בראשית הייתי פוחד,

הייתי מבועת,

להסתדר לבד כשאת יצאת מתוך חיי

אך מאז למדתי שיותר טוב לי לבד

ואני לא צריך אותך ואת הצורה שלך

ועכשיו את חוזרת,

מהחלל החיצון

נכנסת כאילו תמיד חיכיתי,

כמו אין לי פתרון

הייתי מחליף את המנעול,

הייתי זורק את חפצייך,

אם הייתי יודע לרגע אחד שאת עלולה לחזור

ואת עומדת במטבח ומכינה לך ארוחה,

מה את חושבת לעצמך, מה את חושבת שאת עושה

זה לא מטבח שלך, אף-פעם לא היה,

תלכי וכאן ותיקחי אתך את הצורה שלך.