בתוך הכלוב השתוללתי
נטרפה דעתי
לעגו לי שוביי ועינוני
לא ידעתי נפשי
מתוך שבר ענן התחננתי
שלחתי תפילתי
לאל במרומים שיושיעני
כי קצה נפשי
היה זה יום אפור של כפור
כך לאיטי שקעתי בזפת השחור
הה זה יום בו קיבלתי מחילה,
לנפשי הטרופה,
מתוך תפילה כנה.
טעם של חריף בלוע נרדמתי בלי חלומות הרב הטיף כל הלילה ואמר שאין לי לב יש לי לב, אבל הוא דומם עם כל הכבוד, אני חושד שמדובר ברב חנון, שהחיים שלו מסודרים עד הפרט האחרון והוא חושב שככה צריך וזה אפשרי עבור כולם. יש לי לב דומם, לא מתכנן לעתיד. אכלו לי, שתו לי, קוס אימא שלכם, טוב? באמת אכלו לי ושתו לי, גם את המוח הרעלות משבשי מחשבה חוגגות בארץ הקודש, שכן שלי כל-כך פעור, ש-כל מה שהוא עושה זה לנשום ולבהות בתקרה כי גנבו לו את השכל ברעל. ושכן אחר קפץ קומה רביעית, הוא מת. ואימא שלי הפכה מנוטרלת לשלושים שנה, עד שמתה, בגלל שהעזה להעיר לאיזו מרשעת בת-זונה. וגם אני לא מרגיש כל-כך טוב, גם אותי הרעילו. היפ-הופ דרך מסך הטלוויזיה, לפחות נתנו לנו מוזיקה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה