית אבל שעת ערב מוקדמת אחת - הגיע אליי דבר דואר הוא הגיע על ידי שליח ולא היה זה שליח, אלא שליחה לקחתי את דבר הדואר וחתמתי ולא הבנת למה היא מביטה בי בתימהון לפתע היא אמרה - "יש לך כתם של שפיך על החולצה" לרגע כמו נפלו עליי השמיים, אני מאוד מכבד נשים  ומילים כגון אלה מאישה זרה, הן כמו ביזיון לכן נתקפתי התקף פאניקה קלה והיא אמרה שזה בסדר ולמה ככה לעשות, אם אפשר לעשות אותה? חשבתי שהיא עובדת עליי אתה רוצה עכשיו? היא שאלה "אין לי כסף" אמרתי בקול רועד הא עשתה תנועת ראש כאילו פגעתי בכבודה ואמרה - ברור שלא, אני רוצה שיגלתי אותה פעם, שיגלתי אותה פעמיים, תמד הייתה באה אליי, אמרה שאני יודע לגעת לילה אחד, במהלכו של ליל הבה - מצצתי לה את אצבעות הרגליים בהוקרה ובכבוד ובהערצה - כי הוקרתי אותה שנתנה לי פעמים רבות את עצמה היא הביטה בי נמסה כשעשיתי את זה ולבסוף אמרה - אתה מוקיר אותי מאוד, תוכיח את ז...

 רגיל הייתי להסתובב בלילות ליד בתי העשירים הם לא היו ממש עשירים, אבל הם היו עשירים יחסית אליי ולשכניי כי הייתה להם יחידת דיור בודדת בשעת לילה מוקדמת אחת ראיתי את אחת הדיירות מתפשטת, ראיתי דרך החלון אני הייתי בחשכה, היא הייתה באור כמובן שהופנטתי, הדיירת הייתה יפה וחטובה מאוד ואחרי שאיתי חיזיון פלאות זה החלטתי בלבי לעבור ליד ביתה לעתים קרובות יותר זו התגלתה כהחלטה נבונה כי באחד הלילות הבאים, לא רבים, ראיתי אותה שוב מתפשטת שוב הפנטתי לחזיון נפלא זה אך אז נדלק פנס הרחוב מעל ראשי והיא ראתה אותי רציתי לברוח כמו שפן, אך לא יכולתי, המראה היה יפה מדי להפתעתי היא לא כיסתה את עצמה, לא יצאה מהחדר ולא החשיכה אתו, אלא נתנה לי לחזות בה בעירומה ואף האריכה את הזמן בלילות הבאים כבר לא התבוששתי, אף לא הייתי חרד אם הפנס היה נדלק מעל ראשי המופע שלה התארך ואף שוכלל וכלל ריקודים ונגיעות גוף עצמאיות לאחר חודש - הזמינה אותי לביתה נתנה לי אותה, כלומר השתגלתי איתה ומאז כבר לא הייתי עומד מתחת לפנס ההפכפך - אלא בדלת ביתה, מצלצל בפעמון אחרי מספר חודשים - התחתנו וככה באתם לעולם, ילדים יקרים.  

מה שהיא אמרה כשהיא הלכה היה לא רגיל בתכלית היא אמרה שנמאס לשמוע ברדיו אותם השירים והיא קונה רדיו אינטרנט לא הבנתי איך זה קשור לפרידה שלנו, כמובן שציפיתי לדמעות ולסיכום דברים, אך נראה כי בראש שלה היה זה סכום הדברים אז הא הלכה, לא הופתעתי, ידעתי שזה קרה, הכנתי את עצמי הרבה לפני ידעתי שיהיו לי ייסורים, כי ריק בלעדיה, אבל זה יחלוף במהרה, כמו ש-כל דבר חולף לכן קצת באיוולות השתרעתי על הספה הישנה והתכוננתי להתייסר אך מיד תפסתי את עצמי ואמרתי לי - בן כ'ו וכ'ו יהיה קשה, למה להזמין את זה אז כמו שהרב אמר - אל תצפה לשמחה שפשוט תנחת עליך, כי זה כמעט לא קורה, תילחם עליה, במיוחד כשקשה וזה מה שעשיתי - הזמנתי שלושה נערות ליווי, ביחד, אחת ברונטית, אחת בלונדינית, אחת כושית ותקעתי אותם זו אחר זו ושוב ושוב במשך כל הלילה כולו עד שנדמה שהם טבלו בשפיך ואז נתתי להן להתקלח, שילמת להן ושילחתי אותן לדרכם אחרי זה כבר לא הייתי עצוב, אפילו הייתי מאושר וכמעט שכחתי ממי נפרדתי.

אני מעשן את הסיגריה, סיגריה מטונפת, מי המציא אותה? רק הורגת אותי, לאט-לאט-לאט גם אשתי הורגת אותי, לאט-לאט-לאט, אבל זה כיף, אני אוהב את אשתי, שתהרוג אותי אם היא רוצה אולי בגלגול קודם, הייתה לי אישה מלאך, אבל התאכזרתי אליה, אז התיקן שלי עכשיו, הוא לקבל אישה קשה אני מקבל הכול באהבה, חשבונות של בורא עולם, הוא יודע מה טוב לי יותר טוב ממני, אם ככה הוא רוצה - ככה היה. >>>>>>>>>>>>>>>>>>>>> - אבא, למה הם צועקים? - כי הם משוגעים - הלו, למי אתה קורא משוגע? - עזוב, הא ילדה קטנה - ואתה אומר לה שאני משוגע? - ילדים לא מבינים - מה אני לא מבינה? - את לא מבונה שאני לא משוגע.

 מה את רוצה? היא הייתה עירומה אז אני לא אאנוס אותה? בטח שאאנוס, באכזריות היא לא סבלה, היא אהבה את זה, אפילו לא השארתי עליה סימנים עובדה שלא רצתה להתלונן למה התלוננה כי השפיעו עליה, שטפו לה את המוח, כל הפמיניסטיות המזוינות האלה אז למה היא הייתה בדירה שלי, עירומה מלכתחילה? כי היא רצתה את זה, למה? אני ידוע כאדם עדין? היא דעה שאני ברוטלי ובכל זאת רצתה, אפילו דווקא בגלל זה רצתה, אני לא עושה אהבה, אני מזיין.

 יו, איזו חמודה את! אני רוצה לעשות לך ילדים, ברגע זה התאהבתי למה את צוחקת? יו, איזה צחוק מדליק ש לך! אם תהיי אתי, נבלה כמו באגדות, נעשה כיף חיים כמו בסרטים, נהיה זוג כמו בסדרות הרומנטיות למה את עצובה פתאום? יו, איזו נשמה רגישה יש לך! העצב מראה את זה אם תהיי שלי - נגיע לקשר עמוק, של נשמה אל נשמה, משהו מיסטי רוחני, כמו נשמות תאומות למה את בוכה? אם נהיה יחד - אעניק לך שמחה, כל דקה אתי תרגישי מאושרת כאילו הורדתי לך את הירח כאילו שזרתי את שיערך בכוכבים.

 ספורט לי ולה תעשי ספורט, אעשה גם אני למתוח את היד באומץ ולמזוג עוד כוסית וסקי לכוס המיוחמת ספורט כל היום ללא צל של חידלון להגיש עם היד את הכוס באומץ ללוע ולבלוע כמו שבולעים שום. >>>>>>>>>>>>>>>>>> חולם על זו אשר לא גם אם זה לא כי אם זה לא הרי אן בעיה היא לא תהיה כאן, כי היא לא היא לא תגיד לי, כי היא לא היא לא תהיה לי, כי היא לא בחלומות אני חולם, בחלומות היא נשארת רחוקה ובלתי מושגת, כמו דמות מצוירת. >>>>>>>>>>>>>>>>>> בואי נקטוף את פרח הזהב, אשר באגדות, שיביא לנו הגשמה של כל המשאלות אבל אם זה לא יעלה בידנו, לפחות נקטוף עגבנייה בוי נעשה סעודה, של מזון האלים, שיירפא את כל תחלואינו, הגופניים והנפשיים אבל אם זה לא יעלה בידנו, לפחות נאכל לאפה. >>>>>>>>>>>>>>>>>>> קולה ערב, מקרטע,  כמו ציפור פצועה הזעקה יוצאת מפיה, אך היא חלושה גברים חזקים רוצים לאסוף אותה אליהם, להגן עליה ולטפל בה כמו תינוקת גברים חלשים פשוט בוכים, כי כ...

היא הייתה הילדה של אימא ואת היית האימא אהבתי אותה כמו שאהבתי אותך היא תהיה את כשתהיה גדולה נתתי לך זר ורדים לה נתתי ורד יחיד כשהפרחים יפרחו בגנה - אתן זר גם לה.

מלכת החפלות הייתה יפה מאוד מלכת החפלות הייתה מלאה חרוזים צמידים ושרשראות והרבה חרוזים עגלם וחרוזים אפילו על הקירות כש-סמי הציע לה להרם מופע, היא פחדה מאוד "מה נ אעשה עם כל החרוזים?" "תחלפי אותם בדרבוקת" סמי אמר, "תקפיצי את הקהל גם בלי שרשראות" אבל בלי שרשראות - לא רצו אותה לראות "אין לך חרוזים" הם אמרו המומים מלכת החפלות מאד התנצלה התביישה וירדה מהבמה אבל בחצר האחורית - היא להיט משמחת את כל השכנים והם עושים לה כבוד מ-ערב עד בוקר, כל הלילה רוקדים. 

 ואמרתי שאהבתי שאהבתי עד מאוד איך רציתי ורציתי אוהב מאוד אך אמרתי שרציתי ואהבתי עד מאוד איך אמרתי שאהבתי אוהב מאוד אל תגידו ששתיתי שתחשוב אל תגידו שהשתכרתי כשאמרתי שאני אוהב אל תגידו לה ש-מתי שאמרתי, הייתי שיכור אל תגידו שהאהבה שלי, היא לכל אחת.

 אמרת לי שאת מוותרת על הקשת בענן להתבוסס ב-עלים זה לא פתרון את כל הממתקים לקחת וזרקת לזבל את לא מוותרת על לא לוותר הינשוף אמר שאת מיותרת אני לא הסכמתי, אבל הקשבתי לו חזרתי לבית וצבעתי את הקירות בצבעים שלא יורדים במים גם שטפתי את הרצפות בשמפו הגעת מוכת יגון - כולך סערה נעת כאחוזת תזזית עישנת והתפתלת במרפסת אמרת שאני כלב רטוב ראיתי שאת מיותרת ולא דיברתי רציתי להפוך אותך לנחוצה פתחתי את כל החלונות ובירכתי נתתי לאוויר לזרום את רעדת כאילו קיבלת זריקת עירוי ואז הבטת אליי וכולך מוארת.  

היא הייתה ילדה יפה עכשיו היא שקדייה הפרחים פורחים סביבה בחצר הדשא, למרגלות הברושים, היא יושבת וסופרת כוכבים כוכב אחד לי, כוכב אחד לה הרבה שמש וירח היא שואלת שאלות תשובות ניתנות היא מאושרת היא צוחקת, והדמעות זולגות מבעד למשקפיים דמעות של חסד, דמעות של צחוק דמעות של אושר על כי ההזדמנות ניתנה.

 יום רגיל, שום-דבר מיוחד מכות על הראש מליסטים, לא חדש אבל יש בי וזה מה שקובע כל עוכרי ישראל יכולים לקפוץ לי, אני מוכן למות על קידוש השם המאוורר תקוע, אבל זה בסדר אלוהים מסובב אותו וזה נפלא יש לי מוזיקה וזה אחלה לא הולך עם ההולכים בחושך.

 לבך מלא באור מביטה בי בעיניים שאומרות הכול פוצעת ומבליחה כלבנה הרבה גברים רצו אותה יש לה ים של דם ב-ורידים גם בעורקים אבל המחשבה שלה יוצאת מתוך עצמה הם קוראים לזה חוסר מודעות עצמית אני קורא לזה לא להתעסק בעצמך השיקויים שלה רבים והחזה שלה כבד הרבה עננים עברו על עיניה הרבה גברים התגוששו בין רגליה ילדים אכלו הרבה במבה כשהביטו בה מאוננת על המטה ורק אז נזכרה לכבה את האור והחלון החשיך הדמעות באות בחושך את הדמעות הם לא ראו עומדת חרש בין המקרר לפתח המטבח חושבת מה אולי במקרר ייתן לה נחמה לבסוף מחליטה להכין כוס קפה ומחזקת אותו בהרבה קפאין משחקת סוליטר על הרצפה.

 פעמונים מצלצלים בבוקר יום שני אין לי חשק לקום מהמיטה מצאתי משחק של ילדים אני אוסף נקודות, והשועל ממלא דבש בקערות יש סאונד כזה מתוק כשהדבש ניצק לקערות כאילו זה דבש אמתי, קול מתוק תמיד מאלפים אותנו לרוץ, עוד מאז הינקות אם לא תרוץ - לא תגיע לשום-מקום אבל אני אגיע גם אם אני אלך, לאט-לאט לאופק תמיד יש עוד אופק ואדם מת וחצי תאוותו בידו הייתי שיכור היום, אני עדיין שיכור מבושם יש לומר קיבלתי אישור לזיקנה שלי קבל עם ועדה, נ לא מתכוון להתכחש לכך תראו את עמוס עוז, הוא כתב עד כלות הנשימה, מתי הוא הספיק לעצור, להסתכל על חייו ולהתמוגג שהגיע לגיל מופלג ולהתמוגג על הישגיו אלי זה קרה, אבל לא מספיק זמן, ממש בסוף של הסוף, כאילו נדמה היה לו שהוא יחיה לנצח.

 עלמה חמודה, ממש דובשנייה יפהפייה ומתוקה עסיסית ושופעת עיניה קורנות, חתוליות, גופה ענוג והליכותיה נשיות שיערה רך וריחני שופע עד הטוסיק גופה מדיף מתיקות לחייה אדמומיות וסומקות שפתיה מפיקות חיוכים ומילים טובות מאושרת ומלאה חיים תמיד, בזכות משקאות ועין טובה לחיים הגברים חגים סביבה כמו פרפרים סביב אור אך זה לא עולה לה לראש לא בוחרת אחד, בוחרת את כולם ואוהבת את כולם שאוהבים אותה ירכיה רחבות ושדיה מלאות ליבה גדול ורחב כמו גופה השופע העלמה יודעת תפנוקים-תפנוקים מ-כל הגברים הגברים כרוכים אחריה כמו טבעת על אצבעה.

אני קונה במשתלת פטל במשתלת פטל יש פטל ויש גם דברים טובים אחרים כמו משקאות מ-כל מיני סוגים יש ויסקי וטקילה וערק ו-וויסקי יש גם בירה לילדים בני שלוש בעצם לילדים בני שלוש אסור לשתות אז לילדים בני חמש ויש סוכריות על מקל גם בטעם פטל, אבל גם בעוד טעמים כמו לימונדה-לימון, מנטה ונענע אני חולה על אננס ואפרסמון ויש ויטמינים לביאות טובה וירקות ופירות הכי טריים, הכי עסיסיים עגבנייה מתוקה אדומה שמסמיקה מפני המלפפון העומד זקור וגאה לנוכח העגבנייה הנחשקת וגם ענבם שאוכל טוליק יושב על שפה הים - כל העולם שלו המצל מצפצף הוראות ברוסית אבל אנחנו לא שומעים, כי אנחנו נהנים משחקים מטקות ברגליים יחפות ארטיק פטל ממשתלת פטל - לילדם הקטנים וארטיק עם אלכוהול למבוגרים.   

אני שיכור כלוט אבל לא עכשיו מזמזם לי שיר נוגה על פריחה, אהבה וסתיו על אדן החלון ציפור מזמרת הלב שלי קל כשלכת עוד בוקר יבוא ואני אתפנה לשורר שירת הלב בקול מלבלב הו, תיאה, מה רבו פלאייך עורכת ומאשרת לביאה וציפור מצייצת תמיד נכונה לכל יוצר ויוצרת שישמיעו קולם על פני הרשת ♥

 אהבה היא מתנה קטנה היא חסרת תכלית כלפיי עצמה היא הולכת בקושי, יש לה שער שיבה היא מגונדרת, היא מוזנחת נורא אהבה היא תכלית חיי, אני לא מתעסק בה הרבה היא תלויה על הקירות בתור קישוט היא פעמונים על מפתן הדלת הא פרח שצמא אל השמש היא צחנה של בית חרושת היא נעליים מהוהות היא כל האכזבות אהבה הולכת ובאה, הא לא נשארת היא תמיד ממהרת, כמו רודפים אחריה היא תמד ישנה היא לא בוהה היא גורמת לפריחה יש לה עדשה אהבה היא משהו קטן, כמעט בלתי נראה היא בגד על חבל כביסה היא ילדה בוכה היא שוקולד מרוח על האספלט היא כלב נדרס היא ילדות מאושרת היא חוד מחט נחדרת אהבה לא גרה כאן יותר, היא נעלה את הדלת והלכה השאירה רהיטים ישנים מתפרקים, השאירה בכיור כוסות מלוכלכות המוח שלה נעול על מטרה היפנוטית הרוח שלה מרחפת מתמוגגת אין לה נחת היא לא בסדר בראש האהבה לא מחזרה אהבה האהבה קמצנית ונדיבה האהבה משגעת חושים, אין לה תמרורים היא גה בבתם ארעיים, משלמת שכר דירה כל שנה האהבה דורשת תשומת לב, אין לה לב היא אנוכית כמו כלב רעב היא זקוקה לתשומת לב כמו זאב האהבה זורמת כמו מים, אין לה שמיים היא מייחלת, אבל זה לא עוזר היא צפה, אבל תמ...

 הגשר עולה בהר בגאיות פרחו כלניות זמר עתיק ישן במשעולים - שיירת גמלים עץ מלבלב לולב סלע עתק שנים קונכיות רטובות אבנם חלקות גשמים על הגגות עורבים על הצמרות מרזבים חלודים קופסאות שימורים קירות פצועים פגעי הזמן גרפיטי ישן נושן פח זבל ציבורי עולה על גדותיו גדר ברזל קרועה דרדר וקוץ בחורשה פרדס ישן ומת בקרנות הרחובות - מחלידים שלטי חוצות טל על פרחי יסמין קטורת בחדרים חלונות פתוחים תריסים מוגפים ניילונים ברוח עפים שלכת מכסה שבילים בדלי סיגריות על חוף הים זרוקות ספסלים מיותמים בקבוקי ערק ריקים על גדות הנחל - סירות משוטים עוגנות.

 למרגלות הרכס יש תחנת רכבת, מושבים בקרונות בהם אפשר לשבת ועצים משתוללים ברוחות הצפוניות שרוצים להזכיר שהם קיימים ולדה קטנה יחפה, מלקקת גלידה, כשאימא שלה הלכה והשאירה אותה לבדה ואמרה לה "פשוט תיסעי, לאן שתרצי, רחוק השמש חמה ובשלה כמו ביצה קשה" פנים אדומות בתוך ה-כרזה, אצבע מצביעה וכיתוב - "ילדה קטנה, גם את יכולה, זו עת מלחמה, אין מקום לתהייה" וציפור מזמרת מעל הר של פסולת - "חיים חדשים, הנה הם באים"  לגמוע מרחקים באטיות מטרפת, כשפסי הרכבת שרים ומזמרים שירי געגועים.

 את לא מבינה, את רק ילדה קטנה, את לא צריכה לשחק את הקשה להשגה תאכל מקופלת, תאכל במבה, תאכלי שוקולדה שנמסה אל תחפשי מילים נסתרות, תמיד את שומרת סודות, אולי יש לך שלדים בארון, תמד את חושבת שאת חכמה - אם את רואה חדשות את לא מצטרפת, את מאוד נעזבת, ם אחר יום, אחר יום כל הום מתלוננת, בלילה את מובסת, מקנחת את האף ומנגבת את הדמעות ש לך מגבת, רכה כמו שלכת, אך את לא מסכימה להיראות בעירום אולי היא מתביישת, אולי את לא משוחררת, אי-אפשר לקיים יחסי מין עם בגדים.

 לכולם יש בעיות, גם לי, אנחנו לא נפתור אותם ב-ליל שישי רוצה כל מה שאני רוצה, ויסקי בקרח, אין איפה להשתין להשתין עולה כסף, אני אשלם במקומך תגיד לי מה אתה שותה ומה בראש שלך, לא נבזבז זמן, אין לך איפה להשתין, אשתין בשבילך וחשבון המשקאות עליי. >>>>>>>>>>>>>>> מעמעם את האורות כדי להשיג שליטה, אם יש אהבה - אני רוצה לראות, אותנו מתגלגלים בין הסדינים, מאבדים דברים אין חלומות בכלל, לא חייבים לחלום בכלל, מגע טוב זה ותר טוב, כשאנחנו מתגלגלים בין הסדינים נושם את אותו האוויר שאת נושמת, כשאנחנו עוזבים את הרחוב. >>>>>>>>>>>>>>>>>>>> אני קצת אבא, קצת אימא, למי אכפת. >>>>>>>>>>>>>>>> זו רק שאלה של זמן, עד שתצאי מחיי ואני ארגיש כמו שוטה אבל בינתיים אני די נהנה לרדוף אחרייך לא ודע למה אני נותן לך לשחק בי, אבל אני נותן, כי אני אוהב לרדוף אחרייך.

 בוחש - - טוב, מי אני אעשה עם הכפית? - מה - מה תעשה עם הכפית? - כל מה שאני אעשה - אתה תצעק עליי, מה אני אעשה עם הכפית? - אחד מתכונן לפסח. <<<<<<<<<<<<<<<< פסח חג נפלא - אין מה לאכול! >>>>>>>>>>>>>>> - ראית איזה בן-אדם? - מה? - אני שואל אותו - מי אתה? הוא אומר לי - אנט זה אני אני אומר לו - אני יודע שאתה זה אתה, אבל מי אתה? הוא אומר לי - אני זה אני מה היית עושה במקומי? >>>>>>>>>>>>>>>> אבא שלי אוהב לשגע את הילדים שלו ואחרי זה הוא צריך ללכת כל זמן, כדי לקנות להם כדורים פסיכיאטריים.

 כל היום הוא היה הוא לפעמים הוא לא היה הוא, אבל זה קרה רק כשהוא לא היה הוא בשאר הזמן הוא היה הוא הוא היה הוא בבוקר והוא היה הוא בצהריים ובערב הוא היה הוא כשהוא אכל והוא היה הוא כשהוא יישן כולם ידעו מי הוא, כי תמיד הוא היה הוא ולא אף-אחד אחר.

לא יכול לשנוא אותך אפילו אם אנסה, כי אני אוהב אותך יותר מדי רוצה להיות אדם מספיק טוב בשבילך מעולם לא ביקשתי ממך להתפשר ולא אכפת לי אם לא תהיי אתי אתן לך כל מה שתצטרכי, אבל את לא צריכה יותר, את צריכה משהו אחר. >>>>>>>>>>>>>>>>> ראיתי אותך, נראית כמו מלאך, כמו הלכת על מים את שומעת שירים עלייך ברדיו, אבל אין לך מושג שהם עלייך אסחט עוד שר אהבה אלייך מהגיטרה שלי ואת תשמעי אותו ברדיו, לא תדעי שהוא מכוון אלייך, לא נורא, זה רק עוד שיר אהבה, כמו רבים אחרים של גברים אחרים מאוהבים. >>>>>>>>>>>>>>>>>>> כל ליל שישי את יכולה למצוא אותי שם, מעשן ושותה ומיידה אבנים  בפחיות שימורים נחמה של ליל שישי כשאוספים את השברים, כשאת לא לידי ואת לא מתגעגעת אליי ואת לא אתי, מטלטל את עצמי כל ליל יום שישי לנער אותך ממני, תמיד מקווה שזה יהיה ליל שישי האחרון של אבל וב-ליל שישי הבא תהיי שלי ותגידי שאת אוהבת אותי. >>>>>>>>>>>>>>>>> אין כאן כלום חוץ מעצים ובקר,...

 את ואני, מה קרה לפרצוף שלנו כשהשמש חזקה והיא שורפת, את מסתנוורת, אני בקושי רואה האיש עף עם השלכת, ארצות רחוקות, עולמות אחרים, כאן אנחנו נשארים ואין מספיק אותנו להישאר בחיים אנשים מסיימים, חיים חדשים פורחים, גשמים וחמסינים,  ילדים פוקחים עיניים ומגששים אנחנו שניים, אנחנו לא נפרדים, גופנו יורד אל הקבר, אנחנו שואלים לאן אנחנו הולכים. 

- אם תהמר על מאה אלף - בטוח תזכה - אני אנסה קודם חמש אלף - אתה תפסיד אותם, רק על מאה אלף זה עובד - אתה בטוח, אחי? - זה מידע פנימי - מאה אלף - מכה אחת? - כן - טוב, אינעל העולם, הנה... לא יצא - מה לא יצא? - הפסדתי - אה - אמרת שאני אזכה - אתה יודע איך זה, לפעמים מפסידים - אבל אמרת שאני אזכה - לפעמים יוצא - לפעמים לא, אין מה לעשות - מה זאת אומרת אין מה לעשות? - לא יצא, מה אני אעשה - את המעיים אני אוציא לך - תוציא, תוציא אם אתה גבר - הנה - אימא, נאור הוציא לי את המעיים! = תפסיקו לשחק בעבריינים ובואו לאכול!

 - תרים את המאפרה - הנה - חזק אתה - כן - חזק כמו אריה - כמו אריה, כן - תשבור את הקיר באגרוף - הנה - חזק אתה - כן - חזק כמו אריה - כמו אריה, כן - תהפוך את המשאית הזאת - הנה - חזק אתה - כן - חזק כמו אריה - כמו אריה, כן - תעיף את הספינה הזאת באוויר - הנה - חזק אתה - כן - חזק כמו אריה - כמו אריה, כן - אבל מטומטם כמו תולעת - מה? - אמרתי שאתה מטומטם כמו תולעת - זה לא יפה מה שאמרת - מה, אתה בוכה? - זה לא יפה, אתה איש רע, תחזור בך - תפסיק לבכות כמו נקבה - לא, זה לא יפה, אתה איש, רע, רע - לאן אתה הולך? - להתאבד, נמאס לי מהעולם הזה - תחזור, אני אתן לך מקופלת - לא רוצה מקופלת, רוצה למות.  

כשאבא בשטח - כולם במתח, אימא תמיד מתכוננת ש-מה יעיף לה סטירה הילד הקטן מתחבא מתחת לשולחן, כי הוא תמיד חוטף כאפות, עסיסיות, מלוא כף היד, לתוך הראש והשולחן ערוך בכלים חד-פעמיים מפלסטיק, כי אבא תמיד תופס קריזה, משהו מדליק אותו והוא הופך את השולחן התמונות על הקירות - הזגוגיות שלהן מנופצות ומנופצות גם הפנים של אחותי - נשבר לה האף ונשברה לה עצם הלחי הימנית ותמיד יש לה פנס בעין - פעם בעין ימין, פעם בעין שמאל, למען הגיוון ואני תמיד הולך כפוף, כי אני יותר גבוה מאבא ואם אבא יצטרך להביט מעלה כדי להסתכל בפניי - הוא ייתן לי אגרוף ביד חזקה ישר לרקה.

 אני לא יכולה להיות שמחה אני מנסה, אבל אני פשוט לא יכולה לא יודעת למה, אן לי סיבות להיות עצובה יש לי את כל הסיבות להיות שמחה, אבל אני לא שמחה, אני לא מבינה, איך זה יכול להיות? תשובה - מה שאדם נותן - ככה הוא מקבל כדי לקבל שמחה - יש תחילה להעניק שמחה ככל שתעניקי יותר שמחה - תקבלי ותר שמחה ככל שהשמחה שתעניקי תהיה איכותית - ככה גם תקבלי שמחה איכותית אותה הכמות, אותה האיכות ואם חס וחלילה תגרמי לאחרים עצב - גם את תהיי עצובה. תודה, כבוד הרב...

 מה היא טעות,  אם לא הזדמנות לתקן? הלכתי שבי אחרייך בכל שיגיונותייך הבנת שטעיתי, קורה, אף אחד לא נולד מלאך משמיים - לא נכתב לי, שאהבה היא ייעודי קורה, אולי בגלגול אחר, אולי כבר מיציתי את זה בגלגולים קודמים כל אדם בגלגולו והסיבה שהוא נולד ובגלגול הזה אהבה לאישה היא לא אחד מהם, קורה, חשבונות אלוהיים אז כמובן כשהבנתי שאהבה היא לא ייעודי - עשיתי אחורה פנה אפילו לא ניסיתי, אפילו לא הצטערתי, אפילו לא התייסרתי - להפך - שמחתי, זה חוסך הרבה בלגן הרי זו לא אשמתי - אלוהים רוצה כך מה היא טעות, אם לא הזדמנות לתקן? לא ללכת יותר אחרייך בכל שיגיונותייך, לפחות לא בגלגול הזה מה את רוצה? זה מה שאלוהים רצה כשניסיתי - טעיתי, הבורא הוכיח לי זאת ולרוב האנשים כמו בסרטים, אהבה היא פסגת השאיפות, אבל לא לי, לא היום, לא פה.

 כפתוני שוביי ועינוני בצחוק רשע לעגוני את ראשי שברו לי תודעתי כלאו לי עצות אחיתופל נתנו לי בשקר וכחש סובבוני מלכודות טמנו לי ניסויים ערכו בי האמת הסתירו לי בדרך חטא הוליכוני תחלואות זרעו בי עד מתי, אלוהיי, כופרי ישראל ישלטו במדינה עובדים סוציאליים אשכנזים שמאלניים חילוניים - לא שליחי השם הם, אלא שליחי עוכרי ישראל שיטותיהם שיטות הנצנצים ודעתם דעת שונאי ישראל בדרך חטא מוליכים את התמימים, הנבערים וחסרי הדעת - גברים ונשים שאיבדו את הדרך ומנצלים את מצוקתם, כדי להוביל את נשמתם בת האלמוות לאבדון.

- ברוך הבא לחנות "דברים שצריך", מה אתה צריך? + קוטג', אשל, לחם, גבינה צהובה... - אתה רעב, אה? בבקשה, עוד משהו? + לא יודע, סיגריות, ערק... - סטלן, אה? בבקשה + יש לכם נייס גאי? - בטח, בבקשה + פצצות, ויש חגיגה? - בבקשה + אולי אני שוטר - אתה לא שוטר, אתה רוצה להיות שוטר? + לא, אני רוצה גראס - בבקשה + הרואין, קוק, ספידים, אסיד - בבקשה + וואו, יש פה הכול, אה? - ברור, כל מה שצריך + אושר? - בבקשה + אישה יפה וחרמנית ונאמנה? - בבקשה + יכולת לעשות כסף בקלות? - כמה כסף? + כמה שיותר - בבקשה + מדהים, איזו מן חנות אתם? - חנות, "דברים שצריך" אנחנו מוכרים רק מה שצריך + אבל אתם מוכרים הכול! - הכול צריך + חח... למבורגיני, דירה... בעצם ווילה, בעצם אחוזה, כן, עם חוה גדולה - בבקשה + מפעל הייטק ומפעל שוקולדים ומפעל רובוטים - בבקשה + ומפעל מכוניות ומפעל מטוסים וגם מפעל חלליות - בבקשה - ותחנת חלל פרטית + הנה, 'קח + בעצם הרבה תחנות חלל - כמה + אלף? - בבקשה + וואו... אני רוצה גם... גם... בוח החשבון שלי הרבה כסף, כמה זה עד עכשיו? - שבעה שקלים ועשרים אגורות + וואו, אני רוצה גם פאקט קאמל...

 למה הלכת, הו, למה מה אעשה עכשיו הלכו לי החיים, הלכו תגידי להם ביי מסתובב ברחובות כמו פורפרה, מהים לבר ומבר לים לא ראה ממטר אחרות, בואי חזרה ותגידי די לא יכול בלעדייך, את הנשמה שלי מה הם החיים בלעדייך, תגידי לי את לא גומרת, את תמד משתוללת, אתן לך לגמור את תמיד מתחרפנת, כשאני מעשן, אני אוהב לעשן, אבל אותך אני אוהב יותר אז אפסיק לעשן, אם זה מה שאת רוצה רק תגידי שאת חוזרת והכול יהיה בסדר, אני מבטיח בואי, בואי, בואי אליי, אתן לך אביונה בוא, בואי, בואי כבר, אתן לך אהבה בואי אליי וזה יהיה נפלא, אני מבטיח נשמה שלי, מתוקה, דובשנייה, אני אוהב אותך, אוהב אותך כל-כך בבקשה תחזרי באהבה, דמעה.

 היא נולדה מחדש. הוא הקים אותה על הרגליים והראה לה את הדרך, רוחה הייתה סהרורית. הוא הושיב אותה והראה לה ועזר לה לאכול. הו אלה ביצים קשות ותפוחי אדמה אפויים. היא אכלה כאילו אין לה דבר לכך, ראשה נע אנה ואנה ועיניה התרוצצו סביב על הקירות, על דברים שהוא לא היה יכול לקלוט. הוא סיים להאכיל אותה בקושי, גופה נע אנה ואנה כאילו רעד, אחוז תזזית, חוסר מנוחה. הוא הכנס אותה למטה וביקש ממנה להירגע, אך זה עבד זמן מועט מאוד. במהרה היא קמה מהמטה בסערה, העיפה מעליה את השמיכה וחיפשה את הדלת. "לאן יש לך ללכת?" הוא קרא ביראה, אך היא מצאה את הדלת, פתחה את הדלת כאילו עקה אותה וגלגלה את עצמה במורד המדרגות. הוא ראה את רוחה הסוערת מבעד לחלון, נאבקת לפרוץ גבולות, נאבקת למצוא את ייעודה. גופה נע אנה ואנה, רגליה היו לא יציבות - אבל מהירות, ראשה נד לצדדים ועיניה התרוצצו בחוריהן, כשהא מיהרה הלכה והתרחקה והוא נשאר ניצב ושומם, סגר והגיף את החלון, והכין לו טוסט פשוט  למלא את החללים בנשמתו. 

 קשה לי, כשאני לא מוצא כיוון היא לא יודעת מה זה ספונג'ה הוא קנה לבן ואשל הסמים לא עובדים אלימות שלי בי, השאירה לי שריטה על הלב מתחת לעיניים התאספו דמעות לא הבנתי למה עשיתי.

 סוף שבוע סוף כל סוף השבוע נחגוג בשר על האש, בשר קצביים, הנתחים הכי טובים בירה קרה לילדים, ערק וטקילה למבוגרים שירים של יחפנים, שמחוברים יותר לאלוהים (בגלל זה לא היה לנו שואה) נרגילות אותן כולם סובבים, מעשנים ומדברים דברי תורה אהבה אינסופית לאלוהים, ממש בלב, דבר שאין לאשכנזים מזרימים אנרגיות שמחה ממוזיקה מזרחית, הרבה דרבוקות והודיה לשם, על כי אנחנו חיים ומסוגלים לעשות עוד ועוד מצוות, כדי להגיע לעולם האמת מתוקנים אנחנו אוהבים את הקדוש ברוך הוא והקדוש ברוך הוא אוהב אותנו והכול בלי לחלל שבת, כי בשבת ינפוש ויינפש. 

 רציתי פטל ממשתלת פטל להרוות את צימאוני מתוק עד בחילה שאקיא מהנאה שאהיה מלא מתיקות כמו נמלה רציתי פטל ממשתלת פטל למה לא נותנים לי? 

 אם החיוך שלך מנצנץ בחשכה אלך לעברו מוכה סנוורים כי אף בחשכה הכי גדולה חיוכך יאיר לי אלפי מונים אלך במנהרה החשוכה המוכה רוחות ושדים אלך מבעד לכל התעתועים מ-עבר לכל החסימות והקשיים בניחותא אכניע את כל הקשיים אלך כמו ממותה - אטי ובצעדים יציבים אפרוץ גבולות מחשבתיים אפרוץ מסכי מציאות מסמאים אגיע לנקודה בה את נמצאת בסוף הדרך אל חיוכך ושם אספוג ממך אהבה שהייתה חסרה לי תקופה ארוכה. 

 לא ראיתי אותה הרבה זמן. פתאום היא מופעה בדלת במעיל גשם ארוך. "קר לך?" "תמיד" אני מכניס אותה והיא מבקשת שוקו חם. אני מביט על הנעליים שלה, הן נראות לי מוזרות. אדומות ושפיציות כמו של הקוסם מארץ עוץ. "אמרת לי שאני אבקש ואתה תעשה." היא אמרה. "בטח," עניתי, "ואני עומד בהבטחתי. תבקשי קובה, שקשוקה, ממולאים, מוקפץ סיני, או כל דבר אחר ואני אעשה." היא נעמדה ופשטה את מעיל הגשם, מתחתיו הייתה לבושה בגרביונים, ביריות, תחתונים שחורים וחזייה שלא השאירה מקום לדמיון. "אני רוצה שתרד על הברכיים," היא אמרה בקול רגוע ושלפה שוט חבלים שחורים. כמעט צחקתי, "מה, את לא רעבה?" "לא לאוכל," היא ענתה, "לשליטה," ירדתי על ארבע היא ביקשה ממני לזחול אליה ולנשק את המגפיים שלה. עשיתי את זה. היא הצליפה בי.  "אתה לבוש כמו נסיך," הא אמרה, "זה לא מוצא חן בעיניי, אני רוצה אותך עירום." התפשטתי. היא אמרה לי לעמוד והעבירה אצבעות ציפורניים שורטות על גופי. על החזה, מתמוגגת מעצמה, ואז שרטה אותי בציפורניים ברגליים, בכתפיים ובזר...

אהבת קטנות הן כמו עלים בסתיו שעוטפות אותך בזמר נוגה ורך רגעים קטנים של נחמות וחסדים שיודעים היטב את טיב האהבות שהן מלבלבות, מתארכות ונמתחות בים של חסדים, בים של נחמות.

 עישנתי את הסיגריה עננים לבנים רכים פרחו באוויר לקחת את הפרח וליפפתי אותו סביב שיערי הרוחות חזקות כמו קץ העולם, כמו תקווה חדשה חפצים נופלים מהקירות לרצפה ראיתי את הרוח, הרגשתי אותה, בשורה חדשה חפצים עפו בתוך החדר, החלונות היו פתוחים.

 הלכתי ומעדתי ולא ראיתי את מה שראיתי לרגע התפכחתי, ראיתי צלול, כמו נדמה אין אשליות בעולם לרגע נעצרתי ולא הבנתי, לאן הלכתי עד כה היית בוש בלבי ונכלם בתוכי, עת הבנתי - זמן רב לא ראיתי.

 אם תרצה - לא תוכל להימלט תזרוק אותו - הוא תמיד יחזור הוא ירדוף אותך בלילות בודדים הוא האמת המרה שממנה פוחדים הוא גר מתחת לעור, הא יצא מתחתית המיטה הוא דבוק לתקרה, הוא משלם במקומך הוא גרוע, ידוע ופרוע הא הנצחיות שבטבע האדם הא נוצר לפני מאות מיליוני שנים, במסגד של מכשפים ומכשפות רעים הוא רוכב על האגו שלך, הוא גורם לך לפחד מעצמך הוא גדול ממך אלפי מונים, הוא ידוע בין עלובי החיים, השתויים, המזרקים, בתי המשוגעים הוא חסר פחד ממש כמו האינסוף, הוא כמו קדחת - הוא לא יעזוב זהו הארנב הגרעיני לא עבר זמנו, הדרך הסלולה מכאן - מובילה לערוגת הגזרים הבאה.

 יד ביד, נלך יד ביד נשפוך את הצער לג'ורה יד ביד, בעולם המתוקן אם אתה מתוקן - כל העולם מתוקן בשבילך יש אנשים שהולכים לפסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים יש אנשים שמחשיבים דוקטורים, פרופסורים, אנשים עם פה גדול יש אנשים שחושבים שזמרים מושלמים, שחקנים, כאילו אין להם צרות לבעיות שלך יעזור רק הקדוש ברוך הוא, תלמד את התורה שהוא נתן מתנה, תחזק את האמונה שלך ואולי אפילו תגיע לרמת ביטחון כל רב זוטר ש-רק סיים ללמוד גמרה - חכם באינסוף מונים מהפרופסור הגדול מכולם כי חוכמות שבני-אדם הגו - לעולם לא ישוו לחוכמתו של הבורא עצמו  האנשים הכי בודדים בעולם - הם אנשים מפורסמים אמנים יוצרים מתוך שריטות, מתוך שיגעון, מתוך טירוף אין פינה קטנה של בית, אין כתף תומכת אינטרסים של אחרים מ-כל פינה, שלוקחים את הבעלות על המחשבות שלך.