ואני קטפתי לה את הפרח השחור
ואני בכיתי עליה דמעות של דם
ושאפתי את כל עשן האגזוזים,
לנשוף לה בפנים
והטבעתי אותה בנהר של ייסורים
במיטתה טבעה, האכלתי אותה במוח שלה
ואחרי כל זה,
כשעיניה היו שטופות דם,
חבקתי אותה חזק,
הבטחתי לה שלא ניפרד לעולם

היא עלתה חסרת עור מתוך הים השחור
והגישה לי את הפנינה,
שקברה עמוק בלבה
הפנינה הייתה טוב לבה
וזהרה כמו שמש
חדרה ללבבות האנשים,
הכתה נשמתם בסנוורים
הפכה כולם לקדושים.


תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה