פעם היה ילד עם מוח סקרן,

מי שמצא שמחה במשימה הכי לא מעודנת. הוא אהב להעמיס את מכונת הכביסה, ותראה את זה מסתובב ומתערבל, הו איך זה נוצץ! הוא היה ממיין את הבגדים לפי צבע ומידה, ושופך בזהירות את חומר הניקוי, ילד חכם. ואז הוא היה לוחץ על הכפתורים ומחכה בשמחה, כשהמכונה המהמה וזמזמה, עסוקה. הוא היה צופה במים מתמלאים עד אפס מקום, ומתפעל מ-איך שהבגדים שחו. סחור סחור הם היו מסתובבים, בריקוד סבון, כשהילד התבונן, בטראנס של מכונת הכביסה. וכשהמחזור הסתיים, הוא היה מחכה בקוצר רוח, לראות את הבגדים צצים, נקיים ומעולים. הוא היה תולה אותם לייבוש, עם חיוך כל כך רחב, בידיעה שכישורי הכביסה שלו מעולים. כי הילד הזה מצא שמחה במשימה ארצית ביותר, וכיבוס בגדים במכונה, היה המשחק האהוב עליו. אז בואו כולנו נלמד מהילד הכול כך מבריק הזה, למצוא שמחה בכל מה שאנו עושים.