גיששתי אחרי הפתיל
העמדתי אותו זקוף
הצתתי אותו בגפרור
להבה צהובה השתרכה ממנו
הפתיל ענה לי בלחשה
בעוד השעווה נמסה הלהבה יציבה,
מרקדת קלות עם משבי רוח נעלמים,
אבל לא כבת
הבטתי על אור הלהבה
שצבע את קירות המערה זהב
וידעתי שלמקום זה בו הלכתי,
גם אלך, אבל אחר.
תגובות
הוסף רשומת תגובה