שלכת
פעם עמדתי גבוה, גאה וחזק
מגדלור של תקווה, שיר מנחה
אבל כשהעלים החלו להשתנות
העולם שלי היה מסודר אחרת
רוחות השינוי החלו לנשוב
ועד מהרה החלו העלים שלי ללכת
ראיתי אותם נופלים, אחד אחד
עד שהענפים שלי היו חשופים ובטלים
צינת הסתיו מילאה את האוויר
כשעמדתי לבד, מופשט וחשוף
אבל גם במצבי המוחלש
ידעתי שבקרוב זה יהיה נהדר
כי בדיוק כשהעונות באות והולכות
כך גם אחזיר את הזוהר שלי
וכשהאביב מגיע מחדש
אני אפרח שוב, רענן ונכון.
תגובות
הוסף רשומת תגובה