מה הבעיה שלך? - אין לי בעיה, הכול בסדר. - אתה משוגע. - מי קבע? - זה כתוב בתיק שלך. - תיק זה רק ניירות, דיו, מילים על מילים, מילים לא אומרות דבר. - כתוב שאתה משוגע. - משוגעים אלה שכתבו את זה. - אתה טוען שאתה לא? - לא מה? - משוגע. - ברור שאני לא, מה, את לא יודעת את החיים? - מה זה החיים? - דינמיים, משתנים, כמו להבה. - למה להבה? - כי להבה משתנה. - להבה אוכלת. - את החיים. - אתה אוכל את החיים? - אני עושה את שלי. - ומה זה שלך? - אלוהים קובע. - ומה עושים אחרים? - אלוהים קובע. - אתה מאמין גדול באלוהים? - כן. - אתה מאמין גדול באלוהים. - כן. - מה אני עושה פה? - את בובה של אלוהים. - למה בובה? - כי אין לך יראת שמיים. - זה הופך אותי לבובה? - כן. - למה? - כי יראת שמיים היא הבחירה היחידה. - אני מחליטה מה לומר. - נדמה לך. - מה זאת אומרת? - אלוהים מניע את פיך. - אז אני מדברת דבריי אלוהים? - כן, אבל מאוד משובשים. - למה משובשים? - כי את בובה טיפשה. - למה טיפשה? - כי אין לך יראת השם. - אני יודעת שהוא קיים. - אבל את לא בוטחת בו. - למה אתה חושב כך? - אחרת לא היית מדברת אתי. - למה לא הייתי מדברת אתך? - כי היית חושבת שהדרך שלי שם שמיים. - זה היה גורם לי לא לדבר אתך? - כן. - למה? - כי את מנסה לתקן אותי, ואם הייתה לך יראת שמיים היית יודעת שהכול לטובה. - גם קלקול? - בעינייך זה קלקול, אבל כן, מה שלא קלקול. - יש לך מצח גבוה. - אלוהים נתן לי. - מה עוד הוא נתן לך? - הרבה ניסיונות והרבה עוצמות להתגבר עליהן. - כמו מה? - כמו הרגליים שלך. - מה יש לרגליים שלי? - הן חשופות. - אני לובשת גרביונים. - הן חשופות. - זה מגרה אותך? - כן. - ואיך אתה מתמודד עם זה? - זה ניסיון, ועל ניסיון מתגברים. - למה מה היית רוצה לעשות? - לא חושב על זה, אבל הייתי רוצה לרדת לך. - ואתה לא חושב על זה? - לא. - למה? - כי על ניסיון מתגברים. - אבל אמרת את זה, אם אמרת בוודאי חשבת על זה. - על ניסיון מתגברים. - אתה מרגיש לא בנוח? - המקום הזה נראה כמו חדר ניתוח. - זה מטריד אותך? - כן. למשל, מה זה הפסל הזה של מוח מול העיניים שלי? - זה פסל. - למה מוח? - כי זה חדר טיפולים. - את חושבת שמחשבות באות מהמוח? - כן. אלא מאיפה? - מהנשמה. המוח הוא סתם כלי פשוט. - אז אני צריכה לשים פה פסל של נשמה? - את יכולה לנסות.