בלב החיבוק של הטבע,
זוג הולך עם ילדיהם בקצב,
הבן והבת, יד ביד,
לחקור את יופייה של הארץ הזו.
העצים מתנשאים מעליהם גבוהים,
העלים שלהם מרשרשים עם קריאת הרוח,
הציפורים שרות במתיקות באוויר,
כשהמשפחה משוטטת ללא מרות.
הם חוצים נחל עם אבנים חלקות כל כך,
וטובלים את בהונותיהם בחריץ הקריר והצלול,
הבן מדלג על סלעים בחיוך כה רחב,
בזמן שהבת מחפשת ברואי-אל למצוא.
בזמן שהם הולכים, הם חולקים סיפורים וצחוקים,
ויוצרים זיכרונות שיימשכו לנצח לאחר מכן,
כי בזרועות הטבע הם מוצאים שלווה ושמחה,
והקשר המשפחתי מתחזק.
השמש שוקעת, מטילה גוונים של זהב ואדום,
והמשפחה מוצאת מקום נעים להניח את הראש,
הכוכבים מנצנצים מעל, מראה יפה לעין,
כשהמשפחה מתרפקת קרוב, מרגישה חמימה ואינטימית.
בחיבוק הטבע, המשפחה מוצאת עונג,
ואהבתם זה לזה זורחת בבהירות,
כי במסע הזה הם מגלים מחדש,
את היופי של החיים והאהבה האמיתית.
טעם של חריף בלוע נרדמתי בלי חלומות הרב הטיף כל הלילה ואמר שאין לי לב יש לי לב, אבל הוא דומם עם כל הכבוד, אני חושד שמדובר ברב חנון, שהחיים שלו מסודרים עד הפרט האחרון והוא חושב שככה צריך וזה אפשרי עבור כולם. יש לי לב דומם, לא מתכנן לעתיד. אכלו לי, שתו לי, קוס אימא שלכם, טוב? באמת אכלו לי ושתו לי, גם את המוח הרעלות משבשי מחשבה חוגגות בארץ הקודש, שכן שלי כל-כך פעור, ש-כל מה שהוא עושה זה לנשום ולבהות בתקרה כי גנבו לו את השכל ברעל. ושכן אחר קפץ קומה רביעית, הוא מת. ואימא שלי הפכה מנוטרלת לשלושים שנה, עד שמתה, בגלל שהעזה להעיר לאיזו מרשעת בת-זונה. וגם אני לא מרגיש כל-כך טוב, גם אותי הרעילו. היפ-הופ דרך מסך הטלוויזיה, לפחות נתנו לנו מוזיקה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה