כואב לו השליכט,
 בגלל שיש לי שעון
כאילו כמה דברים כבר יש לי
היא זרמה הלאה עד העונג הבא

קוננתי על ספסל לאדם זר,
שעשה מזה שיר
הייתי המלכודת, שבוי ללא תקווה
בן-אדם לשתות אתו,
להעביר אתו את הלילה
כשהוא תלוי על הצלב,
עם חרב נינג'ה בגב
ושנינו עפים כל הדרך לסנטה-פה. 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה