ילד אחד רצה בלון. ולא סתם בלון - בלון אדום. ולא סתם בלון אדום - אלא בלון הליום אדום. הלך נדנד לסבא שלו - תקנה לי בלון, תקנה לי בלון. סבו הנדיב אמר בחיוך - אתה קטן מדי בשביל בלון. כשתגדל - תקבל בלון. אבל הילד רצה בלון כאן ועכשיו. לכן היה נרגז.

הייתה בעיר בפארק הציבורי הגדול מסיבה גדולה. יותר נכון - קרנבל. כולם הלכו לקרנבל, כי לא היו כמעט דברים אחרים לעשות. בראש הילד צץ רעיון. הוא ביקש מסבא שלו כסף כדי לבלות בקרנבל - לקנות צמר-גפן מתוק ו-וופלים לימון. סבו הנדיב נתן לו קצת כסף והילד הגיע לקרנבל. אבל למעשה הוא לא רצה צמר-גפן מתוק ולא וופלים לימון. הוא רצה בלון. ולא סתם בלון - אלא בלון אדום. ולא סתם בלון אדום - אלא בלון הליום אדום.

הילד הסתובב בקרנבל וראה שבאמת מוכרים צמר-גפן מתוק ו-וופלים לימון. ונורא התחשק לו צמר-גפן מתוק ו-וופלים לימון, אבל הוא התאפק ושמר את הכסף עד שנתקל במישהו שמנפח ומוכר בלוני הליום. ובאמת היו שם הרבה ילדים שמחים ש-קנו לעצמם בלוני הליום. הילד רצה גם. הוא אמר למוכר -

אני רוצה בלון. ולא סתם בלון - אלא בלון אדום. ולא סתם בלון אדום - אלא בלון הליום אדום. המוכר חשב רגע וגירד בראשו, הוא היה מעט מקריח. זו 'בקשה קצת יוצאת דופן, הוא אמר לבסוף. יש לי הרבה בלונים. ולא רק בלונים - אלא גם בהרבה צבעים. וכולם בלוני הליום. אבל בלון הליום אדום? ב-'בקשה כזאת עוד לא נתקלתי. הילד נראה מאוכזב ואז אמר המוכר כאילו חשב על משהו -

יכול להיות שיש ל פה איזה בלון אדום. 'תן לי לבדוק, אני אחפש, תחכה מעט. הילד חיכה ובינתיים ילדים שונים קנו מהמוכר בלוני הליום שונים - אבל אף-אחד מהם לא היה אדום. כשהיו כמה רגעים בהם אף ילד וילדה לא הגיעו לקנות - פשפש המוכר הזקן בתווך הקופסאות, הרים קופסה והוריד קופסה, בדק מה בתוכה ולבסוף אמר בשמחה -

מצאתי לך בלון. ולא סתם בלון - אלא בלון אדום. ולא סתם בלון אדום - אלא בלון הליום אדום. הילד שמח והמוכר ניפח לו את הבלון בהליום, הילד שילם את המטבעות והיה מאושר. כי סוף-סוף יש לו בלון. ולא סתם בלון - אלא בלון אדום. ולא סתם בלון אדום - אלא בלון הליום אדום.