כשירדתי לכיוון הגן,

לא ידעתי את מי אפגוש

הוא היה תלי על עץ -

חיוך גדול של חתול

והוא אמר לי, אתה -

אתה זה אתה -

בין הראשונים שבאים ובין האחרונים שהולכים,

בין השבים ועוד שבים

עצים פורחים, זה ים של קיץ,

גם החתולים שרים

ציפורים מצייצות על ענפי העצים,

עולם בזמרתו הומה

וראיתי אותה -

ילדה מאוד קטנה -

חייכה אליי ואמרה, אתה -

אתה מי שאתה

ככה כל הים הסתובבנו,

לימדה אותי שירי ילדים

על הגלגל הענק עלינו,

ראינו את גגות הבתים

והיא חייכה,

חייכה ואמרה -

נתת לי יום של כיף,

כי אתה הוא אתה

כשהגעתי לסוף הדרך,

לא היה לי עוד מה לכתוב

אז ישבתי והגיתי,

באהבתי שיש בי בתוכי

ככה נגמר לו עוד יום,

ב-צל עצי הברוש

בעייפותי הלכתי לישון

וחלמתי על כבשים סגולות

כך יום אחד זה היה,

אותו יום שייזכר לדיראון עולם

על העץ נשאר חרוט לב

וחץ מפלח אותו משם לכאן

זו הייתה תעלומה -

מי היה האיש במסכה

כך בנעימים אני ישנתי

ובחלומי אני ראיתי -

אותי.