נפלתי מ-צור על אדמת צחיח לבנה
ראיתי אותי משתקף במראה במריחה עדינה
רוח נפלה, אני נפלתי איתה
בזרמים של בוץ שחיתי
ראיתי אותי משתקף במראה
ולא היה דבר מלבד בבואתי
אני ראיתי אותי ואותי ראה אותי
וכשפניתי משם - לא היה עולם
נאבקתי לצוף ממדמנה רעבה
כוכבים דקרו בי, צחקו בי
כאב על ילד שהלך וטבע
וזחל החוצה מוכתר צלקות
על אדן החלון - להבה,
לא בשבילי היא מאירה
זורעת זרעים של להבות קטנות,
שמפזזות וקודחות על המסעד
לא רציתי אותי, רציתי אותי,
נאבק להיות בן-אדם.
תגובות
הוסף רשומת תגובה