אהובתי המיוסרת

שאין לה דת ואין לה אלוהים

בוכה אני אתך

נתת לי ימים יפים

את יודעת, אישה יוצרת חיים

גבר זה רק מזרק זרע

נתת חיים, יש לך ילד,

בבת עינייך, כמו ילדיי בליבי

נגמר לי הכעס, כבר לא כועס עלייך

שיהיה לך טוב, אמן

אבל לא יכול לאהוב אותך יותר

לא יכול *להיות* אתך יותר

זה לא מכעס, אנחנו נפרדים

הקווים התפצלו לקווים מקבילים

אולי אספר לך איך הוקרתי אותך

אולי זה מיותר

היית חותם בליבי, דרך בחשיכה

נשאתי אותך כמו קעקוע על לבי

אולי את צוחקת, אולי את זוכרת

הימים אכן היו בהירים

אימא מתה ואת גם בלבבי

את לא ידעת, גם אני לא ידעתי,

אבל את טעית

ייתכן שעדיין עכשיו את לא יודעת

אפילו אחותי ואחי לא מכירים אותי יותר

לא יודע מה היא הדרך שלך,

אבל היא לא הדרך שלי.

תניחי לי, אהובה.

18-2-2024