אחרי יום ארוך וחם בשמש,
החום נצמד אלי כמו עור שני.
אבל אני יודע בדיוק מה יגרום לי להרגיש חדש,
מקלחת קרה כדי לשטוף את המקום שהייתי בו.
המים פוגעים בעור שלי כמו אלף מחטים זעירות,
אבל התחושה היא לא פחות מאלוהית.
זה כמו מזור לשרירים הכואבים שלי,
ואני מרגיש שהגוף שלי מתחיל להירגע.
נתזי המים עולים סביבי כמו הילה,
כשהמים הקרירים שוטפים את הלחץ שלי.
אני עוצם את עיניי ופולט אנחה, הו,
זה הרגע שחיכיתי לברך.
כל טיפה היא כמו נשיקה אלוהית,
תזכורת שאני חי וקיים.
וכשאני יוצא החוצה, מרגיש כל כך בסדר,
אני יודע שמחר יהיה סיפור חדש לספר.
טעם של חריף בלוע נרדמתי בלי חלומות הרב הטיף כל הלילה ואמר שאין לי לב יש לי לב, אבל הוא דומם עם כל הכבוד, אני חושד שמדובר ברב חנון, שהחיים שלו מסודרים עד הפרט האחרון והוא חושב שככה צריך וזה אפשרי עבור כולם. יש לי לב דומם, לא מתכנן לעתיד. אכלו לי, שתו לי, קוס אימא שלכם, טוב? באמת אכלו לי ושתו לי, גם את המוח הרעלות משבשי מחשבה חוגגות בארץ הקודש, שכן שלי כל-כך פעור, ש-כל מה שהוא עושה זה לנשום ולבהות בתקרה כי גנבו לו את השכל ברעל. ושכן אחר קפץ קומה רביעית, הוא מת. ואימא שלי הפכה מנוטרלת לשלושים שנה, עד שמתה, בגלל שהעזה להעיר לאיזו מרשעת בת-זונה. וגם אני לא מרגיש כל-כך טוב, גם אותי הרעילו. היפ-הופ דרך מסך הטלוויזיה, לפחות נתנו לנו מוזיקה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה