בוקר מלוכלך וקר,

היה זה כאשר יהודה הסתפר

לקח ממני את המספר,

הלך לספר ואז סיפר

איך הא קצץ את שערותיו,

כאלו רצה להורגו

כרוח סופה משם נמלט,

השאר בידו את קרע חולצתו

לא רק שלא סיפר,

גם הייתה לו את החוצפה לשאול

לאן הולך וגם חוזר

מי אשר דורש בשלומו

ואך ידע שהא נואש,

אם לא סיפר לו מה ומי

אולי הלך אל המקדש

ושיפד כבש על הצלי.