ראיתי הילד

עברתי פה

מהחלונות מוזיקה קלילה והשמש קופחת

הוא שיחק בתוך חל שחור

הא היה מלוכלך, פניו מוכתמות,

שיערו סתור

הילד היה עצוב מאוד ומכונס

זה יום יפה, אמרתי לו, לפתוח בשיחה,

הוא לא ענה, אפילו לא הביט בי

מה אתה משחק, שאלתי, אתה נהנה?

לא, הוא אמר

הכול בסדר? שאלתי,

שום-דבר לא בסדר, הוא ענה

הא חפר בחול השחור, שהיה שרוף

וחילץ גוויות של בעלי-חיים קטנים שנקברו שם

ילד, למה אתה עושה שטויות כאלה?

כי הרוחניות שלי נמוכה, הוא אמר

הבטתי בו ופתאום נהייתי עצוב,

הרגשתי כאילו אני אשם במשהו

הילד חפר בחול השרוף ושאל -

למה אתה לא מתפלל?

אני מתפלל לפעמים, אמרתי לו,

הרגשתי פתאום קצת מיוסר

לפעמים זה לא מספיק,

הוא אמר.